עידן הברבורים השחורים

עולם ההון האמיתי שונה במהותו ממה שהמדיה הכלכלית, האנליסטים, ואף רוב ה"גורואים" מנסים לתאר. זהו עולם המשלב שילוב בין התערבות בלתי פוסקת מצד קובעי מדיניות, ומיכון גדל והולך, כאשר עם האוטומטיזציה הגדולה, מגיעות גם הרבה תופעות לוואי, שלרוב הציבור אין רמז אפילו על קיומן.

תחילה נתונים יבשים: מוערך שהיום כ-70% מכלל המסחר בבורסות העיקריות , ובמט"ח, נעשה באמצעות מכונות, ולא אנשים. עבורן, תהליך קבלת ההחלטות נקבע מראש, ומופעל, כאשר התנאים בשוק התאימו להגדרה מסוימת, זאת ללא מחשבה נוספת לגבי השינויים שקרו מאז, ובנטרול מוחלט של הדבר, אשר יצר את עיקר פסיכולוגית המסחר: רגשות תאוות הבצע, והפחד.

הנה כמה דוגמאות להחלטות כאלו, כאשר נתחיל בסוג הטכני:

• הגעת אינדיקאטור טכני זה או אחר לרמה אותו הוא חוצה, או יוצר יחס עם תנועת המחיר.
• היווצרות אירוע טכני בתנועת המחיר עצמה של הנכס, כמו תבנית, או מבנה גלים.

נמשיך באירועים פונדמנטליים:

• הופעת חדשות כלכליות, אשר מציגות נתוני מקרו שעלו, ירדו, או הגיעו לערכים מסוימים.
• במקרה של מניה, הגעה לפרמטרי מיקרו מסוים, כמו P/E, או רווח למניה וכו...

ונסיים באירועים מן הסוג הנובע מן המסחר עצמו:

• מכונות המחפשות הוראות גדולות, מסתתרות, וניצולן בצורה מהירה.
• ארביטראג" - קניה, ומכירה, בו זמנית של אותו נכס, במקומות שונים, עם ערך שונה, כאשר אן בכך סיכון כמובן.

ויש אינסוף דוגמאות נוספות.

יש מכונות הבנויות על מהירות, כאלה הבנויות על אלגוריתמים מסובכים המנתחים קשרים בין שווקים שונים, וישנן את אלו העוקבות בפשטות אחרי המגמות השלטות. כאשר תופעת המסחר הממוכן כה נפוץ, עלינו להיות מוכנים לתופעת הלוואי הראשונה, והיא הקצנה דרמטית של תנועת הנכס.

לפניכם גרף ארבע שעות, של החוזה העתידי על מדד S&P, בחודש דצמבר, ובואכה תחילת השנה. סימנתי שני מקרים בו ראינו דרמות גדולות:

 משה שלום גרף

במקרה הראשון, אנו רואים את השפעת אי העברת התוכנית החילופית של הרפובליקאים בבית הנבחרים, ומה שקרה לחוזה עקב כך, בזמן המסחר באסיה. המכונות, והנזילות הקטנה יחסית שהן יודעות לנצל, יצרו תנועה שמחקה די הרבה פוזיציות של משקיעים. ההלוך, ושוב, של כ-60 נקודות מדד, בזמן כה קצר, תפס את רוב פקודות קטיעת ההפסד שהושמו בסביבה הזו, וזאת כאשר המדד חזר די מהר לנקודת ההתחלה של הירידה.

במקרה השני, אנו רואים פעילות עצומה של מכונות, אחרי השינוי הראשוני שנקבע על ידי הסוחרים האנושיים. עוקבי המגמה של הטווח הקצר, הצליחו לייצר תנועה של 70 נקודות מדד, ביומיים, על בסיס האוויר החם של ה"פשרה" בדבר הצוק הפיסקאלי.

שתי דוגמאות אלו מדגימות היטב את אותה ההקצנה שבתנועות, המהוות היום את לחם חוקו של הסוחר והמשקיע.

אין טעם להתלונן על חלב שנשפך, ולטעון שהשוק צריך לחזור לימים בהן לאנשים הייתה יותר שליטה. זה לא יקרה, לפחות עד שלא נראה אסון פיננסי גדול במיוחד ( ד.א זוכרים את ה-Flash Crash? ב-2010 אשר רובו נגרם על ידי מכונות אוטומטיות). אז מה שצריך לעשות, לקראת השנה החדשה?

• תחילה, אחזור על מה שאני רואה כבסיס להתנהגות טובה בהשקעות, דהיינו שלושת יסודות העבודה בשוק ההון: שיטת עבודה (מתי, בצורה חד-משמעית, נכנסים לפוזיציה, ומתי נשארים בחוץ), משמעת ביצוע (לחכות להזדמנות, אבל לקחת כל כזו), וניהול סיכונים (יצירת סיכונים זהים עבור כל החלטה).
• שנית, בדיקה יסודית של טווח העבודה המותאם לתקופה: או טווח מאוד קצר, או ארוך במיוחד. בשני המקרים האלו, יש לנו איזונים יותר טובים, בחזית ניהול הסיכונים, מול המכונות.
• שלישית, הסוחר, או המשקיע, חייב להפנים שיהיו, מעכשיו והלאה, הרבה יותר אירועים פתאומיים (המהווים טריגר לפעילות המכונות), ואנו חייבים לקחת תנודתיות נוספת זו כחלק מן הגורמים המשפיעים על התשואה. מבנה הפעמון המפורסם, שהיה בסיס לסטטיסטיקת המסחר הקלאסית, פשוט נהיה שטוח הרבה יותר, וכמות ה"ברבורים השחורים" התרבו פלאים.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.