הלו, זה ביבי? שיחות מפוליטיקאים לא כלולות בחוק הספאם

הטלפון מצלצל. בדרך כלל בשעות הערב. על הקו נשמע קול מוכר. רגע, זה ראש הממשלה בכבודו ובעצמו! בהודעה מוקלטת הוא פונה בנימה אישית ומבקש את הקול שלי בבחירות.

תסריט כזה מוכר ודאי לרבים בימים אלה, והנה דוגמה אחת שהגיעה לשולחן "גלובס" היום: "אליי התקשרה שלי יחימוביץ'", מספרת א', "וביקשה שאקיש 1 אם אני תומכת בה, 2 אם אני מהססת, ו-3 אם אני רוצה לשמוע שוב. מה קרה ל'לא אתמוך בך'?".

יחימוביץ' וראש הממשלה לא לבד. טלפונים מרבנים וקריאות נרגשות (מוקלטות) של ראשי מפלגות עוברים בקלות את מחסום חוק הספאם, שאמור היה להגן על הצרכן מפני פרסומים שלא ביקש.

תביעות נגד מפלגות ששלחו דואר זבל נדחו - ב-2009 נתבעה מפלגת קדימה בטענה להטרדה באמצעות מסרונים הנוגדים לכאורה את חוק הספאם. בית משפט אישר שלא מדובר במסרים פרסומיים, ולכן לא זיכה את התובעים בפיצוי. עם זאת, השופט שאול אבינור קרא למפלגות לצמצם ככל האפשר הטרדות מיותרות לנמענים גם באמצעות מנגנון שיאפשר חסימה של קבלת מסרונים למי שלא מעוניין בכך.

מה קובע החוק?

במה שונים פרסומים למפלגות מפרסומים לחברת תקשורת, רשת פרחים או מזון? מסתבר כי יש הבדל. חוק הספאם (דואר זבל), שאוסר על שיגור פרסומים בנוסח זה, מדלג על קמפיינים של מפלגות.

הנימוק הוא שבשונה מפרסומת, שמטרתה לעודד הוצאת כספים בדרך כזו או אחרת - תכנים פוליטיים מטרתם אחרת.

חוק הספאם נכנס לתוקפו ב-2008 והיה בשורה לצרכן (ופחות לבתי העסק), כי אסר על שיגור מסרים פרסומיים במייל, חיוג אוטומטי, מסרון או פקס, ללא הסכמה של הנמען בכתב על קבלת הפרסומים.

לבתי העסק מותר לפנות באופן חד-פעמי ולהציע את קבלת דברי הפרסומת, אך ללא הסכמה מדובר בעבירה על החוק. החוק השאיר את האפשרות לבתי העסק לפרסם את מרכולתם באמצעות פלאיירים בתיבת הדואר הביתית.

פרסומים פוליטיים, כך מסתבר, זוכים ליחס אחר, כפי שגם נכתב בתגובת משרד התקשורת: "פנייה שעניינה הוא מסר פוליטי גרידא אינה נכללת בהגדרה, שכן זה אינו בגדר מסר פרסומי".

אחת הדרכים שבה מאשרים צרכנים קבלת דואר פרסומי ללא ידיעתם היא במעמד של רכישת מוצר או הצטרפות למועדון לקוחות. מדובר בסימון וי במשבצת המתירה את שליחת המסרים הפרסומיים, ולעתים אפילו מהווה הרשאה להעביר את פרטיכם גם למפרסמים נוספים. בכל מקרה מותר לכם לחזור בכם. על בתי העסק לאפשר לצרכנים לבטל את ההרשאה באמצעות מייל חוזר או מסרון בדרישה להסיר את שמכם מרשימת התפוצה. מי שיעבור על החוק צפוי לקנס של 1,000 שקל להודעה.