כנסת סטייל: ניתוח אופנתי לסגנון הלבוש של הפוליטיקאים

זה לא חדש שהפוליטיקאים הישראלים אינם יודעים להתלבש. אף שסגנון לבוש נכון ממוקם בראש סדר העדיפויות של ראשי ממשל בארצות אחרות - אל מסדרונות הכנסת ואל מרכזי המפלגות התובנה הזאת טרם חלחלה. רוב הפוליטיקאים הישראלים מרשים לעצמם להסתובב במרחב הציבורי כשהם מוזנחים, מיוזעים בחליפות גדולות ממידותיהם, סתורי שיער, וחפים מסטייליסטים צמודים. הסיכוי לחוש גאווה לנוכח הופעתם האלגנטית והמרשימה, כמצופה מאנשים המייצגים את הציבור, מתממש לרוב רק באירועים חגיגיים במיוחד, המתקיימים בדרך כלל בנוכחות דמויות בינלאומיות המודעות לעצמן ולהופעתן - כלומר בנסיעות לחו"ל. כך או אחרת, מערכת הבחירות הנוכחית כבר לא תבשר על שינוי אופנתי מבורך אצל נבחרינו, וחבל.

גוני הלאום

בנימין נתניהו

ראש הממשלה אמנם מאבד לאחרונה גובה בסקרים, אבל לא את מעמדו האופנתי; הוא אחד הפוליטיקאים הבודדים בישראל שמשדר נינוחות בחליפה ומודעות להופעתו. יהיה מוגזם לומר שנתניהו גנדרן, אבל אם לשפוט על-פי הופעותיו, אין ספק שתקופתו בארצות הברית הצליחה ללמד אותו דבר או שניים על המושג "לבוש להצלחה". בין אם שרה בוחרת עבורו את החליפות ובין שהוא בוחר אותן בעצמו - אפשר לומר שנתניהו הצליח לגבש אמירה אופנתית משלו, ולא בכדי - במדינה שבה כל הגברים הפוליטיקאים נראים דהויים, הוא זוכה מן ההפקר ומנצל לטובתו את נתוניו הטבעיים הנאים ואת קומתו הגבוהה יחסית, ומבדל עצמו בחליפות איכותיות ובעניבות מעודנות בגוונים לאומיים של תכלת וכחול, המשלימים את הופעתו המהודקת. אפילו מעט השערות שנותרו על ראשו מצליחות לשמור על איזון כמותי נכון בין הלוואה לחיסכון. ובכל זאת, כשנתניהו יכבוש שוב את מעמדו כראש הממשלה, כדאי לו לאמץ כמה טיפים של סטייל מעמיתיו הבינלאומיים: לגוון בעניבות קצת יותר נועזות ומעניינות, להקטין במידה (או שתיים) את החליפות, להיפטר בזמן מתסרוקת ההלוואה והחיסכון ולהוסיף קצת יותר אקססוריז ללבוש.

 בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

עממית או מרושלת?

שלי יחימוביץ'

כמו מהלכים אחרים בקריירה של יחימוביץ', גם בחירותיה בענייני לבוש בוודאי אינן מקריות. האישה שמבקשת להיכנס לנעלי רבין ולהשיב את מפלגת העבודה למרכז הזירה הפוליטית, בלי להסתבך עם ענייני שלום ופלסטינים, מקפידה לשמר גם בהופעתה את חוסר הפורמליות, כמצופה ממנהיגת מעמד הפועלים. אז נכון שחולצה שחורה מכופתרת ומכנסי ג'ינס מבטאים משהו עממי, אבל גם ההפך צריך לבצבץ לפעמים. כמי ששואפת להנהיג את האופוזיציה, אפשר לצפות ממנה שהופעתה הציבורית תהיה ראויה למנהיגה של מפלגה חשובה, או לפחות שתתאים את סגנון הלבוש שלה למצבים הדורשים לבוש רשמי יותר. כיו"ר מפלגת העבודה שטרם ויתרה - לפחות רשמית - על חלום ראשות הממשלה, היא יכולה, ואפילו צריכה, להרשות לעצמה להציג אלטרנטיבה גם בעניינים של סגנון לבוש. לא ברור אם יחימוביץ' פחות מתעניינת באופנה, או שהאופנה פחות מתעניינת בה - מה שבטוח הוא שהמראה הנינוח הזה לאו דווקא משחק לטובתה בזירה הפוליטית הישראלית.

 שלי יחימוביץ' / צילום: איל יצהר

ההייטקיסט

נפתלי בנט

דווקא בנט, כוכב הבחירות הנוכחיות, הוא הפוליטיקאי שהכי מתרשל בהופעתו. מבחינתו, מעמדה של חולצת הצווארון הכחולה, החביבה עליו, כנראה מעולם לא היה נתון בסימן שאלה, וזה אומר משהו. החולצה הזאת - פתוחת צווארון ולא מעונבת - בסגול או בתכלת, משדרת שעל אף הרקע האמריקאי שלו, בנט מתנכר לערכי הלבוש הרשמי שיובאו מארצות הברית והתאימו כל-כך ליריבו הפוליטי בנימין נתניהו. המראה הבלתי מסוגנן בעליל של חולצת הצווארון הפשוטה, עם חולצת טי לבנה שמבצבצת מתחת, מזוהה עם הכוכב העולה של הציונות הדתית מראשית דרכו, ונדמה שהוא דבק בן. חבל, אפשר היה לצפות מסוס דוהר כמו בנט, שהוא רק בן 41 וכבר הספיק לעשות אקזיט של כמה מיליוני דולרים, להשיל מעצמו כמה קילוגרמים ולשבור אחת ולתמיד את התדמית הסגנונית הכל-כך משעממת של מנהיגי הבית היהודי והאיחוד הלאומי לדורותיהם. אפשר למצוא את האמצע בין מראה מרושל של הייטקיסט בחולצה תכלת מכופתרת לבין מראה מגונדר וראוותני.

 נפתלי בנט / צילום: משה שי

המהפך

ציפי לבני

מיום שנכנסה לחיים הפוליטיים, האישה שכמעט הייתה ראש הממשלה ומבקשת עכשיו לנקום את הדחתה מראשות קדימה, דאגה לעצב את הופעתה החיצונית בהתאם לתפיסתה הפוליטית-עניינית: לבני תמיד הקפידה לשמור על סגנון לבוש צנוע ונעים לעין, נטול גינונים אופנתיים ולרוב בצבעוניות מונוכרומטית של שחור או לבן. אף שבשנתיים האחרונות עברה שינוי הדרגתי בכל הקשור לענייני סטייל ואסתטיקה - מי שעקב אחריה לאחרונה מקרוב בוודאי הבחין כי הנה מתחולל כאן שיאו של המהפך: לבני הפחיתה הרבה ממשקלה, תספורתה עדכנית, האיפור עדין ומוקפד, ותדמית הטום בוי הכבדה שדבקה בה לאורך השנים נעלמה כמעט כליל. במקומה מודגשת נשיותה עם חליפות כוח נשיות בגזרות מעודכנות, בליווי ז'קטים קצרים ולעתים אף חצאיות אלגנטיות. אם בעבר, במודע או שלא, לבני נעה על ציר הקונפליקט של הפוליטיקאית הקשוחה והאסרטיבית בעולם גברי וכוחני, לבין זו המאופקת והנשית, הרי ברור כי צברה מספיק ביטחון עצמי כדי להבליט בלבושה את נשיותה הרכה והנעימה. אף שהיא מסרבת להיפרד מסריגי הגולף המגושמים, בכל הקשור לסגנון לבוש היא עשתה דרך מרשימה שראויה להערכה; סגנון שסוף-סוף עושה חסד עם הנשיות שלה.

 ציפי לבני / צילום: רויטרס

המתקמבק

אריה דרעי

הכוכב הגדול של העולם החרדי-ספרדי, הפוליטיקאי שסרח ומבקש להשיב עטרה ליושנה, הוא איש מסוגנן מהמעלה הראשונה. כמי שהיה החלוץ שהנהיג את קוד הלבוש של החליפות, הרווח בקרב נציגי המגזר החרדי בכנסת, הוא גם הפך אותו למובחן ולברור: העניין הבסיסי והמהותי ביותר הוא החומר הגולמי שממנו עשויה החליפה מחשש לשעטנז (שילוב של צמר ופשתן), המראה הוא לרוב שחור והחולצה לעולם תהיה לבנה. המודרניות תתבטא בטיב החליפה (באיכותה), בצבע העניבה ובטקסטורות הבד. עד כדי כך השתרשה המורשת, שבעידן הנוכחי, מודעות אופנתית במפלגת ש"ס היא כבר לא מילה גסה. גם לא עניבה אדומה. המעורבות הפוליטית של אנשי ש"ס בישראל גדלה, והמעמד מחייב אותם להתלבש באופן מודרני יותר ופחות זר ומאיים. ולראיה - בקדנציה האחרונה נראו במסדרונות הכנסת ובתקשורת יותר ויותר נציגי ציבור חרדים, המתהדרים בחליפות ובלבוש מחויט שלא היה מבייש גם את הקולגות הבינלאומיים.

אולם, לא בטוח שהמראה המהודר, ומעמדו המתחזק של דרעי כאייקון אופנתי (בקרב מביני עניין בכל אופן), עולים בקנה אחד עם האני מאמין של המפלגה שאותה הוא מייצג. האם יכול להיות שבגלל זה הקמבק שלו נראה לאחרונה מעט מרושל ופחות מהודר ונוצץ מפעם?

 אריה דרעי / צילום: פלאש 90

האביר האפל

יאיר לפיד

לא יעזור, בחירת הבגדים של יאיר לפיד מתנגשת מאז ומתמיד עם התדמית שדבקה בו כנהנתן, ויהיה מי שיגיד שזה לא קרה במקרה. ואם זה לא מספיק, בתקופה שבה הגיש את החדשות בערוץ 2, או בתקופה שבה כיכב בקמפיין פרסומי של בנק הפועלים, נדבקה אליו גם תדמית העסקן. מבולבלים? גם אנחנו.

ממי שחולם על מפץ פוליטי באמצעות תפיסת המשבצת של אבא טומי בתוספת בלורית, שרירים וחיוכים, צעיר ושאפתן עם לוק של במאי קולנוע, אפשר היה לצפות שיזנח בפרק הנוכחי את מראה המאצ'ואיסט עם מורשת הטי-שירט השחורה (שהפכה לעור השני שלו) ויחליף אותו בחליפות מחויטות ובחולצות כפתורים מעונבות - שאינן שחורות. בהקשרים פוליטיים, המראה השחור הבסיסי הזה, שלכאורה משדר פשטות על גבול השמרנות, הוא בעיקר מדכא ומשעמם. קשיחות גברית ואלגנטיות שרמנטית ישדרו הרבה יותר אמינות פוליטית בדמות מראה מחויט שאינו מהודר מדי, בחליפה שאינה חנוטה ושמרנית ובצבעוניות קצת יותר מהודרת.

 יאיר לפיד / צילום: אביב חופי