דניאלה וירצר: "אני לא נחה על שמריי ולא מחכה שיפנו אליי"

דודה האהוב של דניאלה וירצר, שמוליק עצמון, שחקן ותיק, יזם אמנותי ומנהל תיאטראות, חזר על משפט אחד בכל פעם שבה הייתה אומרת לו כמה היא רוצה להיות שחקנית: "אם את יכולה לעסוק במשהו אחר, לכי על זה". כאחד שמודע לקשיי המקצוע, לדלתות הסגורות, לחיים הבלתי קלים ולצורך לגדל עור של פיל, הוא ניסה לחסוך לה את הקושי ולכוון אותה לקריירה קלה יותר, אבל היא בשלה. רק משחק מעניין אותה. עור של פיל היא עדיין מגדלת, אבל החשדנות שלה לתקשורת כבר מפותחת מספיק.

גם הראיון הזה כמעט פוצץ עוד טרם החל, כיון שוירצר קיבלה את הרושם שהוא יתמקד רק בהצגת הקאמרי "הנשים מטרויה", ולא בקריירה שלה. תוך רגע הפכה הבחורה היפה הזאת לחשדנית ולמרוחקת, כאילו מישהו טמן לה פח מסוכן; ורק שיחת טלפון מרגיעה מהתיאטרון החזירה אותה לשולחן, תוך אמירה קצרה, "יאללה, בואי נזרום".

אז זרמנו במין ריקוד של פתיחות ושל ריחוק, כשברקע האזהרות והקשיים שהיו די נפוצים בקריירה שלה; בעיקר בתקופה שבה מצאה את עצמה, אחרי שחוותה את שיא הפרסום, חסרת עבודה, ממלצרת בבית קפה - תקופה שעדיין גורמת לה חוסר נוחות. "נדבקתי בזה והמשחק נדבק אליי", היא אומרת, "לפעמים אני מנסה לשכנע את עצמי שאני יכולה להיגמל מזה ואני אפילו שומעת את שמוליק מדבר אליי".

- ניסית פעם גמילה אמיתית, להתנתק לגמרי?

"לא עד הסוף, לא באמת. אני משחקת במחשבה לפעמים, אולי לעבור לעסקים כמו אבא שעוסק בתיווך בעסקאות, במלונאות וגר בפולין. כשמתבגרים נפתחים עוד תחומי עניין".

- ההורים שלך גרושים. אימא גרה באוסטרליה ואבא בפולין, היית חייבת להיות מאוד עצמאית, או להשתעשע במחשבות לעזוב את הארץ.

"לפולין? מה אעשה שם? אוסטרליה בכלל לא מושכת אותי. יש לי דרכון אמריקאי ודרכון אירופי, ובגיל 18 באמת חשבתי שאכבוש את ארצות הברית, אבל אני מאוד אוהבת להיות פה ואני הרבה יותר חזקה פה. אין לי שם כלום".

- איילת זורר, שאת מאוד מעריכה, עשתה את זה.

"היא נסעה וחזרה ושוב נסעה אחרי ששפילברג ראה עבודות שלה. יש גם את העניין של הרזומה, הגב הכלכלי, והיה לה גם בן זוג".

- אולי הקריירה שלך התחילה גבוה מדי, מהר וחזק מדי. סיימת תיכון וישר נכנסת לטלנובלה "לחיי האהבה" שמאוד הצליחה.

"ייתכן, ואני לא מתחרטת על כלום, כי זה חישל ובנה אותי. אולי זה היה טו מאץ' וזה היה אינטנסיבי, בטח בגיל הזה, אבל עשיתי בשכל והלכתי ללמוד שלוש שנים. זה נתן לי שקט. לקחתי צעד אחורה".

- אצל ניסן נתיב היית פייבוריטית?

"אין לו פייבוריטים. היו כאלה שהיו קרובים אליו, ואותי הוא חיבב. בשלב האחרון למבחני הקבלה ללימודים הוא היה מקסים. ראיתי את הפוקר פייס שלו נשברים ואת הניסן האמיתי יוצא".

- ובסוף הלימודים הייתה לך תוכנית לאן את רוצה להגיע?

"קראתי משהו על ילידי שנות ה-80, בני הדור שלי, שמאוד התחברתי אליו. דיברו שם על משבר גיל ה-28, ואני רואה אותו קורה אצלי ואצל החברים שלי, גם אלה שלא במקצוע. להרבה מאיתנו הייתה תוכנית חומש והרבה מאיתנו התבלבלו".

- למה?

"כי היה לכולנו חלום ענקי והעימות עם המציאות, שהיינו בטוחים שתהיה יותר פשוטה ובגיל הזה נהיה מסודרים כלכלית ולא ניאבק כל הזמן על הקיום שלנו, הביא לשבר".

- אולי אתם פשוט מפונקים.

"תגדירי פינוק".

- בני הדור שלך חשבו שמגיע להם יותר, שההורים שלהם יפתרו בשבילם הכול.

"יש בזה משהו ויש המון פסיכולוגיה בעסק הזה, אבל מצד שני, לא טוב לחלום?".

- מצוין לחלום, אבל גם להתעשת ולא להתבכיין ולהישבר כשמגלים שהוא לא בר השגה במלואו.

"אז את חושבת איך להתאים את עצמך וגם איזה חוקים את רוצה לשנות, ומפה בדיוק צמחה המחאה החברתית שהוביל הדור שלי. זה היה סוג של ביאת המשיח שאנשים יצאו לרחובות".

- ואז היא נתקעה.

"אני לא חושבת. לכל אחד יש מחאה פרטית שלו, כל אחד מרגיש חוסר צדק במקום האישי שלו והוא מנסה לעשות את השינוי. מאוד חשוב לי להגיד שאני מודה על מה שיש לי. אני חושבת שחילקו לי טוב".

- ובכל זאת הייתה לך תקופה של שבר.

"היה ברור שמתישהו זה יישבר, ואני שמחה שזה נשבר בגיל כזה, כשאתה מפונק וחולם וחושב שמגיע לך הכול. אני כן מעדיפה שדברים לא ילכו כמו שאני רוצה בדיוק, כי כשזה ילך, אדע שבניתי את זה נכון ושזה בא בזמן הנכון. איך שמוליק אומר? זה יקרה לך בגדול אבל בגיל 35, כמו שזה קרה למרב גרובר ולעלמה זק. כשהן היו בשלות לזה".

- מלצרת, חיכית, התייאשת גם?

"זה כמו חורף וקיץ, זה כמו אליפסה. יש ירידה מסוימת ואז שוב השמש עולה לשמים".

- איך את בוחרת פרויקטים כיום?

"רק אם הם מעניינים ומדליקים אותי, וכמובן יש גם את האספקט הכלכלי".

- כמו עבודות הדוגמנות שאת עושה עדיין.

"כלכלית זה משתלם. אני צריכה להתפרנס. ואת יודעת מה, זה גם מאוד כיפי".

- קמפיין של הלבשה תחתונה מסתדר עם תדמית של שחקנית רצינית?

"זה היה לפני שש שנים כמעט, וזה תלוי בצלם ובצילום. למה נינט עשתה את דלתא, ולא ראו שום דבר? אפרודיטה מייבאת חזיות מחברה צרפתית הכי איכותית שיש ותמיד אוכל להראות את הצילומים האלה לנכדים שלי. אין מה להתבייש בזה. היום הייתי עושה צילומים למותגים יותר קטנים שאני מתחברת אליהם. אני חולה על אופנה. חזרתי מטוקיו עם ארון חורף שלם".

- בואי נחזור למיני קמבק, ולמי שסללה לך את הדרך חזרה: קרן פלס.

"היא עשתה את המוזיקה של 'נפוליאון חי או מת' בסטודיו, ונתנה לי לשיר שיר שהיא כתבה לי. יום אחד היא ראתה אותי ממלצרת בפלורנטין ואמרה לי שאני חייבת לבוא לאודישנים של 'אורזי מזוודות', כי צריך שם בחורות שיודעות לשיר. עשיתי אודישן. ולא שמעתי מהם חודשיים, עד שנעם סמל (מנכ"ל הקאמרי) ראה אותי בצוותא וקרא לי לעוד אודישן, וקיבלתי את התפקיד של נינה. הרבה מהקאסט של חנוך לוין נמצא גם ב'טרויה'".

- "הנשים מטרויה" היא הפקה ענקית, אבל גם מאוד שנויה במחלוקת.

"מדובר בשלוש שעות לא פשוטות לצפייה. או שאוהבים את זה וחושבים שמדובר באירוע תיאטרלי מרגש, או שלא. הקהל הישראלי לא רגיל להפקה באורך כזה, בקצב כזה, ברב לשוניות. זה דורש סבלנות, ריכוז, אתגר. זו הפקה משותפת לתיאטרון המטרופוליטן בטוקיו, לשם טסנו למשך חודש וחצי, עם במאי יפני שלא מדבר אנגלית. העוזרת האישית דיבבה אותו וכשאנחנו דיברנו, מישהי אחרת תרגמה לו".

- נשמע מטורף.

"היינו 24 שחקנים בקאסט, שחקנית יפנית בת 71 שגילמה את הקובה (מלכת טרויה), חודש חזרות, 12 הצגות שם ושמונה פה, לפעמים שתיים ביום".

- איך הקהל היפני?

"שונה. פחות מרגישים אותו, אבל בסוף ההצגה הוא עמד על הרגליים. שיחקה איתנו יוקה וואו (מגלמת את הלנה היפה), סלבריטאית יפנית, ובמהלך ארבע הצגות ישבו מעריצות שלה בשורה הראשונה, ושילמו משהו כמו 500 שקלים להצגה, כדי לבהות בה. היה לי מאוד חשוב למצות את טוקיו. האוכל, הבגדים, האופנה".

- מה הפרויקט הבא?

"אני לא נחה על שמריי ולא מחכה שיפנו אליי. אנחנו טסים עם 'אורזי מזוודות' לסין, יש הצגת פרינג' בתמונע, ואני נערת ה-VOD של הוט, שזו העבודה הכי כיפית וקלילה; ובעיקר אני מחפשת מה הלאה ופחות נכנסת ללחץ מזה. וכשהלחץ בכל זאת מתגנב, אני פחות מרשה לו להיכנס".

אישי: 29, רווקה, מתגוררת בתל אביב

רזומה בקצרה: טלוויזיה: "לחיי האהבה", "אגדת דשא", "מסכים", "יחפים". קולנוע: "הבועה". תיאטרון: "אורזי מזוודות", "מעגל הגיר הקווקזי", "הנשים מטרויה" - כולן בתיאטרון הקאמרי

עוד משהו: בעבר פורסם שהייתה מועמדת לסרט "ג'יימס בונד" אך הדבר אינו נכון. כמו הרבה שחקניות היא שלחה די.וי.די עם חומרים שלה ולא יצא מזה כלום.