מבחן דרכים: מרצדס סיטאן - חושבים פרקטי ותכל'ס

"בואו נחשוב לרגע על סרט המדע הבדיוני האחרון בו צפינו. אין ספק שראינו בו כיצד תראינה הערים של המחר, כיצד יחיו תושביהן של ערי העתיד, כיצד יתלבשו, מה יהיה כלי הרכב (או ההתעופפות) שבו הם ינועו ממקום למקום, ועוד ועוד עניינים עתידיים. אך נסו-נא להיזכר: האם תיאר הסרט הזה גם כיצד יגיעו הסחורות לחנויות ו/או לצרכנים באותו עתיד?

"חוששני שהוליווד לא טרחה יותר מדי על פיתוח רעיונות בחזית הזאת. אך אין צורך להיתפס לדאגה. כי זוהי הנקודה שבה אנחנו נכנסנו לתמונה. העתידנים שלנו זיהו כבר מזמן את המגמה שכבר משפיעה, ותשפיע עוד יותר, על חיי כולנו: נתח תחבורת-ההפצה - דהיינו, רכב מסחרי קטן ובינוני - הולך ותופח בחדות ובעקביות, בעולם כולו.

"למה זה קורה? ראשית, מספר תושבי הערים גדל ללא הרף. שנית, הרגלי הצרכנות שלנו עברו שינוי עמוק. המסחר המקוון צומח בעשרות אחוזים מידי שנה והמגמה רק הולכת ומתעצמת. פירושה המעשי של המגמה הזאת; עלייה דרמטית במספר כלי הרכב המסחריים ברחובות הערים. והמספר הזה ילך ויגדל עוד ועוד. כי בסופו של דבר, גם בעתיד הוורוד ביותר - החבילה מאמזון לא תגיע אלינו הביתה ברכבת הקלה, והלחמניות לא יגיעו למכולת באוטובוס או בטרמפים".

לצערי, אין לי זכות יוצרים על הטקסט הנבון דלעיל. זהו ציטוט כמעט מדויק מדברים שנשא סוון אנרסט, חבר הנהלת מרצדס-בנץ משאיות, בפתיחת אירוע בשם "נהיגת הפצה 2012", בדיסלדורף, גרמניה. תכליתו של האירוע, כפי שאפשר לנחש, היתה להוכיח כי מרצדס אכן האזינה היטב לצוות עתידניה, ונערכת לקראת העתיד עם מיטב כישרונה ויכולותיה.

שתי משאיות הוצגו כאן, שתיהן מתוכננות במיוחד לתנועה עירונית: האחת - קאנטר, משאית קלה עד בינונית שמשלבת גיר כפול-מצמדים והינע היברידי חדשני, וכך משיגה חסכון בדלק של כ-20%. השנייה - אנטוס, כבדה יותר, ומותאמת להובלת משאות כבדים יותר ברחובות הערים.

בהיעדר רישיון מתאים לנהיגה בהן, נאלצתי להסתפק במושב הנוסע. אך דומני שגם מן המושב הזה יכולתי לחוש כי שתי המשאיות מתמודדות בקלות יחסית ובנוחיות גדולה, עם ההתפתלות בתנועה העירונית.

"נשמח להציל את העולם"

לצד השתיים הללו, היו שם גם צמד וואנים ועוד וואנצ'יק אחד: מרצדס ויטו חשמלית, מרצדס ספרינטר עם גיר חדש שמקצץ בתצרוכתה ומפנק את הנוהג בה, וגם מרצדס סיטאן. דגם חדש במשפחת מרצדס, שאיננו אלא רנו קנגו שזכה לכוכב משולש על חוטמו.

נתחיל עם המרצדס ויטו החשמלית. במדינה שעוברת עתה תהליך גמילה כואב מן ההבל החשמלי הקרוי בטר פלייס, אמור היה וואן חשמלי לחלוטין לעורר פרכוסי זעם. אך למרבה התדהמה, גם תדהמתי, הויטו החשמלית - מכונית שאינה מתיימרת להגיע למהירות הגבוהה מ-80 קמ"ש או לטווח ארוך יותר מ-130 ק"מ - היא מוצר הגיוני ונבון עד כדי השתאות ומחיאות כפיים. הסוד, כך נדמה, טמון בהגדרת התפקיד, בהיעדר יומרה נפוחה (ראה בטר פלייס), ובהבנה אמיתית של מעלות וחסרונות ההינע החשמלי. הויטו, במוצהר, מיועדת לתת שירות חרישי, נקי ויעיל במסלולים מוגדרים, במרחב מתוחם (כפרי נופש, אזורי קיט), ובמשימות הפצה עירוניות ברורות ומחזוריות. בבוקר נוסע, בערב הוא שב, מביא למכולת ביצים וחלב. ובלילה - הוא נטען.

"האם יש לזה בכלל השפעה אקולוגית", ניסיתי לעצבן את אחד ממומחי המנועים החשמליים של מרצדס. "אולי", הוא השיב בחיוך, "מאוד נשמח להציל את העולם. אבל בינתיים נסתפק בכך שהשכנים לא יתעוררו כאשר המכונית עם המוצרים תגיע לחנות השכם בבוקר, ושהאוויר ברחוב יסריח קצת פחות".

כמעט מיותר לומר כי הנהיגה בויטו נעימה וחרישית, גם כמובן בזכות המנוע החשמלי, אך גם בזכות סביבת נהג נוחה מאוד ומפנקת מאוד. וזהו, כרגע, המיצוי הנכון ביותר, המלא ביותר והיעיל ביותר ליכולותיהם של הינעים חשמליים.

בספרינטר, כאמור, החידוש העיקרי טמון בתיבת ההילוכים. שבעה הילוכים (7G-TRONIC) ומוח ערני ונבון, המתרוצץ ביניהם בנעימות של אומנת ובהרמוניה חלקה להפליא. התיבה הזאת מנצלת עד תום את אופיים (האופייני) של מנועי דיזל, ובעזרת יחסי העברה קצרים בהילוכים הנמוכים וארוכים-ארוכים בהילוכים הגבוהים - הרכב מקבל מנת-יתר של זריזות במהירויות עירוניות ובתזוזה מן המקום, ומנת-יתר של חסכוניות בשיוטים מהירים יותר.

"כמה קלה ונעימה נעשתה הנהיגה בקופסאות המגודלות הללו", הרהרתי ביני לביני, בעודי גולש ללא מאמץ בנבכי התנועה העמוסה של דיסלדורף. עד לא מכבר, היתה המלאכה הזאת הרבה יותר טורדנית, מעיקה ומייגעת. היום היא אינה שונה מהותית מן הנהיגה במכונית משפחתית רגילה.

ולבסוף, הסיטאן (שילוב מילולי בין "סיטי" לבין "טיטאן"). לא הבנתי את הורתו ולידתו של הוואן הקטן הזה. הוא קנגו. לא פחות, אך גם לא יותר. אז למה? מן הסתם תוצר בלתי נמנע מהסכם שיתוף הפעולה שנכרת בין מרצדס לבין רנו-ניסאן. בנהיגה קצרצרה לא הצלחתי לעמוד על תכונות "מרצדסיות" מיוחדות בסיטאן. הוא קנגו, שהוא אוטו בהחלט מוצלח, ותו לא.

וכמה מלים לסיום: היה משהו מרתק, מאלף, פוקח עיניים בהשקה הזאת. כאן לא הושמעו הקלישאות הרגילות על "עיצוב ספורטיבי אך אלגנטי, אם כי אינדיבידואלי". כאן לא שב והתנהל המרדף אחר המשפחה המיתולוגית של "גבר הייטקיסט עם הכנסה גבוהה מן הממוצע, שני ילדים צחורים, כלב לברדור מאולף, אשה בחליפה עיסקית, ובגאז' המותאם לשתי ערכות של מחבטי גולף". כאן גם לא קרצו אל הזכרים עם מאות כוחות-סוס (שכלב הלברדור בין-כה-וכה לא צריך), חרטום מוארך וחמוקיים מחוטבים. כי כאן, בהשקות של רכב מסחרי, מדברים תכל'ס. כאן מדבר השכל. המדע. הדיוק. ההיגיון המוטורי, העסקי, האורבני, הסוציולוגי והכלכלי.

פשוט תענוג מרתק.

הכותב היה אורח החברה בגרמניה

 מרצדס

חלק מהמתחרות

סיטרואן ברלינגו/נמו

הברלינגו של סיטרואן גדלה והשתכללה עם השנים. כיום היא מוצעת עם משפחה שלמה של דגמים - החל מדגם "קצר" עם שלוש דלתות (נמו), שמתחיל ב-113 אלף שקל וכלה בגרסה גדולה עם שבעה מקומות ישיבה מרווחים, שעולה 141 אלף שקל.

רנו קנגו

המקור למרצדס סיטאן היא הרנו קנגו. גם היא השתכללה וצמחה עם השנים וכיום היא מוצעת בארץ בשלוש גרסאות, מתוכן שתיים עם מנוע בנזין ותיבה אוטומטית. המחירים נעים בין 128 אלף שקל ל-138 אלף לגרסה מהודרת אוטומטית.

פיאט דובלו/קובו

הדור האחרון של הפיאט דובלו מוצע בקשת הדגמים הרחבה ביותר בפלח הזה - לא פחות מתשעה בדגם הרגיל ועוד כמה בדגם הקצר המכונה קובו. טווח המחירים הוא מ-88 אלף שקל ועד ל-152 אלף שקל לדגם שבעה מקומות מהודר