"לא הוכח קשר בין מפעלי רמת חובב למחלות של התושבים"

מכה לשוחרי איכות הסביבה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה אתמול (ד') את תביעת הנזיקין הסביבתית הגדולה שהגישו 67 תושבים נגד המועצה האזורית רמת חובב, נגד המדינה ונגד המפעלים הגדולים הפועלים ברמת חובב, שהוספו כצד ג'. זאת, בטענה כי מפעלי התעשייה ברמת חובב גורמים נזקים בריאותיים לתושבי הסביבה.

השופטת שרה דברת קבעה כי התובעים לא הוכיחו קשר סיבתי בין נזקיהם הבריאותיים - מחלות סרטן, מחלות נשימה, הפלות, מומים מולדים ועוד - לבין פעילות המפעלים. "אין לקשור בין החומרים שנפלטו ממפעלי התעשייה לבין המחלות בהן לקו התובעים", נקבע. התובעים חויבו בהוצאות המשפט של הנתבעים והצדדים השלישיים בסכום מצטבר של כ-7 מיליון שקל.

עוד קבע בית המשפט כי חוות הדעת שהגישו התובעים ושנערכה על-ידי פרופ' ישראל הוד הייתה רשלנית ושטחית, ולא ניתן כלל להסתמך עליה. "מדובר בחוות דעת בעייתית ביותר, בלשון המעטה ובזהירות הנדרשת", כתבה השופטת. "אין אפשרות להסיק ממנה קשר סיבתי כלשהו, שלא לדבר על הפן המהותי והמדעי שבה".

בית המשפט הוסיף וכתב כי "עדותו של פרופ' הוד הגיעה לכדי קיצוניות ואבסורד", כאשר טען למשל ששיעול של ילד המתגורר ליד רמת חובב הוא תמיד תוצאה של חשיפה לחומרים המסוכנים המטופלים באתר. לדברי ביהמ"ש, פרופ' הוד לא טרח כלל לבדוק גורמי סיכון אחרים למחלותיהם של התובעים, ובכך שמט את הקרקע מתחת לטענה בדבר קשר סיבתי בין המחלות לחומרים. ביהמ"ש ציין כי הוד התייחס לתחומים רפואיים בהם אין לו כל ידע, כגון מחלות לב, מחלות נשימה והפלות, וכי הוא חסר כל ניסיון בקביעת קשר סיבתי במקרים כמו רמת חובב.

המדובר באחת מתביעות הנזיקין הסביבתיות (תביעות מיוחדות במינן שהתפתחו בעיקר בארה"ב - Toxic Torts) הגדולות מסוגן שנדונו בבתי המשפט בישראל, הן מבחינת מספר הצדדים המעורבים, העומד על 67 תובעים ו-19 נתבעים וצדדי ג', הן בכמות המחלות שנטען כי נגרמות; הן בהיבט של סכום התביעה, שהגיע למעל מ-240 מיליון שקל, והן במורכבות הבעיה הסביבתית והבעייתיות המשפטית שנדונו. ין המפעלים שהוספו כצד ג' לתביעה: תרכובות ברום, מכתשים מפעלים כימיים, מפעל טבע טק, כימאגיס פטרוכים רמת חובב וחברת החשמל.

בתביעה, אוחדו שלוש תביעות שהוגשו במארס וביוני 2007 על-ידי 67 תובעים מתושבי הפזורה הבדואית, תושבי באר שבע ותושבי עומר בגין מחלות מהן סובלים התובעים המתגוררים באזורים שבקרבת רמת חובב, ושלטענתם נגרמו עקב חשיפה לחומרים מסוכנים הנפלטים לסביבה על-ידי מפעלי רמת חובב. מצד מפעלי רמת חובב והמדינה הובאו כ-100 חוות דעת מומחים בתחומי הרפואה השונים, מומחים להנדסה סביבתית וטוקסיקולוגים.

בפסק דין מפורט, המשתרע על-פני כ-80 עמודים, דחה בית המשפט את טענות התובעים, והעדיף בסופו של יום את העמדה המקצועית שהציגו המפעלים.

לא עמדו בנטל ההוכחה

ביהמ"ש מתח ביקורת נוקבת כלפי באי-כוח התובעים והמומחים שהגישו חוות דעת והעידו מטעמם, וקבע שהם לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם.

נקבע כי על התובעים להוכיח את הקשר הסיבתי הכללי, לפיו חומרים שנפלטו מהמפעלים לאוויר הסביבה מהווים גורם משמעותי מוכח ומוכר בקהילייה המדעית למחלות התובעים. לדברי ביהמ"ש, היעדר ידע מדעי או הסברה שמא, בעתיד יתפתח המדע ותמצא הוכחה לקשרים בין חומרים לתחלואה שאינם ידועים כיום, אינם תחליף להוכחה בתביעות בנזיקין.

ביהמ"ש קבע כי לא הוכח כי באזור רמת חובב קיימים ריכוזי חומרים רעילים גבוהים כאלה, שהוכרו במחקרים מדעיים רפואיים בעולם כמחוללי המחלות. לדבריו, המחלות מהן סבלו התובעים, קיימות בכל מקום בעולם ואינן נפוצות יותר באזור רמת חובב.

מפעל מכתשים יוצג בידי עוה"ד עמוס גורן, שי ארז וציפי וייס ממיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין; המועצה האזורית רמת חובב - בידי עוה"ד עזריאל רוטמן ומוטי אסרף ממשרד נשיץ, ברנדס ושות'; החברה לשירותי סביבה - בידי עוה"ד אסף פוזנר ואבישי פלדמן; תרכובות ברום - בידי עוה"ד פגי שרון ושרון שפר; חברת החשמל - בידי עוה"ד יורן גיל ויובל שמחוני; כימאגיס - בידי אורון מייל ואורי יוגנד; קופולק - בידי עו"ד ערן אביטל; אלון דפנה וטוני מרשי מפרקליטות מחוז דרום ייצגו את המדינה.

בדיון יצגו עוה"ד ניר קהת ודנה אלמלח ממשרד פרופ' יובל לוי ושות' את המפעלים מטל -טק, לוכסמבורג תעשיות ואביב תעשיות מיחזור בע"מ.