שנת 2012 הייתה שנה לא רעה בכלל לתחום התרופות והביוטק בעולם. מספר הרכישות שביצעו החברות השנה עלה (אם כי ההיקף הכולל שלהן ירד); מדד הביוטק בנאסד"ק השיג תשואה של 35% - פי ארבעה מהדאו ג'ונס; נרשמו הנפקות רבות (12 הנפקות ב-2012 לעומת 11 ב-2011), שגם רשמו ביצועים טובים; ו-35 תרופות אושרו לשיווק על ידי ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) - מספר שיא של העשור האחרון.
לאחר תקופה רעה מאוד, מדובר בשינוי מגמה. בשנים האחרונות חברות הפארמה התמזגו במיזוגי ענק, פיטרו אלפי עובדים, חנקו ללא סנטימנטים תוכניות פיתוח ענפות. מהלכים אלה הובילו את הגורמים המשקיפים על התחום להכריז על "מות החדשנות בחברות פארמה", ועל הצורך למצוא לחברות הללו מודל עסקי חדש. תחום הגילוי ופיתוח תרופות, אמרו המומחים, יעבור לחברות הקטנות והבינוניות. האם זו הייתה טעות?
אורי הרשקוביץ, שותף מנהל בקרן ספרה, טוען שכן. "דברים השתנו. החברות עברו את צוק הפטנטים (מועד פקיעת הפטנטים על מגוון תרופות מובילות - ג"ו) בצורה טובה, והוא כמעט מאחורינו", הוא אומר, "הן הגדילו את החשיפה שלהן לתחום התרופות הביולוגיות, וכיום הפרויקטים הטובים ביותר נמצאים בצנרות של חברות התרופות הגדולות". גם ד"ר אופיר לוי וד"ר גל אופיר מחברת ביואסוסיאטס, מציינים בדוח השנתי שלהם כי 17 מתוך התרופות שאישרה ה-FDA השנה, הוגשו על ידי חברות התרופות הגדולות.
"השנה אמנם בוצעו רכישות רבות, אבל כבר לא מדובר ברכישות ענק שחברות הפארמה מבצעות כדי למלא חורים גדולים בפורטפוליו שלהן, על מנת להתמודד עם ירידה חדה שצפויה ברווחיות", אומר הרשקוביץ, "אלה רכישות שנקראות Bolt on - החברה רוכשת מוצר אחד מסוים שמעניין אותה". מביואסוסיאטס מציינים כי רוב הרכישות נעשו בתחום הסרטן והמוח.
כדוגמה לחברת ביג פארמה שעברה את השנה בהצלחה, הרשקוביץ מציין את פייזר, שהיא לדבריו הסמן הימני של התעשייה. "מניית החברה עלתה מ-15 דולר ב-2010, ללא פחות מ-26 דולר השנה. הסיבה היא שהמשקיעים ראו שהמיזוג עם Wyeth, בתוספת כמה רכישות מוצלחות בתחום הביולוגי וכניסה לשווקים המתפתחים, מצליחים לחפות על אובדן ההכנסות מתרופת הכולסטרול ליפיטור, שהפטנט שלה פג בסוף 2011. לפייזר היו גם הצלחות גדולות עם מוצרים חדשים, והיא השתמשה במזומן שלה לרכישה עצמית של מניות, מה שהוכיח את עצמו כהשקעה מצוינת".
הוא מוסיף כי השנה הייתה טובה גם לנוברטיס, סנופי וגלקסו, ופחות עבור אסטרה זנקה, אלי לילי, ו-BMS. עם זאת, לדבריו, שתי האחרונות הצליחו לשכנע את המשקיעים שבצנרת שלהן ישנם מוצרים מבטיחים, ולכן המניות שלהן לא נפגעו מאוד.
ימשיכו לחטוף מכות ברווחים
קלאודיו ירזה, שותף לתחום מדעי החיים בחברת PWC ישראל, מאמין כי צוק הפטנטים עדיין בשיאו, וכי החברות ימשיכו לחטוף מכות ברווחים בשנים הקרובות. הסיבה אינה בהכרח שההשקעה של חברות הפארמה בחדשנות לא תביא לאישורים למוצרים חדשים ורווחיים, אלא דווקא הצמצום המתמשך בתקציבים שמקצות הממשלות לתחום הרפואי.
על פי גישה זו, חברות התרופות יכולות להמשיך לחדש בהצלחה, אך לפחות בשנים הקרובות הצמיחה שלהן תהיה מוגבלת, כי הלקוחות שלהן פשוט לא מסוגלים לשלם יותר. לכן מאמין ירזה כי חברות הפארמה יצטרכו לשנות מודל עסקי, ולהציע למשלמים הממשלתיים ולחברות הביטוח מודל כולל של פתרון למחלה, ולא רק תרופות, כדי לחסוך למשלמים כסף על בריאות ולאפשר להם לממן תרופות חדשות.
מלבד המגמה הכללית של שיפור ושיבת החדשנות אל חברות הפארמה המתאוששות, ניתן להצביע על כמה תת-מגמות שהולכות ומבשילות. האחת היא הפעילות במדינות מתפתחות. בשנים האחרונות דובר על כך רבות בכנסים של התעשייה, אך השנה לראשונה ניתן לראות התעוררות של פעילות משמעותית אמיתית בהן, שכן החברות הגדולות מתעניינות ופועלות לא רק בסין והודו, אלא גם בדרום אמריקה (בדגש על ברזיל), רוסיה ורוב מדינות המזרח הרחוק.
גם תחום התרופות המותאמות אישית והמבוססות על מידע מפענוח הגנום, מתחיל השנה סוף סוף להפוך מדיבורים למעשים, או לפחות למזומנים. רבות מהחברות שגייסו השנה הון משמעותי מקרנות הון סיכון פעלו בתחום זה, כולל כאלה שמציעות פלטפורמות לבדיקה של התאמה אישית או לגילוי תרופות, אך עדיין לא את התרופות עצמן. על פי האתר של כתב העת In Vivo, בעבור חברות שמציעות גם פלטפורמת גילוי תרופות וגם תרופה מובילה, "מדובר בשוק של מוכרים", והן יוכלו לבקש מחברות הביג פארמה כמעט מה שירצו עבור רכישתן.
כישלונות בצהבת ואלצהיימר
תחום הסרטן ממשיך ללא ספק להיות "חם". לוי ואופיר מציינים כי רוב אישורי התרופות השנה היו בתחום הסרטן. הרשקוביץ מציין כי מעל מחצית מהמוצרים המעניינים בצנרות של חברות התרופות הגדולות הם בתחום הסרטן.
תחומים נוספים שבלטו השנה היו סוכרת, מחלות אוטואימוניות וצהבת נגיפים. בתחום הצהבת בוצעו עסקאות ענק, אך רוב המוצרים נכשלו במהירות. חברת גילאד, שהשקיעה לא פחות מ-11 מיליארד דולר במוצר שלה בתחום, נותרה כרגע לבד במערכה.
עוד תחום שעשה השנה רעש הוא האלצהיימר, אך בו היו בעיקר כישלונות. תחילה היו אלה פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון (עם מוצר ישראלי במקור), ואחר כך אלי לילי. גם רוש וגם מרק נכנסו לניסויים גדולים בתחום הזה השנה. לעומת זאת, תחום עתיר כישלונות בעבר - תרופות להשמנה - הניב השנה שני אישורים חדשים, לראשונה זה למעלה מעשור.
אם חברות הפארמה מתכננות שינוי במודל העסקי, לא רואים זאת מפעילות הרכישות שלהן השנה. הן עדיין מתמקדות במוצרים מתקדמים ובתחומים רחבים. הרשקוביץ אפילו טוען כי בשנה הבאה יאושרו כמה תרופות רבות מכר (שמוכרות מעל 1 מיליארד דולר). אחרי עשרות כותרות שטענו כי "מודל הבלוקבאסטר מת", האם זו שירת הברבור שלו או לידתו מחדש? נחיה ונראה.
תרופות
gali-w@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
