כך הופכים שחקני הטניס ללוחות פרסום

ארגון סבב הטניס המקצועני (ATP) החליט לאפשר לטניסאים להרחיב את פוטנציאל ההכנסות שלהם, באמצעות הגדלת כמויות המפרסמים המותרות על מדי המשחק שלהם.

עד היום הותר לכל שחקן בסבב המקצועני לפרסם שתי חברות מסחריות בלבד על שרוול החולצה, עם הגבלת גודל של 4 על 4 אינץ' לכל חסות. בנוסף הותר לכל שחקן לפרסם נותן חסות אחד על הראש - מגן זיעה או כובע - כששם הוגבלה החסות המותרת לחברת הלבשה (נייקי, אדידס וכו') או לחברת המחבטים איתה משחק הטניסאי.

בעקבות לחץ של טניסאים לאפשר להם להגדיל את ההכנסות המסחריות שלהם, "הופשרו" שטחי חסות נוספים: כל טניסאי יוכל מהיום לפרסם על חזית החולצה ועל גב החולצה (כנהוג בקבוצות כדורגל).

הספונסר על גב החולצה חייב להיות חברה מסחרית שהיא אחת מהחברות שחתומות על הסכם חסות עם ה-ATP. בנוסף, הוחלט לאפשר לפרסם חברה מסחרית נוספת על הכובע או מגן הזיעה שעל הראש. על מנת לקבל ניראות טובה יותר עבור החברות המסחריות, ה-ATP גם אישר להגדיל את החסויות שעל השרוולים ל-6 על 6 אינץ'.

הגדלת שטחי הפרסום על מדי המשחק היא חלק ממגמה בשנים האחרונות לאפשר לספורטאים וקבוצות ספורט לממש את הפוטנציאל המסחרי שלהם. ב-NBA כבר אישרה הליגה החל מהעונה הבאה לפרסם חברה מסחרית על בגדי המשחק. ב-MLS החלו לפני מספר שנים לאפשר חסויות חולצה כנהוג בכדורגל האירופי, וגם ב-WNBA קיבלו הקבוצות לפני שנתיים אישור למכור פרסום על גבי בגדי המשחק של השחקניות.

בעוד שלטניסאים הגדולים אין בעיה למכור את שטחי הפרסום על הבגדים שלהם, בקרב טניסאים מדרג נמוך יותר התפתחה בשנים האחרונות תופעה בה הם מוכרים חסות למשחק אחד. תופעות כאלו מתרחשות בדרך כלל במידה ששחקני דרג נמוך זוכים להגרלה אטרקטיבית שמבטיחה להם הופעה במגרש המרכזי של טורניר גדול ושידור טלוויזיוני.

יש לציין כי השינוי הזה לא יהיה תקף לטורנירי הגראנד סלאם הגדולים, ביניהם לאליפות אוסטרליה שתיפתח השבוע במלבורן.