"הציבור עלה בסיכון, בקרוב השוק לא יהיה רק של מוסדיים"

אחרי שסיכם את 2012 עם תשואה נאה של כ-10%, ממשיך מדד המעו"ף לטפס מעלה, ומתחילת השנה כבר הוסיף לערכו כ-3%.

באילים קרנות נאמנות סבורים כי למרות שהמעו"ף צמצם פערי תשואות מול בורסות חו"ל, עדיין קיים פוטנציאל באפיק המנייתי המקומי. בהתאם לכך מעניקים לו משקל יתר של 30% מהרכיב המנייתי בתיק.

רוס קרוטקין, מנהל דסק אג"ח באילים קרנות נאמנות, סבור כי כל לקוח צריך להחליט לפי ראייתו את מידת הדגש המוענקת לרכיב המנייתי המקומי ביחס להשקעה במניות חו"ל.

"נכון להיום, שוק המניות הוא המגרש של הגופים המוסדיים בלבד", אומר קרוטקין, "עם זאת, בתקופה האחרונה הציבור טיפס בדרגת סיכון אחת בסולם הסיכונים, והחל במעבר מהקרנות הכספיות לקרנות המסורתיות.

"אותן קרנות מסורתיות", הוא מסביר, "היו קרנות אג"ח מדינה, אג"ח חברות או אג"ח עם תמהיל נמוך מאוד של מניות. כלומר, לאחר שנים שבהן מניות נחשבו למילה גסה, גם השינוי האחרון בטעם המשקיעים לא הביא לעלייה משמעותית בתיאבון ההשקעה במניות".

אולם במבט להמשך, קרוטקין מעריך כי "נראה גיוסים בקרנות בעלות תמהיל מנייתי גבוה יותר, שישפיעו על מדדי המניות לכיוון החיובי. הציבור בישראל ימשיך להעביר את הכספים מפיקדונות וקרנות כספיות לאפיקים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, ואף יבצע קפיצת מדרגה נוספת ברמת הסיכון לקראת סוף 2013, באמצעות כניסה לקרנות עם חשיפה מנייתית".

בנוסף, קרוטקין מזהה פוטנציאל לחזרה אפשרית של המשקיעים הזרים לשוק המקומי, ומזכיר כי "גם המצב הגיאו-פוליטי באזור תרם את חלקו לביצועים החלשים של מדדי המניות המקומיים. כל רגיעה והתייצבות מבחינה זו, תעניק רוח גבית לעליות".

לחלק ההשקעה באג"ח הקונצרניות

קרוטקין מדגיש כי ההשקעה בשוק המניות המקומי צריכה להיעשות "באמצעות Stock Picking - כלומר לאחר בחינה יסודית של כל חברה, בעיקר במניות ממדד ת"א 75 שמפגין ביצועי חסר מול מדד ת"א 25".

בין המניות שעליהן ממליץ קרוטקין ישנן דיסקונט ולאומי, שלראייתו נסחרות במכפילי הון נמוכים היסטורית ובעלות פוטנציאל לתשואה דו-ספרתית של 20%-30%. עוד הוא מזכיר את מניית החברה לישראל, שלדבריו "נסחרת משמעותית מתחת לשווי הנכסי שלה ואין לה בעיות מימוניות, לא בבנקים ולא בשוק האג"ח".

לגבי המצב בחו"ל קרוטקין מעריך כי ענפי הנדל"ן והאנרגיה יהוו את שני מנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה האמריקאית, וממליץ על השקעה בסקטורי הטכנולוגיה והבנקים, וכן בסקטורים מוטי צמיחה גלובלית.

באשר לאירופה קרוטקין סבור כי "הסיכוי לפירוק הגוש וקריסה במערכת הפיננסית ירד משמעותית בעקבות הפעולות של הבנק המרכזי. בשנים האחרונות המשקיעים הגלובליים הקטינו באופן חד את המשקל של מניות אירופיות בתיקי ההשקעות". המלצתו היא להתרכז בהשקעה בחברות אירופיות בעלות פעילות גלובלית ענפה, שרובה נעשית מחוץ לגבולות היבשת.

גם באפיק האג"ח הקונצרניות, שלו מקצים באילים 30% מתיק ההשקעות, ההמלצה היא לחלק את ההשקעה בין השוק המקומי לשוקי חו"ל, כדי להשיג פיזור מטבעי. לפי קרוטקין, באפיק זה הדגש הוא על השוק המקומי (20%), שבו הוא מזהה פוטנציאל לרווח באג"ח בדירוגים הנמוכים מ-A, אך לא יותר נמוכים מ-BBB מינוס.

לדבריו, בטווחי דירוג אלה, "ניתן לאתר אג"ח עם שעבודים חזקים, או תזרימי מזומנים קבועים לאורך זמן, ויחסי כיסוי חוב יציבים. אנו מתרחקים מאג"ח של חברות בדירוגים גבוהים, הנסחרות במרווחים נמוכים".

בין הסדרות שמציין קרוטקין נמצאות סדרה א' של פלאזה סנטרס, שבשליטת אלביט הדמיה ש"תצליח לעמוד בהחזריה, גם על פי תרחיש פסימי שבנינו", הוא אומר.

על בסיס ההנחה לפיה אג"ח בנקים מספקות תשואה עודפת לעומת אג"ח מדינה וכן רמת סיכון נמוכה, קרוטקין מקצה 10% מהתיק לאג"ח אלה.

לדבריו, "הן חלק אינטגרלי מתיק השקעות סולידי. הרגולציה ההדוקה שמופעלת על ענף הבנקאות כיום בישראל, מורידה את רמת הסיכון באפיק זה לנמוכה מאוד. אג"ח אלה דומות בהתנהגותן לאג"ח ממשלתיות יותר מאשר אג"ח קונצרניות".

את 30% הנותרים בתיק מקצה קרוטקין לאג"ח ממשלתיות, עם נטייה לטובת האפיק השקלי. הוא מסביר את ההחלטה בנתונים הכלכליים ברמת המאקרו שמעידים כי המשק הישראלי ניצב בפני האטה בפעילות, בריבית שנמצאת במסלול של ירידה ובצפי לאינפלציה נמוכה.

הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך

 ההמלצות של רוס קרוטקין