האם תקרת שכר באמת מייצרת תחרותיות?

באירופה ואפילו כאן אצלנו בישראל מדברים מדי פעם על הנהגת "תקרת שכר" בליגות המקצועניות. הסיפור הזה עולה כפיתרון קסם לצמצום פערים על המגרש בין הקבוצות, בעיקר על רקע כניסת הכסף הגדול שהגדיל עוד יותר את הפערים. איך עוצרים את מכבי ת"א כדורסל? תקרת שכר. איך שוברים את ההגמוניה של ארבע הגדולות אצלנו בכדורגל? תקרת שכר. מה יהיה עם בארות הנפט של מנצ'סטר סיטי? אבל האם באמת תקרת שכר הוא מודל שמייצר תחרותיות?

רגע, לפני זה, איפה בכלל התחיל המודל הזה?

קצת מפתיע אולי, אבל דווקא אירופה אימצה את המודל הזה הרבה לפני המודל האמריקאי המוכר לנו כל כך היום. בליגה האנגלית נקבעה בעונת 1901/02 תקרת שכר - התקרה הראשונה בתולדות הכדורגל. השכר שהותר אז עמד על 4 ליש"ט לשחקן. התקרה החזיקה שם עד שב-1961 בעקבות שביתת שחקנים החליטו לנטוש את המודל ולתת למועדונים להתפרע כאוות נפשם.

למדורים הקודמים:
איך הפך הכדורגל לענף הפופולרי בעולם?
איך ארמסטרונג אף פעם לא נתפס על סמים?

אבל אם אנחנו מכוונים למה שקורה היום, אז אין לנו יותר מדי ברירות אלא ללכת למקום שבו תקרת שכר הכי מזוהה: ארה"ב. אם ניקח שם את ארבע הליגות המקצועניות (פוטבול, כדורסל, בייסבול והוקי קרח) אז בשלוש מתוכן יש תקרת שכר. ה-NBA היתה הראשונה שאימצה את הרעיון להגביל את שכר השחקנים, זה קרה בעונת 1984/85, באחת מההחלטות הראשונות של הקומישינר הצעיר דייויד סטרן. ה-NFL אימצה את המודל ב-1994, וה-NHL חיכתה עד עונת 2005/06 ועברה השבתה של הליגה לעונה שלמה כדי להכניס את התקרה להסכם הקיבוצי. למעשה, ה-MLB היא הליגה היחידה בארה"ב שלא קיימת בה תקרה, אלא רק "עונשים" (יחסית לא משמעותיים) על קבוצות שעוברות רף שכר מסוים.

אוקי, אז למה אנחנו כל הזמן שומעים שקבוצות חורגות מהתקרה?

צריך להבין שתקרת שכר הוא מונח מאוד כללי. בכל ליגה ההתייחסות לתקרה היא שונה לגמרי. ב-NBA התקרה היא "תקרה רכה" (soft cap). כלומר מותר לעבור את התקרה, בכפוף לתשלום קנסות. ולמען האמת, קבוצות חורגות כאילו אין מחר. מאז 2003, שהיתה השנה הראשונה שבה קבוצות חרגו מהתקרה, שילמו הקבוצות ב-NBA קנסות בסך 853 מיליון דולר בגין מעבר של התקרה.

ב-NFL המודל הוא של "תקרה קשיחה" (hard cap) ולא מאפשר בשום אופן לחרוג מהתקרה. במקרים של חריגה מופעלות סנקציות קשות נגד הקבוצות, כולל תשלומי קנסות מטורפים, מניעת השתתפות בדראפט והקטנת התקרה של הקבוצה באופן משמעותי בשנים הבאות. בקיצור, מפחיד. גם ב-NHL קיימת תקרת שכר קשיחה. ויש עוד ועוד מודלים, כל ליגה לפי מה שנוח לה.

אז אפשר להגיד שהתקרה הגבירה את התחרותיות, זה די ברור?

אוהדים באמת נוטים לחשוב שתקרת שכר נועדה ואף הצליחה לייצר תחרותיות בליגה. גם לבעלי הקבוצות היה נוח להציג את רעיון תקרת השכר ככזה שנועד בסופו של דבר להגביר את התחרויות, למרות שבפועל הבעלים רצו אותו בעיקר כדי שהשחקנים לא יוכלו לסחוט אותם. המחקר האחרון המקיף בתחום נעשה בידי אוואן טוטי ומארק אוונס מהמחלקה לכלכלה וכספים באוניברסיטת טנסי, שחקרו את הקשר בין תקרת שכר לתחרויות. הם מצאו שלא רק שתקרת שכר לא מגבירה את התחרותיות בליגות המקצועניות בארה"ב, אלא שאפילו גורמת למצב ההפוך ולהגדלת הפערים. עוד הם מצאו כי המודל של ה-NBA הוא הגרוע ביותר, ובליגת הכדורסל תקרת השכר גרמה באופן הקיצוני מבין הליגות להקטנת התחרותיות.

המחקר שלהם תומך במחקרים קודמים אחרים בתחום שמראים שתקרת השכר טובה בעיקר לבעלים, ולפעמים גם לשחקנים (כל ליגה קבעה רצפת שכר כדי שבעלים לא יוכלו ללכת ל"עונות פיננסיות" על חשבון שחקנים) אבל אין לה קשר לתחרותיות. הנה נתון שאולי מסביר את העניין: 8 קבוצות זכו בלבד באליפות ה-NBA בשלושים השנים האחרונות שהיו גם פחות או יותר השנים שבהן קיימת התקרה. 11 קבוצות שונות זכו בתואר ב-30 השנים שלפני התקרה.

אז מה יכול לייצר תחרותיות?

על פי המחקר שהוצג כאן, מתברר שהמודל הטוב ביותר להגברת התחרותיות הוא שיטת חלוקת ההכנסות (Revenue Sharing) - מודל שמאפשר חלוקת כספים שוויונית בין הקבוצות הגדולות לקטנות בליגה. רק ככה אפשר יהיה לצמצם פערים כספיים בין הקבוצות ולהגביר את התחרויות במגרש. הבעיה: מישהו חושב שקבוצות משווקים גדולים כמו לוס אנג'לס, ניו יורק או שיקגו יסכימו להעביר כספים לקבוצות קטנות רק כדי שתהיה תחרות בליגה?