גרמניה מפחידה אותי

העולם מתמקד בתקרת החוב האמריקאי. אך הבעיה במקום אחר

קצת תמוה בעיני שהעולם כולו נושא את עיניו לתקרת החוב האמריקאי. לעניות דעתי, בעיה זו עתידה להיפתר, יותר נכון תימצא הדרך לטאטא אותה מתחת לשטיח, בדומה לבעיית הצוק הפיסקאלי.

לעומת זאת, ההתעלמות המופגנת ממה שקורה בגוש האירו בכלל, ובגרמניה בפרט, מטרידה הרבה יותר.

העיקר שדראגי אופטימי?

שימו לב מה קרה שם בשבוע שעבר. שורה של נתונים מדאיגים מגרמניה, המעידים יותר מכל על חולשתו של הענק המחזיק את כלכלת גוש האירו על כתפיו, תרמו להיחלשות האירו ואפילו לעצירה זמנית של הראלי בשווקי המניות, השוברים שיא אחר שיא.

לא מעט כלכלנים ואנליסטים העריכו כי למריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי של הגוש, לא תהיה ברירה אלא להפחית שוב את הריבית. דראגי, עם זאת, לא רק שלא הפחית את הריבית אלא אף שחרר לקהל פצצת אופטימיות בנוסח שטייניץ שלנו - הנתונים מעודדים ויש מקום לאופטימיות עד סוף השנה.

על מה נסמכת תחזיתו המשונה? כלל לא ברור. להיכן שלא תביטו, הנתונים בגוש האירו לא מעודדים. כלכלת הגוש ממשיכה להאט ואף אחד כבר לא מדבר על צמיחה ב-2013, במרבית מדינות הגוש. גם בגרמניה הורדו התחזיות לצמיחה מזערית, 0.4% בלבד.

האבטלה בגוש שוברת שיאים מדי חודש, ושינוי מגמה לא נצפה באופק. מחירי הנדל"ן שמהווים מנוע צמיחה, נסוגו ברוב מדינות הגוש. הייצור המקומי והיצוא נפגעים אף הם הן עקב ההאטה והן עקב התחזקות האירו, שמתחילה להעיק. גם המבנה הדמוגרפי מסתמן כגורם בעייתי, הן בהיבט של כוח העבודה והן בהיבט של ההגירה, על כל מאפייניה השליליים.

איך יוצאים מהפלונטר?

ואם זה לא מספיק, באים כלכלני קרן המטבע ומודים שכנראה טעו בהמלצותיהם למדיניות הצנע עליה המליצו לגוש האירו, מדיניות שבבסיסה הפחתת הוצאות הממשלה והעלאת מיסים. עכשיו הם מבינים, שמדיניות זו תרמה לעצירת הצמיחה ולגידול באבטלה.

איך יוצאים מהפלונטר? לדראגי אין פתרונות, מעבר לשידור אופטימיות והדפסת כסף נוספת, בניסיון לסייע למוסדות הפיננסיים, לפחות שמישהו ירוויח מהמצב. ובינתיים, הבורסות ממשיכות לעלות, הנפט שוב נוסק בניגוד לכל היגיון כלכלי - והחגיגה נמשכת.

שכרון החושים הזה רק מגביר את ההסתברות, שההתפכחות תהיה קשה וכואבת. 2013 מסתמנת כבר כשנה אבודה בכלכלה העולמית, ואנחנו רק בתחילתה. תחזית הצמיחה העולמית יורדת מדי חודש והמנהיגות הכלכלית העולמית נראית אובדת עצות. הפרוטוקולים של חברי הבנק המרכזי של ארה"ב מעידים יותר מכל, שגם שם מבינים שמשחק ההדפסות איננו מוביל לשום פתרון אמיתי ומעניין יהיה לראות מתי הם יבינו שהפניית כספים לגופים הפיננסיים במקום לכלכלה הריאלית, מיטיבה אך ורק עם הגופים הפיננסיים.

יש לכם רשת ביטחון?

סליחה, תבוא ותטענו, היא מיטיבה עם כולנו, כי אנחנו חלק מהחגיגות בבורסה, קופות הגמל והפנסיה שלנו חוגגות - והחיים יפים. אולי. אבל כשהכול, חלילה, יתרסק, היחידים שיישארו עם הכסף ביד יהיו הגופים הפיננסיים, כי רובם דאגו כבר לבטח עצמם לתרחיש של מפולת.