שני הליכים, ערן מזרחי אחד

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מתנהלים בחודשים האחרונים שני הליכים משפטיים מקבילים, שבמרכזם עומד אדם אחד וליתר דיוק - רמאי אחד.

מדובר בהליך פשיטת-הרגל של ערן מזרחי ובמשפט הפלילי שמנהלת המדינה נגד אותו מזרחי, שמואשם כי הציג את עצמו בפני עשרות משקיעים תמימים כמנהל השקעות שיעשה אותם לעשירים, פיתה אותם להשקיע אצלו עשרות מיליוני שקלים, וגנב מיליונים לכיסו הפרטי.

למרבה הצער, בדומה למקרים אחרים, המטרות הניצבות בבסיס המשפט הפלילי לא תמיד עולות בקנה אחד עם מטרות ההליך האזרחי שמתנהל סביב אותו עניין.

במקרה של מזרחי, הקונפליקט בין ההליכים בא לידי ביטוי בכך שבעוד שהמטרה העליונה של ההליך האזרחי היא החזרת המיליונים שגנב מזרחי לקורבנותיו, גם אם הדבר יבוא על-חשבון ניהול מהיר של ההליך הפלילי - המטרה של המשפט הפלילי היא ענישתו של מזרחי וסיום מהיר של ההליך, גם אם הדבר עלול, בלי משים, לפגוע בניסיונות להגיע אל הכספים שהוא גנב., כספים שחלקם הגדול עדיין מוסתר כנראה בחשבונות בחו"ל ובמקומות אחרים.

הקונפליקט בין ההליכים שמתנהלים בעניינו של מזרחי הגיע החודש לשיאו בדמות עימות חריף בין המנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד איתן ארז, לבין סנגורו של מזרחי, עו"ד מיכה פטמן. זאת, לאחר שארז ביקש מהשופט המחוזי צבי גורפינקל, הדן בתיק הפלילי, לא לאשר הסדר טיעון בתיק לפני שיציג בפניו את עמדת הקורבנות.

ארז טוען, במידה רבה של צדק, כי אישור הסדר הטיעון כעת יאפשר למזרחי להתחמק מפיצוי קורבנותיו, שכן לא תיוותר לו עוד מוטיבציה לשתף פעולה עם כונס הנכסים.

מנגד, עו"ד פטמן, שחושש כי מהלכיו של עו"ד ארז יפגעו במגעים המתקדמים שפטמן מנהל עם הפרקליטות להסדר טיעון (על-פי שמועות, העונש שייגזר על מזרחי ינוע בין 8 ל-11 שנות מאסר), טוען כי ארז מנסה להשפיע על בית המשפט באופן מכוון ובאמצעות ריצה לכלי התקשורת.

יצוין כי העמדות המנוגדות של ארז, מנהל הנכסים בהליך האזרחי, ושל פטמן, הסנגור בהליך הפלילי, הן לגיטימיות, וכל אחד מהם עושה כמיטב שיפוטו וכמיטב יכולתו למען האינטרסים והלקוחות שהוא מייצג.

הפתרון לקונפליקט שבין ההליכים, שבא לביטוי גם בעימות בין עורכי הדין, אינו צריך להיות יזום על-ידי הסנגור או המנהל המיוחד, אלא על-ידי הפרקליטות ובית המשפט, שתפקידם לדאוג לאינטרס הציבורי הרחב. מה הפתרון לבעיה או לקונפליקט בין האינטרסים?

"יחגוג על הגב של כולנו"

הדרך הראויה והנכונה לפתור את המצב היא לאפשר לקורבנות של מזרחי וכן לעו"ד ארז (בנפרד) להציג בפני השופט גורפינקל את עמדותיהם קודם להצגת הסדר הטיעון על-ידי הפרקליטות בפניו. באופן כזה, יוכל השופט לדעת עד כמה אכן אישור הסדר הטיעון פוגע ביכולת להגיע אל הכספים שהבריח מזרחי, וגם להביא בחשבון את הסבל והנזק שגרם מזרחי לקורבנותיו, בבואו לקבוע האם הסדר הטיעון הוא אכן ראוי.

דוגמה למה שחשים הקורבנות נמצאת בדבריו של ציון לוי, שהפסיד אצל מזרחי 2 מיליון שקל, ואמר ל"גלובס" בשבוע שעבר: "אם מזרחי יקבל הסדר טיעון, אז תוך 5-6 שנים הוא יחגוג על הגב של כולנו. זה מרתיח אותנו וגם מפחיד אותנו, ואסור שזה יקרה".

ההליך הפלילי בישראל מתנהל אמנם בין המדינה כתובעת ובין הנאשם, כך שלקורבן העבירה אין בו מעמד פורמלי. עם זאת, בשנים האחרונות חלו שינויים ביחס לנפגע העבירה, והכרה בכך שהוא בעל זכויות מסוימות בהליך הפלילי.

אחד השינויים הוא מתן אפשרות לקורבנות של מקרים פליליים קשים, כמו במקרי אונס ותקיפה, להביע את עמדתם בעניין הסדרי הטיעון שהמדינה חותמת עם העבריינים. אין סיבה שהזכות הזאת לא תינתן גם לקורבנות של עבירות כלכליות מתוחכמות וקשות, כמו במקרה של ערן מזרחי.