בלילה שלפני הראיון, טל אלכסנדרוביץ', היועצת האסטרטגית של שלי יחימוביץ', ואיתי בן-חורין, מנהל הקמפיין של מפלגת העבודה, מתקשים להבטיח שאכן יתקיים. באותו הלילה מתקיימת הפגישה המשולשת בין שלי יחימוביץ', ציפי לבני ויאיר לפיד, "אולי נצטרך לארגן מסיבת עיתונאים בבוקר", מהססת אלכסנדרוביץ' אם להתחייב. אלא שהפגישה אינה מניבה תוצאות דרמטיות, למעט עוד מריבונת מפוהקת בין 3 משתתפיה. הראיון מתקיים כמתוכנן, אבל אלכסנדרוביץ' עדיין אופטימית. "המון דברים עוד פתוחים. יש הרבה אופציות וקוניונקטורות פוליטיות שיכולות לקרות. חיבורים שלא חשבת עליהם".
- בבקשה, תאתגרי את הדמיון שלי.
"יש מפלגות שלא מחויבות ללכת עם ביבי, לכי תדעי מה יהיה שם. נכון שהסבירות שביבי יהיה ראש ממשלה יותר גבוהה מהסבירות ששלי תהיה. אפילו אני אומרת את זה. אבל קיימת עדיין סבירות ממשית ששלי תהיה ראש הממשלה הבאה".
- איך בדיוק?
בן-חורין: "אם העבודה תגיע ל-25 מנדטים, ייווצר פייט אמיתי בינה לבין הליכוד ביתנו. בנט יתמוך בביבי, מפלגות המרכז והשמאל בשלי, ויהיה קרב על החרדים. אולי קשה לך לראות את זה, אבל רוב ראשי הממשלה שנבחרו בישראל בשנים האחרונות לא היו צפויים להיבחר. תמיד יש הפתעות. וכשתיקרה ההזדמנות, שלי לא תהסס. היא תרכיב ממשלה. לא יהיה פה מצב כמו שקרה בעבר, שראינו מנהיגים שהיססו וברגע האמת מצמצו", היא רומזת ללבני. "שלי לא תמצמץ. אם יהיה לה בדל אפשרות, היא תרכיב ממשלה".
אלכסנדרוביץ' ובן-חורין, המנכ"לים המשותפים של המשרד לאסטרטגיה ולייעוץ תקשורתי שקרוי על-שמותיהם, מתעקשים לשמור על אופטימיות למרות הירידה בסקרים. האפשרות שאולי טעו כשהריצו קמפיין שקורץ למתנחלים ולדתיים ומתנער מהקהל השמאלני שהיה מזוהה עם המפלגה, אינה עולה על דעתם. "בואי נגיד את האמת", אומרת אלכסנדרוביץ', "העבודה תמיד הייתה מפלגת מרכז עם המון עמדות של ניצים ויונים".
- בואי נגיד את האמת, אתם מתעקשים לקרוץ לאנשים שברגע האמת לא יהיו מסוגלים לשים "אמת" בקלפי.
"למה את אומרת את זה? השבוע יש לנו אירוע בנתניה של מאות ליכודניקים שעוברים לעבודה, תחת הכותרת 'כמה פעמים הצבעת ביבי ושום דבר לא קרה'. שלי יצרה כאן שיח חדש חברתי-כלכלי ושינתה סדרי עדיפויות".
- היא רק מתעלמת בשיטתיות מכך ששינוי סדרי העדיפויות משמעותו גם השקעה בפריפריה ובשכונות במקום בהתנחלויות.
בן-חורין: "היא בסך-הכול אמרה שעד שיהיה הסדר, מי שגר בהתנחלויות צריך להמשיך ולקבל את השירותים הבסיסיים, שזה דבר שאין אחד שלא מסכים לו. נכון שהיא לא אמרה שההתנחלויות מפריעות לסדר היום הכלכלי-חברתי שלה, כי היא לא חושבת את זה".
- פשוט בחרתם ללכת על הקו של המחאה החברתית כאילו יש מקום לכולם ולא צריך לבחור.
"שלי לא תומכת בפוליטיקה של שנאה ולא בעד הטחת מחנה במחנה".
- ומה עם מלחמתה במחנה העשירים?
"היא לא נגד אנשים שהתעשרו. היא רק אומרת שבמצב של מדינת ישראל כיום, הם צריכים לתת טיפה יותר. הכי פשוט היה לרצות את העיתונאים ולומר את אותן קלישאות חבוטות שעולות בכל מערכת בחירות, אבל הן לא הובילו לשום שינוי ולא הציגו אלטרנטיבה שלטונית. שני פוליטיקאים שאמרו כביכול את הדברים הנכונים בהקשר המדיני, כמו אהוד ברק ושאול מופז, לא עוברים היום את אחוז החסימה".
- הסיכוי של ברק לשמש כשר בממשלת נתניהו הבאה באמת גדול יותר משל יחימוביץ'?
אלכסנדרוביץ': "שלי לא מזגזגת. היא הפוליטיקאית הכי אמינה בישראל כיום. למה היה הד מטורף כשאמרה שלא תשב בממשלת נתניהו? כי יודעים שלא יהיה פה בסוף פליק-פלאק".
- ההצהרה שלה שלא תשב בממשלת נתניהו נאמרה באיחור מאוד אלגנטי, במקביל לירידה בסקרים.
"למה באיחור? היא לא התחמקה אף פעם. היא תמיד אמרה שזה דמיוני ולא יקרה; רק בגלל שבדיעבד הבנו שזה לא היה מספיק ברור, היא חזרה על זה".
בן-חורין: "זה כמו עם הנושא המדיני. בכל ראיון אומרים לה, 'את לא מתבטאת בנושאים מדיניים, אולי בכל זאת תגידי משהו'. וכשהיא מגיבה בצורה סדורה ומנומקת, מתפלאים".
"הובילה להצהרה הזו גם ההקצנה שהליכוד עובר לאורך הקמפיין, שהיא מאוד משמעותית", מוסיפה אלכסנדרוביץ'. "שרים שמדברים על סיפוח, דיבורים על בית המקדש השלישי".
"קמפיין שלא נכנע לסיסמאות"
יחימוביץ' העדיפה את השניים, שהם בשנות השלושים לחייהם, על-פני שועלי בחירות ותיקים יותר. נכון, בן-חורין עבד בעבר בקמפיינים של צעירי העבודה וניהל ב-2006 את מטה השטח, ואלכסנדרוביץ' טעמה מהבחירות כיועצת התקשורת של מתן וילנאי, אבל אין דין מעמדם אז כדין מעמדם הנוכחי. הם החלו לעבוד עם יחימוביץ' בתקופת הפריימריז "ומאוד התחברנו", אומרת אלכסנדרוביץ'. "הייתה הערכה הדדית. יש בקמפיין יועצים יותר ותיקים מאיתנו, כמו שלום קיטל, היועץ האסטרטגי, וסטנלי גרינברג, יועץ הסקרים, ככה שאנחנו מאוזנים". ובן-חורין מוסיף: "אנחנו צוות בלי אינטריגות. הייתה ירידה מסוימת בסקרים אצלנו ובליכוד. שם יצאו הלכלוכים וההשמצות לעיתונים, אצלנו אין דברים כאלה".
- אתם מזדהים איתה אידיאולוגית?
בן-חורין: "לא היינו עובדים עם גוף ימני. זה המקום האידיאולוגי שלנו. מאוד התחברנו אליה גם ערכית וגם כבן אדם, ואנחנו נהנים לעבוד איתה. באפליקציה של מאקו, שמציגה 15 שאלות ומאבחנת לפי התשובות למי אצביע, יצא לי 85% עבודה, שזה מאוד גבוה. הרבה מהחברים שלי יצא להם יאיר לפיד כי הוא כאילו מתאים לכולם, מרוב שהוא אמורפי".
- יש כאלה שפחות נהנו מקבלת הפנים שלה, כמו מרב מיכאלי וסתיו שפיר, שקיבלו ממנה כתף קרה כשביקשו להצטרף לעבודה.
אלכסנדרוביץ': "אני מכירה חלק מהסיפורים מאוד מקרוב, והם לא נכונים. אני יודעת איך זה באמת התנהל, ראיתי את השיחות עם האנשים".
בן-חורין: "מרב נבחרה במקום החמישי בעבודה, ומן הסתם זה לא היה קורה אם כולם היו עובדים נגדה. זה הכול אגדות. בזמן הפריימריז אנשים ניסו להניע כל מיני תהליכים מטעמים שלהם. במפלגת העבודה מעולם לא הייתה נבחרת כל-כך מאוחדת, ואנחנו מודים שבזמן שעמיר פרץ היה, זה לא היה ככה. ברגע שהוא יצא, המפלגה נהייתה מאוד מאוחדת. סתיו שפיר מובילה מטה של מצביעים לראשונה, מרב מיכאלי מובילה מטה של מובילי דעת קהל. שתיהן יהיו על שלטי חוצות ויופיעו בתשדירים".
- נתנו להן משהו כדי להרגיע את הרוחות.
"ממש לא. הן פשוט עובדות. כולם פה עובדים יחד. כששלי באה ואמרה, אנחנו היום מודיעים שלא נשב עם נתניהו, מה דעתכם. כל המפלגה כולה כאיש אחד הצביעה בעד. היא לא הייתה חייבת לעשות את ההתייעצות הזאת, והיא עשתה אותה".
- נחזור לפרץ; העזיבה שלו הזיקה לכם.
"עמיר פרץ עזב מטעמי אגו. מה היה הנימוק שלו לעזיבה? ששלי לא מוכנה להתחייב שלא תשב עם נתניהו. ציפי לא מוכנה להתחייב לזה גם היום. איכות החיים של מפלגת העבודה אחרי הבחירות תהיה טובה יותר בזכות העזיבה שלו. ולחשוב ששלי עוד פרגנה לו על כיפת ברזל".
- טוב, זה שירת אותה, הראה שהעבודה תורמת לביטחון.
"אי-אפשר שבכל פעם שהיא מפרגנת תגידי שזה משרת אותה וכשהיא לא מפרגנת תאשימי אותה".
- אבל זה נכון. חסרה לכם הנוכחות בשיח המדיני-ביטחוני. מבצע עמוד ענן הדגיש את זה במיוחד. פתאום השיח שלכם הפך לבלתי רלבנטי.
"בעמוד ענן הייתי בצו שמונה. וגם אז, במילואים, השיחות היו על השחיקה במשכורת ומי יכול לקנות דירה. הקמפיין שלנו הוא קמפיין אמיץ שלא נכנע לתכתיבים ולסיסמאות כמו שלום וביטחון".
אלכסנדרוביץ': "שימי לב לשיחות הסלון שלך. על מה את מדברת עם החברים שלך? על E-1, או על כמה קשה היום לגדל ילדים עם כל ההוצאות הנלוות? אנחנו מזכירים לאנשים לשם מה באמת נתכנסנו".
הכתבה המלאה - במגזין G
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.