הסדר חוב והתאבדות של חבר: מקורבי יאיר פודים מדברים

הסערות הגדולות שפוקדות את לידר השקעות בשנים האחרונות מסרבות להירגע: בשבוע שעבר דווח כי יאיר פודים, אחד המייסדים של מי שנחשבה בעבר לחברת השקעות מובילה במשק, יסיים את תפקידו כמנכ"ל. פודים כיהן בתפקידו במשך לא פחות מ-22 שנים, מה שהופך אותו לאחד המנכ"לים הוותיקים בישראל, אם לא הוותיק שבהם. בשנים האחרונות עברה החברה תהפוכות ומשברים: הסדר חוב, בעלי שליטה חדשים, קיצוצים וכמובן התאבדותו של דני ברק שזעזעה את שוק ההון כולו.

פודים אינו מסיים את תפקידו ברוח טובה. "הוא הרי ייסד את לידר ועכשיו אומרים לו לעזוב", אומר חבר קרוב שלו. "זה כאילו הכנסת אורח הביתה, והוא אומר לך ללכת". יצוין כי ההגדרה "ללכת" לא לגמרי מדויקת: פודים משמש כמנכ"ל לידר רק ברבע משרה, לצד היותו יו"ר לידר שוקי הון - חברת הדגל של לידר - תפקיד שאותו ימשיך למלא. "שוק ההון הוא החוזקה של יאיר", מסביר המקורב מדוע נשאר שם.

כשאותו מקורב מדבר על "אורח" הוא מתכוון לנציגו של בעל השליטה בלידר ויו"ר הדירקטוריון, צחי אפלויג. במהלך השנה האחרונה שוחחו פודים ואפלויג כמה פעמים על המשך כהונתו של פודים, ולפי דיווחים, אפלויג רצה שיעזוב. בשבוע שעבר, כשאפלויג בא לדירקטוריון לאחר שכבר גיבש עם פודים את תנאי פרישתו, הוא טען כי "יאיר לא סיפק את הסחורה". לטענתו, מאז שהוא נכנס לחברה לפני כ-3 שנים, פודים לא הביא אפילו עסקה אחת ששווה יותר מ"מבט וחצי".

מקורבי פודים מתקוממים על הדברים הללו. לא רק שפודים הביא עסקאות, הם אומרים, אפלויג היה זה שדחה אותן כל הזמן. "מאוד נוח להגיד שיאיר לא הביא עסקאות", אומר חבר של פודים, "רק שצחי שוכח להגיד שכל עסקה שיאיר הביא, הוא דחה ומנע ממנה להתרחש. 3 שנים הוא בלידר, ולא עשה עסקה אחת. כשיושבים ולא עושים כלום, ורק שומרים על קופת המזומנים, מאוד קל להצליח".

ברוח הזאת, כששני הצדדים נשאלים על עסקה שנעשתה בזמן האחרון - מכירת החברה הבת גרינסטון לירון ייני ומוטי מנשה - לכל אחד יש הסברים משלו. בצד של אפלויג טוענים שכפי שפורסם בגלובס, העסקה נעשתה באמצעות המתווך איתן אלדר. בצד של פודים מגחכים ואומרים "ומי הביא את איתן אלדר? רק יאיר. לצחי אין שום קשר אליו".

פודים, בכל מקרה, אינו מעוניין להתייחס לטענה כי עזב את החברה בעקבות חילוקי דעות עם אפלויג. "אני לא רוצה להיכנס לזה", הוא אמר בשבוע שעבר. "הגענו להסכמה על דרך ההפרדה ביננו, וזה מה שחשוב כרגע".

אחד מכוכבי שוק ההון

יאיר פודים, 64, היה אחת הדמויות הבולטות בשוק ההון. התפקיד הבכיר הראשון שמילא היה סמנכ"ל בלאומי ושות' ולאחר מכן כיהן כמנכ"ל בכלל מנפיקים. ב-1991 עזב את קונצרן כלל עם אהרן דברת ועם איציק שרם, ויחד הקימו את דברת-שרם ואת החברה הבת לידר השקעות. לקראת סוף שנות ה-90, דווקא כשהיו בשיא הצלחתם וחלשו על אחת מחברות ההחזקה הגדולות במשק, התפוצצה השותפות. בסוף 1998, בעקבות סכסוך עם שרם, מכר דברת את חלקו לשרם, לפודים ולאביגדור קלנר (עוד פורש מקונצרן כלל). ב-2007 עזב גם קלנר לאחר שנחשד בביצוע עבירות בשוק ההון. שם החברה, שהשתנה כמה פעמים במהלך התקופה, השתנה שוב והיא הפכה לשרם פודים גרופ.

ב-2008, עם פרוץ המשבר העולמי, גם שרם פודים גרופ, כמו חברות רבות אחרות, ספגה מכה קשה. לידר, שבה החזיקה שרם פודים ב-65%, שביצעה שורת השקעות כושלות בנדל"ן מניב במזרח אירופה, וחטאה במינוף יתר, נקלעה למשבר קשה שהתבטא בחוב של כ-350 מיליון שקלים לבנקים ולמחזיקי האג"ח.

וכאן נכנס לתמונה אפלויג, רואה חשבון בהכשרתו, שעבד באמצע שנות ה-90 בקבוצת דברת-שרם כסמנכ"ל כספים. לימים הוא עזב את החברה וחבר למיליארדר היהודי-איטלקי דן דוד, שעשה את הונו ממכונות צילום אוטומטיות - "פוטו רצח" בכינוין העממי - והחזיק עסקים מגוונים ברחבי העולם. ב-2010 נפטר דוד, וככל הידוע יורשיו - אלמנתו ובנו - אינם מעורבים בעסקים השונים שהותיר. אפלויג, השותף עם האלמנה ועם הבן בקרן השקעות אירופית ששמה ATE, נחשב למושך בחוטים בכל הנוגע לעסקים בישראל.

חזרה ללידר: במסגרת הסדר חוב שנעשה ב-2009, שהיה אחד מהסדרי החוב הראשונים שנעשו במשבר הנוכחי, התמודדו על רכישתה של החברה 3 גורמים: צביקה בארינבוים; דני ברק (שייסד יחד עם פודים את לידר שוקי הון ושימש כמנכ"לה); והמיליארדר היהודי המנוח דן דוד ונציגו בישראל אפלויג באמצעות ATE. פודים, שבמסגרת ההסדר נאלץ לוותר על אחזקותיו בחברה, תמך באפלויג כבעל הבית המועדף. לחבריו הסביר כי חשב שהצעתו של אפלויג הייתה הטובה ביותר. "הוא היה בחברה הרבה שנים", מסביר אחד מחבריו, "ורצה שזה ייגמר בשלום, בלי בלגנים. התהליך והבחירה לא היו פשוטים כי כל אחד משך לכיוון אחר".

לא ברור עד כמה תמיכתו של פודים באפלויג הכריעה את הכף, אך ללא ספק היה לה חלק חשוב בעובדה שאפלויג נבחר. בדצמבר 2009 נחתם ההסכם עם קבוצת דן דוד, וכמה חודשים לאחר מכן יצאה לידר לדרך עם בעלי שליטה חדשים. כשנשאל פודים בעת חתימת ההסדר איך הוא מרגיש עם ההסדר, שבו, בין היתר, גם איבד את חלקו בחברה, ענה: "כאילו חתכו לי את הלב ואת הנשמה".

פודים אולי רצה שההסדר "ייגמר בשלום", אך לא כך היה: ביום שישי בבוקר, בתחילת יוני 2010, יצא דני ברק מביתו שבמושב חגור ונסע למשרדי לידר שוקי הון. שעות ספורות לאחר מכן הוא קפץ אל מותו ממשרדי ההנהלה שבקומה ה-17 של מגדל פלטינום בתל אביב. אשתו, טלי, תספר כמה ימים מאוחר יותר בראיון טלוויזיוני, שלא היה משהו יוצא דופן באותו יום. ברק היה במצב רוח מצוין ודבר לא התריע על תוכניותיו.

אנשים שהכירו את ברק ועבדו איתו סיפרו כי במשך תקופה בלתי מבוטלת היה ברק כבוי ומדוכדך על רקע העובדה שלא הצליח לרכוש את לידר השקעות. "מבחינתו", מספרים מקורביו, "הוא והחברה, חד הם. הוא אמנם המשיך להיות מנכ"ל לידר שוקי הון, אך לא השלים עם ההפסד".

חצי קומה במקום שתיים וחצי

זמן קצר אחרי שנכנס ללידר, החליט אפלויג להחליף את סמנכ"לית הכספים רגינה אונגר. אונגר ההמומה עזבה, והלכה להיות מנכ"לית קמ"ן (שקרסה לאחרונה על רקע חובות לבנקים ולמחזיקי אג"ח). "היא הייתה מאוד קונסטרוקטיבית בהסדר", אומר גורם בחברה, "וצחי נתן לה את התחושה הברורה שהוא רוצה שהיא תמשיך הלאה, אבל זמן קצר אחרי ההסדר הוא שלח אותה הביתה".

מקורבים לאפלויג עונים כי כשנכנס לחברה מצא בזבזנות אדירה, ונדרש לעשות סדר: כך למשל, החברה, שהייתה פרוסה על-פני שתיים וחצי קומות במגדל פלטינום, יושבת כיום בחצי קומה בלבד. דוגמה אחרת שמוזכרת כסמל לפזרנות היא הנוהג שביטל אפלויג לטוס במחלקות עסקים, והגביל זאת לנסיעות לארצות הברית.

מאותה סיבה, הם מסבירים, החליט אפלויג להחליף את אונגר. "רגינה היא תותחית", אומר גורם מקורב לחברה, "היא סופר מוכשרת, אבל מישהי בפוזיציה שלה צריכה משכורת גבוהה ואופרציה - עוזר, מזכירה. צחי חשב שזה גדול על החברה, ושאפשר להסתפק במשהו הרבה יותר צנוע".

גם משה שטרן, מייסד אי.אי.אר, חברת הדגל של גרינסטון, המחזיקה בפטנט ייחודי לכיווץ אשפה, הלך הביתה. לפני מספר חודשים הדירקטוריון קרא לשטרן לחזור, אך שטרן סירב. "הורחקתי בעורמה על-ידי צחי לאחר שניצל אותי", הוא מספר. "אחר כך הוליכו את אי.אי.אר להתרסקות, והיום לוחצים עליי בעלי המניות לחזור להוביל את החברה, אך לא אעשה זאת לעולם כל עוד צחי בחברה". גורמים בחברה המקורבים לאפלויג עונים כי שטרן דווקא עזב מיוזמתו.

פודים בכל מקרה נשאר במקומו. למי ששאל הסביר אפלויג כי פודים הוא "דיל מייקר", בעוד הוא עצמו, שמרן יותר, אבל ככל שעבר הזמן צצו חילוקי הדעות בין השניים. סלע המחלוקת, טוענים המקורבים, היא סטגנציה שיש לגרסתם בחברה. "הדינמיקה לא גדולה", אומר גורם מקורב לחברה, "ואני לא יכול להגיד למה לא היו עסקאות. אבל בואי לא נשכח שזו חברה אחרי הסדר חוב, והיא מתנהגת עם המזומן שלה מאוד בזהירות. המנהלים הקודמים שלה לא הובילו אותה למקומות טובים והמשקיעים איבדו בה ערך".

הכתבה המלאה - במגזין G