מנכ"ל החינוכית: "בת"א מתלוננים יותר מדי - זו חוצפה"

ראש הממשלה לא מצלצל ולא מאיים בסגירה, שר החינוך לא מפריע והדרישות שלו להכניס יותר תכני מורשת לגיטימיות, וטלוויזיה היא לא רק יצירה, היא קודם כל מוצר. אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית - "האיש עם הג'וב הכי טוב בתקשורת", כדבריו - מנסה לסחוף גם אותה לחיקו החמים של המיינסטרים. לגלגלצ, אגב, הוא כבר לא מסוגל להאזין.

"כאדם שעבר את רוב גופי התקשורת בישראל אני חושב שהחינוכית היא הגוף החף ביותר מלחצים פוליטיים. לא שמעתי מילה אחת משר החינוך מאז שנכנסתי לתפקיד", הוא אומר.

אולי מאז שהוא נכנס לתפקיד. לפני כשנה, קצת לפני שקובלנץ מונה למנכ"ל החינוכית, ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לטרפד את המינוי ולהכפיף את החינוכית לרשות השידור, שתחת אחריותו. בחינוכית עובדים אנשים שנתניהו לא ממש מסמפט (מי אמר בן כספית?) ובסביבתו רמזו על תכנים בעייתיים, על ניהול כושל ובזבוז כספי ציבור.

שר החינוך גדעון סער, שבדרך כלל משחק יפה עם ראש הממשלה, הצהיר ש"זה לא יקרה במשמרת שלי", והמשבר חלף לו. קובלנץ מונה והחינוכית ממשיכה להוציא את התקציב שכה הסעיר את נתניהו - כ-80 מיליון שקל בשנה - 65 מיליון מהאוצר ועוד כ-15 מיליון ממשרד החינוך.

"לא קיבלתי שום מסר מלשכת ראש הממשלה או מלשכת השר. גם לא עכשיו, כשאנחנו בתקופת בחירות", מדגיש קובלנץ. "התערבות השר התבטאה אחרי שנכנסתי לתפקיד בשני כיוונים: התמקדות בחינוך ובילדים, והחדרת תכנים של מורשת ותנ"ך".

- כלומר בתכנים קלים לעיכול. ביטול רצועת המבוגרים יתפרש כסתימת פיות.

"ביטול הרצועה למבוגרים יהיה רעיון לא חכם מבחינת התפקיד הציבורי, לא מבחינת סתימת פיות. וכל הדיון הזה היפותטי כי זה לא קורה. מבחינת התמהיל יהיה לפחות 50% לילדים, ותמיד יהיה נתח מסוים לאקטואליה, כי צריך מנוע כניסה לקהל בוגר. זה לא יהיה החלק הארי, כי החינוכית צריכה לעסוק גם בהיסטוריה, תרבות ומורשת, תכנים שמקומות אחרים לא מספקים".

- הייתה גם ביקורת על הדרישה למורשת.

"מלבד העובדה שלגיטימי שהשר יכוון את התכנים, אני מסכים עם זה כי זהו מקור השפה שלנו. בלי ציניות. התעסקות במורשת ובשורשים לא נראית לי אג'נדה של ימין או שמאל. להכניס מורשת ותנ"ך זה לא פוליטי. הגיוני שלשר חינוך יהיו דגשים".

- סיור בחברון לא נראה לך ימין?

"לא. באמת שלא. יש כל הזמן ביקורת של התקשורת על שר החינוך".

- נשמע שאתה אוהב מאוד את גדעון סער.

"אני מאוד מעריך אותו. הוא שר חינוך מעולה".

- היית חי בשלום עם שר חינוך שמחדיר תכנים על שלטון החוק ואזרחות?

"הכל עניין של מינונים, כל עוד זה במסגרת הסביר וההגיוני".

בכיינים, תרדו מהגג

כשקובלנץ נשאל לשלומו הוא משיב "מדהים". לדבריו, הוא "האיש עם הג'וב הכי טוב בתקשורת הישראלית". אבל לא הכל היה חלק בחינוכית בשנה האחרונה. גירעון תקציבי עמוק הוביל לביטול של הפקות חדשות, טאלנטים נאלצו לקצץ בשכרם והעובדים הוותיקים קיבלו הצעה מפתה לפרוש באמצעות הסכם שנחתם לאחרונה. חרף האידיליה שהוא מתאר, היו יוצרים ועובדים שחשו שהמצב אינו משתפר, שהכספים שהיו אמורים ללכת להפקות הולכים לפתרונות דיגיטליים, למרות טענתו שההשקעה בדיגיטל קטנה יחסית.

- אתה מבצע ניקוי אורוות?

"יש פה אנשים שייצרו את כל הדברים שדיברנו עליהם, והכל כדי לאפשר להם לצאת בכבוד. וכן, צריך להתחיל לחשוב על העתיד ואיך המקום ייראה בעוד שנתיים ו-4 שנים".

- הכחשת שיש בחינוכית אבטלה סמויה.

"הפער בין איך שהמקום הזה נתפס ובין האמת הוא עצום. הפקנו פחות בשנתיים האחרונות, כי לא היו תקציבי הפקה. בתחילת השנה היה קשה, ורק בשבועות האחרונים הגענו למצב של איזון ונהיה קצת אוויר כדי לייצר פעילות רשת לא יקרה יחסית".

- יוצרים שמחים להפיק לחינוכית?

"מאוד. יש לנו כמה יתרונות: אין פה לחץ רייטינגי, וזה מאפשר להם להיות נאמנים לעצמם, לעשות דברים שונים ממה שעשו במקומות אחרים. ואנחנו חבר'ה נחמדים. כיף לעבוד אצלנו. אנחנו משלמים בזמן".

- אולי זה מה שהוביל אתכם לגירעון.

(צוחק) "לא, לא, דברים אחרים".

- איך השפיע עליכם המשבר בשוק התקשורת?

קובלנץ חושב ארוכות. "שאלה מעניינת. אני מנסה לתת תשובה אמתית וצריך לחשוב על זה".

- אני לא חושב שהיום יש מנהל גוף תקשורת בישראל שצריך לחשוב כל-כך. אין בעיות?

"לא חסרות בעיות, אבל זו גם תפיסת העולם שלי. יש לי בעיה קשה עם התלונות שמאפיינות את העוסקים בתעשייה הזו. אף אחד לא מכריח אתכם".

- התעשייה מתלוננת יותר מדי?

"בכלל בתל-אביב מתלוננים יותר מדי. אף אחד לא מרוצה. מתלוננים על העבודה ועל הזוגיות. זו חוצפה וחוסר הכרת תודה, אי-הבנה של עד כמה המצב במקצוע הזה ובמדינה הזו כל-כך הרבה יותר טוב מ-99.9% מהאנושות".

- אתה מדבר על המחאה החברתית?

"לאו דווקא. יותר על חוסר הכרת תודה למקום האישי שלך בחיים".

- אז המשבר פחות גרוע ממה שהעיתונאים התל-אביביים הציניים המתלוננים אומרים?

"לא, אל תלך לשם. יש משבר אמתי בתקשורת. אבל טלטלה היא מקום להתפתחות. אנחנו מקבלים פחות תקציב לא בגלל מצב התקשורת, אלא כי יש קורלציה למצב המשק. ככל שאתה קטן יותר, הקיצוץ משפיע עליך יותר. הטאלנטים שלנו עברו קיצוץ של 20% בשכרם".

- אתה אומר את זה כמעט בגאווה.

"ממש לא. אבל החינוכית בונה את עצמה בשדות שונים מאשר שאר גופי התקשורת, אז המשבר משפיע עליה פחות. אני מאמין במקום הזה. הרי לא הגעתי לכאן בחיפוש אחר ג'וב. השתכרתי מצוין בשוק הפרטי. המקום הזה מזכיר את גלי צה"ל כי זה גוף שהוא יחידת סמך - הוא לא תלוי בתנודות ובטרנדים של שוק הפרסום. אפשר לייצר ערך לא מרייטינג כמותי, אלא מהפרמטר האיכותי, שהוא פחות מדיד".

- אחרי גלגלצ הלכת לערוץ 10 ואחרי זה לקשת. אתה גם מתנקה עכשיו מהמסחרה?

"לגמרי. הוויתורים שאני נאלץ לעשות במקום הזה הם מינוריים יחסית. הייתי נאמן לעצמי תמיד, אבל עכשיו יותר קל לי. אני יותר שלם עם המוצר ואני מתפקד הרבה יותר טוב כשאני בראש פירמידה. אני פחות טוב בעולם הסמנכ"לות. מי עוד היה אומר לך משפט כזה?".

- היית מונוגמיסט במערכת היחסים שלך עם גלגלצ, ואחרי זה הייתה תקופה שתעסוקתית קצת קפצת ממיטה למיטה.

"כן, אבל עדיין חיפשתי את האחת".

- הטלוויזיה המסחרית הייתה הסטוץ בדרך למונוגמיה החדשה?

"אני כמעט בטוח שכן. הטלוויזיה המסחרית הייתה בית ספר מדהים לתחום הזה ומה מתאים לי ומה לא. כולה טלוויזיה במדינה לא גדולה במזרח התיכון. כנראה שכבר לא אכתוב את הרומן זוכה פרס הנובל שלי. בטריטוריה הקטנה שאני אמון עליה, לעשות מה שאני מאמין בו זה מספיק".

*** הראיון המלא ודירוג 100 המשפיעים בתקשורת - במגזין "פירמה".