פעם, לפני 20 שנה בערך, החלום של כל יזם ישראלי מתחיל היה לפתח את התוכנה הגדולה הבאה. ללכת בדרך של צ'ק פוינט ולעשות בוכטות (היי, ככה דיברו אז). עברו כמה שנים ואת מקומה של התוכנה תפסה רשת האינטרנט, וזה אומר להמציא את האתר הגדול הבא, אותו dot.com שהפך למטבע לשון. עברו כמה שנים, וכיום - ובחסות אותו dot.com - החלום של כל יזם מתחיל הוא לפתח את האפליקציה הגדולה הבאה, ועל משקל צ'ק פוינט - ללכת בדרך של ווייז, תרתי משמע.
תעשיית הביומד/ביוטק/ביופארמה, לעומת זאת, לא ממש נכללה באותם חלומות. אולי כיוון שכדי להרוויח ממנה, צריך להשקיע הרבה יותר כסף מאשר בעסקי התוכנה או האינטרנט. אולי כיוון שהפירות ממנה מתקבלים אחרי עשרות שנים ולא אחרי שנים ספורות (אם בכלל), ואולי כיוון שצריך מוחות גדולים, ברמת זוכי פרס נובל, כדי לייצר את התרופה הגדולה הבאה.
ואכן, פיתוח תרופות ומכשירים רפואיים יכול להיות קריירה מייאשת למדי, בעיקר בישראל שבה התחום עדיין מאוד צעיר ונעשות בו טעויות רבות. גם המשקיעים בתחום לא תמיד מלקקים דבש. לא פעם, השקעה במוצר ביומד שעדיין מצוי בשלב הניסויים הקליניים יכולה להימחק בן רגע. גם אם הניסוי אינו נכשל, התקופות הקשות שעוברות על החברה יכולות להוביל לסבבי גיוס לפי שוויים נמוכים יותר שפוגעים במשקיעים קודמים.
ועדיין, תעשיית הביומד המקומית היא מקור לגאווה לאומית גדולה, ולא פחות חשוב - ליצרנית משמעותית של מיליונרים כבדים, כאלו שהם הרבה פחות מוכרים ממתעשרי ההייטק המקומי. וכן, הרגע שבו יזם ביומד פוגש חולה שחייו ניצלו או השתנו לטובה באופן מהותי הודות להמצאתו, חשוב ומרגש לא פחות.
מקובל לומר שמי שעוסק בביומד לא עושה זאת כדי להתעשר, אך כבר כמה שנים שתפיסה זו לא לגמרי נכונה. המדענים, רובם, אמנם עדיין חיים רוב הזמן בעולם ערכים אחר, אולם סביבם התקבצו מנהלים, משקיעים ונותני שירותים אחרים שמעוניינים, כפי שנהוג לומר, To do well by doing good.
על רקע הפריחה המתחדשת של תעשיית הביומד המקומית, "גלובס" בחר לבדוק מיהן אותן חברות ביומד שמובילות כרגע את התעשייה, ומי התעשר מהן, וכך יצר רשימה של קצת מעל 20 מיליונרים שהם הכבדים ביותר בתעשייה, אותם אנשים שמנסים לפטור אותנו מתחלואי העולם, על כל סוגיהם השונים.
חלק מאנשים אלו אינם מיליונרים ממש כבדים - כאלו שיכולים לקנות וילה בהרצליה פיתוח תמורת עשרות מיליוני שקלים - אך הם מיליונרים, אנשים שהיכולות הכלכליות שלהם הרבה יותר רחבות מאלו של מעמד הביניים.
ועוד משהו. פרויקט זה של "גלובס", ובאופן כללי - המעקב העקבי של העיתון אחר עשירי ישראל והשכירים העשירים במשק - מוכיח כי בישראל יש הרבה מאוד אנשים עשירים. הרבה יותר ממה שדוח העושר של מריל לינץ' טוען מדי שנה.
אז איך אומרים? "שיהיה לבריאות!".
בריינסוויי
שווי שוק: 475 מיליון שקל
שנת הקמה: 2003
המוצר: קסדה מגנטית לטיפול במחלות נפש ומחלות נוירולוגיות
שלב בפעילות: קיבלה אישור FDA לשיווק המוצר לטיפול בדיכאון בארה"ב ונערכת למכירות ראשונות שלו
מה מיוחד בה: בריינסוויי הוקמה על בסיס רעיון של מדענים מהמכון הלאומי לרפואה (NIH) בארה"ב, אך מייסדיה ומנהליה היו כמעט ללא רקע במכשור רפואי. בכל זאת הם הצליחו לשכנע את השוק שהם יכולים ליצור קסדה לגירוי מגנטי של המוח לשם טיפול בדיכאון ובמחלות נפש ומוח נוספות.
החברה הונפקה בבורסה בת"א ב-2007, ולמרות הביזאריות לכאורה של החברה, הם הצליחו לגייס סכום של 33 מיליון שקל לפי שווי של 110 מיליון אחרי הכסף. לאחר ההנפקה בריינסוויי שמרה בד"כ על שוויה. גם מבחינת העסקים עצמם הכול הלך חלק. מנהלי בריינסוויי הופתעו כשרשות המזון והתרופות האמריקנית אישרה לחברה להגיש בקשה לאישור מוצרה במסלול הקצר של אישורי המכשור רפואי, מסלול 510k. פחות מעשר שנים לאחר שנוסדה, הצליחה החברה לקבל את אישור ה-FDA.
בריינסוויי
קומפיוג'ן
שווי שוק: 743מיליון שקל
שנת הקמה: 1993
המוצר: מערכת לגילוי תרופות בתחום הסרטן והאימונולוגיה
שלב בפעילות: תחילה מכרה קומפיוג'ן את שירותי גילוי התרופות שלה, ורשמה הכנסות צנועות. עם הזמן הבינה כי כדי ליהנות באמת מיכולות המערכת, היא צריכה לפתח את התרופות בעצמה, כי השוק מוכן לשלם הרבה יותר על תרופה טובה שכבר נמצאת בבדיקה, מעל שימוש במערכת מחשוב. כך עברה ב-2005 את המהפך הראשון, והפכה לחברה המפתחת תרופות עד שלב הניסוי בבעלי חיים, ואחר כך ממסחרת אותם הלאה אל חברות תרופות גדולות.
גם גישה זו לא הניבה לה הכנסות מהירות, כי לחברות התקופות לקח זמן רב לקדם את המוצרים הללו בצנרת הפיתוח שלהן. לכן עברה החברה שינוי אסטרטגי נוסף ב-2010-2011, והחליטה להתמקד רק בתחומים שבהם יש רעב גדול בשוק למוצרים חדשים, כמו סרטן ואימונולוגיה. כמו כן החליטה לקדם בעצמה את המוצרים שלה עוד רחוק יותר, כך שהחברות הגדולות כבר לא יוכלו להתעלם מן המוצרים הללו או לשכוח אותם בירכתי הצנרת.
מה מיוחד בה: קומפיוג'ן מאמינה כי כמה מוצרים ראשונים שפיתחה עד שלב שבו הם מתאימים להיכנס לניסויים בבני אדם, יניבו בקרוב עסקאות מסחור מעניינות. נראה כי השוק מאמין שיומה של קומפיוג'ן עוד סוף סוף להגיע, אחרת לא היה נותן שווי כזה לחברה עם כמעט 0 הכנסות.
קומפיוג'ן
קמהדע
שווי שוק: 998 מיליון שקל
שנת הקמה: 1991
המוצר: תרופות המופקות מפלזמה אנושית, שמשמשות בעיקר לטיפול במחלות נשימה ומחלות דלקתיות
שלב בפעילות: החברה כבר מוכרת את התרופה שלה לטיפול בנפחת תורשתית בהסכם עם חברת באקסטר, ונמצאת בעיצומו של ניסוי שמטרתו ייצור גרסה של המוצר למתן באינהלציה
מה מיוחד בה: קמהדע הוקמה ע"י צור ואיש העסקים הארגנטינאי ראלף האן בשנות ה-90, ובמשך שנים שימשה מפעל להפקת תרופות סמי-גנריות מפלאזמה אנושית, לפי תהליכים ייחודיים שפיתחה, ומכירתן למדינות עולם שלישי במרווחים נמוכים. בשלב כלשהו הפך שוק זה לצפוף וקמהדע הבינה כי אם לא תמציא את עצמה מחדש, תיפגע מהותית פעילותה.
קמהדע החליטה לייצר מוצרים ייחודיים ולרשום אותם לשיווק גם במדינות מפותחות. היא הנפיקה בבורסה בת"א ב-2005, וב-2010 קיבלה אישור לשיווק בארה"ב של מוצר הערך המוסף הראשון שלה - עירוי לטיפול בחסר בחלבון AAT1 במחלת נשימה בשם אמפיזמה (נפחת) תורשתית. קמהדע מימשה כך את תוכניותיה השאפתניות.
יש עוד חברות המשווקות מוצרים לנפחת תורשתית בעירוי אולם המוצר של קמהדע היה כנראה מוצלח מספיק כדי שהמתחרה שלה באקסטר תיכנס איתה להסכם שיווק, ובו גם הקמת מפעל ע"י באקסטר לפי טכנולוגיית ייצור התרופה של קמהדע. ההסכם המשותף הניב לקמהדע ב-9 החודשים הראשונים של 2012 200 מיליון שקל.
קמהדע יצאה במסגרת ההסכם האסטרטגי שלה לפתח שני מוצרים עיקריים לנפחת תורשתית - המוצר בעירוי שכבר נמכר ומוצר נוס הניתן באינהלציה. אין היום מוצר AAT1 באינהלציה בשוק. מוצר כזה גם חוסך בחומר הגלם לייצר התרופה, חומר הנמצא במחסור. סביב המוצר כבר נחתם הסכם שיווק באירופה מול חברת Chiesi.
קמהדע גילתה לאורך הדרך כי חלבון ה-AAT1 יכול להיות רלוונטי למחלות נוספות, נפוצות יותר מנפחת תורשתית, כגון סיסטיק פיברוזיס, COPD ואף סוכרת, כך שלצד הווה מוצלח יש לה גם עתיד מבטיח מאוד, ורקורד מרשים של ביצוע תוכניותיה בהצלחה ובמסגרת הזמן והמשאבים המיועדים.
כעת היא מקווה להנפיק בנאסד"ק ולגייס 50 מיליון דולר בשווי גבוה מן הנוכחי.
קמהדע
פרולור
שווי שוק: 1.1 מיליארד שקל
שנת הקמה: 2001
המוצר: שיטה להארכת חייהן של תרופות והפחתת תדירות ההזרקה
שלב בפעילות: סיימה בהצלחה שלב II של הניסויים הקליניים בהורמון גדילה
מה מיוחד בה: ד"ר פואד פארס, שמגיע במקור מן היישוב חורפיש ואחר כך מאוניברסיטת חיפה, הקים לבדו את חברת פרולור. זאת, במסגרת חממת הטכניון. בזמן זה פיתח את המוצר על בסיס ידע שרכש מאוניברסיטת וושינגטון שבארצות הברית.
כבר בתחילת הדרך קיבל השקעה מג'ונסון אנד ג'ונסון שחיברו אליו את המנכ"ל אברהם (אברי) הברון והנשיא שי נוביק. שני מנהלים אלה - שניהם בעלי ניסיון בפיתוח תרופות וגישה לשוק האמריקני - הפכו את חברת פרולור מימיה הראשונים יחסית, לחברה המתנהלת באווירה מהוקצעת יותר מאשר חברות אחרות שיש להן מוצר להארכת חיי תרופות. כך המשיכה חברת פרולור למשוך את תשומת לבם של גורמים בינלאומיים.
את הגושפנקא המלאה נתן פיליפ פרוסט, כיום יו"ר טבע, נכנס כמה שנים מאוחר יותר להשקעה בחברה והוביל אותה למיזוג עם שלד בורסאי בבורסת AMEX, וכך להפיכתה לציבורית. לאחר מכן גייסה 32 מיליון דולר, בגיוס שבו השתתף גם פרוסט עצמו.
הטכנולוגיה של החברה היא מולקולה בשם CTP, אשר כשמוסיפים אותה לחלבונים שונים הנמצאים בגוף האנושי, היא מאריכה את חייהם. התוסף הזה נמצא אצל נשים באופן טבעי בזמן ההריון והוא מצטרף להורמון שתפקידו לשמר את ההריון. חברת מרק האמריקנית רכשה את הזכויות לשימוש ב-CTP בתחום הפוריות, והמוצר שלה בתחום זה כבר קיבל אישור שיווק באירופה. פולור רשאית להשתמש בו בכל הורמון אחר שבעולם.
המוצר הראשון של חברת פרולור, המועמד כעת להיכנס לשלב השלישי של הניסויים הקליניים, הוא הורמון גדילה משופר באמצעות CTP.
על פי תוכניות החברה, בשלב הראשון הוא יירשם למבוגרים ולאחר מכן ייכנס לניסויים עבור השוק הגדול יותר של הורמון גדילה - ילדים. פרולור מאמינה כי גם שוק הטיפול בהורמון גדילה במבוגרים נמצא בצמיחה, במיוחד עם זיהוי הקשר בין מחסור בהורמון לבין השמנה בטנית.
לפרולור מוצרים נוספים בפיתוח ומספיק מזומנים שיספיקו לה, כנראה, לסיים את הניסוי המרכזי שלה.
כעת בעיקר חשוב לוודא כי השוק יראה בהזרקה פחות תדירה של הורמון גדילה למבוגרים, משהו שמערכת הבריאות מוכנה לשלם עליו. ניתן יהיה לראות רמזים לכך אם פרולור תחתום על הסכם מסחור מול חברת פארמה גדולה.
פרולור
פרוטליקס
שווי שוק: 1.8 מיליארד שקל
שנת הקמה: 1994
המוצר: תרופות ביולוגיות המופקות בתאי צמח
שלב בפעילות: קיבלה אישור לשיווק תרופה לטיפול במחלת הגושה בארה"ב
מה מיוחד בה: החברה הראשונה בעולם שהצליחה להפיק חלבון שמופק לרוב ע"י הגוף האנושי, בתאים של צמח. פרוטליקס הנדסה גנטית תאי גזר, כך שיפיקו חלבון שנמצא בגופם של רוב בני האדם, אבל חסר אצל חולים במחלה גנטית בשם גושה. בשוק כבר קיימות תרופות לכך, אך הן מופקות בתאי חיה. ההפקה של תרופה בתאי צמח הופכת את המוצר לזול יותר לייצור, וגם חסין יותר מפני זיהומים שעלולים לפגוע בתאי החי.
הדרך של החברה לא הייתה חלקה. היא הוקמה בקרית שמונה ובשנות ה-90 חטפה קטיושה שהחריבה לה ניסוי חיות יקר יחסית למשאביה, אך היא לא ויתרה. תחילה גייסה הון מחברת ביו-סל, שלד בורסאי של זאב ברונפלד ומני מור, הראשון מבין השלדים הבורסאיים בתחום הביומד בבורסה בת"א. בהמשך הצטרפה קרן פונטיפקס של אלי הורביץ, והחברה אף חתמה על הסכם פיתוח עם טבע, אך לא סביב המוצר המוביל וללא השקעה של טבע בחברה. ב-2006 השקיע בחברה גם ד"ר פיליפ פרוסט, היום יו"ר טבע שאז בדיוק מכר לאחרונה את IVAX. פרוסט הוביל את פרוטליקס למיזוג לשלד בורסאי בבורסת ה-AMEX, ואחר כך להנפקה לפי שווי של 300 מיליון דולר. בעקבות תוצאות מוצלחות בכל הניסויים הקליניים החלה התמחרות על החברה שבמסגרתה בחרה פרוטליקס את פייזר כמשווקת. פייזר שילמה לפרוטליקס עד היום עבור הזכויות הללו יותר מ-100 מיליון דולר.
הצעד הבא היה הגשת הבקשה לאישור המוצר מול ה-FDA. פרק זה נגמר באישור המיוחל במאי 2012 וכעת ממתינים המשקיעים לראות אם פרוטליקס תצליח לרשום הכנסות משמעותיות מן המוצר הנכנס באיחור לשוק תחרותי מאוד.
פרוטליקס
רדהיל
שווי שוק: 242 מיליון שקל
שנת הקמה: 2009
המוצר: תרופות קיימות בקומבינציה חדשה או בצורת מתן חדשה, ובראשן תרופה למחלת קרוהן
שלב בפעילות: סיימה ניסויים במוצרי גנריקה-משופרת לטיפול במיגרנה ובבחילות אצל חולי סרטן, ונערכת לניסויי שלב שלישי במוצר לקרוהן
מה מיוחד בה: הוקמה בעיצומו של המשבר הפיננסי שפגע גם בתעשיית הביומד, במטרה לנצל הזדמנויות בדמות מוצרים שנזנחו על ידי חברות שנקלעו לקשיים פיננסיים. גייסה כ-51 מיליון שקל על בסיס הפורטפוליו שרכשה ברובו תמורת תמלוגים עתידיים אם אלו יצליחו. רוב מוצריה, למעט המוצר לקרוהן, הם גרסאות משופרות למוצרים קיימים, כך שהאתגר העיקרי סביבם יהיה אתגר שיווקי. לחברה שתי קבוצות עיקריות של מוצרים: אחת מתמקדת בשיפורים קלים במוצרים קיימים, והאחרת אמנם מבוססת על מוצרים קיימים, אך בשימוש חדש שמבחינה שיווקית מעמיד אותם באותו מקום כמו תרופה חדשה.
רדהיל
אבוג'ן
שווי שוק: 723 מיליון שקל
שנת הקמה: 2002
המוצר: מערכת ממוחשבת לגילוי גנים המשפרים תכונות של צמחים
שלב בפעילות: יש לה הסכמי מסחור עם חברות הזרעים הגדולות בעולם. ממתינה לתוצאות ניסויי שדה
מה מיוחד בה: אבוג'ן הוקמה כספין אוף של קמפיוג'ן, שהוזכרה לעיל. היא יישמה את הטכנולוגיה החישובית של קומפיוג'ן לתחום החקלאות במקום לתחום הרפואי, וגילתה מגוון גנים שמשפיעים על תכונות של צמחים, בין היתר תכונות כמו יבול, עמידות בפני יובש או עמידות בפני מליחות.
אבוג'ן הונפקה בשנת 2007 וגייס אז 24 מיליון שקל. כבר ב-2008 חתמה על הסכם מסחור משמעותי עם חברת מונסנטו, שהניב לה השקעה מיידית במזומן של 35 מיליון דולר והסכם עתידי לתשלומי אבני דרך נדיבות ותמלוגים פוטנציאליים בהיקף של מאות מיליוני דולרים. מאז חתמה אבוג'ן על עוד כמה הסכמים כאלה, מיעוטם בגודל דומה ורובם מעט קטנים יותר.
מחיר המניה על מעל 200% באותה התקופה. כעת ממתינה אבוג'ן כי צמחים המכילים את הגנים הללו יעברו סדרה של ניסויים בשדות של חברות הזרעים. אם הכול ילך כשורה, מוצר ראשון ובו גנים של אבוג'ן יגיע לשוק בשנת 2018, ויניב אז לחברה עשרות מיליוני דולרים שיירדו ישירות לשורת הרווח. לאחר מכן, מקווה החברה, יושק מוצר נוסף כזה לפחות כל שנה.
אבוג'ן
אפוסנס
שווי שוק: 126 מיליון שקל
שנת הקמה: 1996
המוצר: מולקולה שיכולה לתייג תאים שעוברים אפופטוזיס (מוות מסודר), תהליך שמתרחש כמעט בכל מחלה
שלב בפעילות: החברה לא השיגה תוצאות טובות בניסוי קליני מתקדם ותצטרך כנראה לחזור עליו. ממתינה לתוצאות ניסוי שני
מה מיוחד בה: יש שתי דרכים שבהן תאים בגוף יכולים למות. אם מתקיפים אותם, הם מתים מוות לא מסודר, שכרוך בהתפרצות התא ושפיכת נוזל תוך תאי לכל עבר. מוות תאי כזה נקרא "נקרוזיס". יש גם מוות מסודר, שבו התא מקבל מן הגוף סימן ומתכווץ לתוך עצמו בשקט, עד שהוא מת בלי להפריע לסביבה. מוות כזה נקרא "אפופטוזיס". תהליך האפופטוזיס משמש גם בתהליכי בקרה טבעיים של הגוף, אבל גם בתהליכי מחלה, וכמעט בכולם.
אפוסנס פיתחה מולקולה שיודעת לזהות מולקולות העוברות אפופטוזיס. היא יכולה לסמן מקום בגוף שבו יש תהליך של מוות, וגם להוליך אל המקום הזה תרופות. היישומים הם כמעט בלתי מוגבלים, אך החברה בחרה תחילה בשניים: הולכת תרופות לסרטן אל מקום הגידול ואיתור מיקום הגידול הסרטני ומעקב אחר דפוס תמותתו.
המוצר הדיאגנוסטי של אפוסנס נועד לבדוק אם גידול סרטני מגיב לכימותרפיה או הקרנות. בד"כ ממתינים החולים כמה שבועות עד שתגובת הגידול נראית לעין ב-MRI. בתקופה זו ייתכן שחולה מקבל תרופה רעילה ובלתי מועילה.
אפוסנס
פלוריסטם
שווי שוק: 752 מיליון שקל
שנת הקמה: 2002
המוצר: תאי גזע המפרישים חומרים שמאפשרים טיפול במחלות שונות, ובראשן חסימות בוורידי הגפיים
שלב בפעילות: לקראת כניסה לניסוי שלב II/III במוצר העיקרי. על החברה להשלים ולאשר הקמת מפעל טרם תוכל להיכנס לניסוי
מה מיוחד בה: ב-2004-2003 מוזגו מעל 20 חברות טכנולוגיה ישראליות לשלדים בורסאיים בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב, בורסת ה-OTC. רוב החברות הללו כבר לא איתנו. פלוריסטם היא מהבודדות ששרדו.
הדרך של חברת תאי הגזע לא הייתה קלה או קונבנציונלית. היא מבוססת על טכנולוגיה שפיתח ד"ר שי מרצקי שמאפשרת התרבות של תאי גזע על בסיס פיגום תלת ממדי. זאת מתוך תפיסה כי מבנה תלת ממדי של תאים דומה יותר בתכונותיו לאיבר המקביל בגוף האדם, לעומת תאים שהתרבו בצלחת פטרי שטוחה.
המנכ"ל זמי אברמן נכנס לחברה בתקופה שבה היא ניסתה להתמודד עם בעיית היותה חברת OTC שאיש אינו מכיר, עם מוצר יקר מאוד לפיתוח וכמעט בלי מזומן בקופה. בניהולו של אברמן, פלוריסטם התמקדה בתאי גזע המופקים מהשלייה. היא משתמשת בהם כדי להפריש חומרים המועילים לגוף. הם מפרישים חומרים שהחולה צריך ואז מתכלים.
הייחוד האמיתי של החברה הוא היכולת ליצור רעש בשוק ההון: היום היא נסחרת בנאסד"ק ובת"א לאחר שגייסה 70 מיליון דולר מהציבור.
פלוריסטם
אינסוליין
שווי שוק: 224 מיליון שקל
שנת הקמה: 2007
המוצר: מכשיר המחמם את הנקודה בה מוזרק אינסולין במטרה לשפר את ספיגתו
שלב בפעילות: תחילת פעילות שיווקית בגרמניה
מה מיוחד בה: כשחולי סוכרת מזריקים אינסולין, המטרה היא להגיע למשטר אינסולין דומה ככל האפשר לזה שמפיק הלבלב של אדם בריא. חלק מן ההבדל שעדיין קיים בין אינסולין טבעי למלאכותי הוא קצב הספיגה של החומר ממקום הזריקה אל מחזור הדם. אינסוליין פיתחה מכשיר שמשפר את מהירות הספיגה של האינסולין על ידי כך שהיא מחממת באופן מבוקר את אזור הספיגה. החימום מאיץ את זרימת הדם באזור.
אינסוליין פיתחה גרסה של המכשיר המיועדת לשימוש עם משאבות אינסולין וכן עם זריקון רגילות. יש לה כבר אישור לשיווק המוצר האירופי.
אינסוליין
קיריקס
שווי שוק: 773 מיליון שקל
שנת הקמה: 1999
המוצר: תרופות לסרטן ולמחלות כליות
שלב בפעילות: בהמתנה לתוצאות ניסוי שלב IIb ממוצר בשם Zenerex לטיפול בתופעות לוואי אצל חולים המטופלים בדיאליזה, שאמורות להתקבל, לדברי המנכ"ל, "בכל רגע"מה מיוחד בה
מה מיוחד בה: קיריקס היא הנחום תקום של תעשיית הביומד. כמה פעמים כבר נסקה לגבהים, נכשלה בניסויים מתקדמים, צללה ואחר כך קמה שוב.
החברה הונפקה בנאסד"ק ב-2000, זמן קצר לאחר הקמתה, הצליחה שלוש פעמים להביא מוצר עד שלבים מאוד מתקדמים של הניסויים הקליניים, ולהיכשל שלוש פעמים. תוך כדי הוסיפה מאות מיליוני שקלים לערכה, ובאותה מידה איבדה אותם. מסתבר כי לכל מוצר חדש בקיריקס יש חיים משלו וקבוצת משקיעים משלו שמוכנה ללוות אותו עד רגע ההכרעה. כעת המשקיעים מקווים כי המוצר החדש לכליות יצליח היכן שקודמיו נכשלו. בכל אופן, הוא כבר עשה דבר אחד שקודמיו לא עשו: הוגש לרישוי ביפן.
קיריקס
מדג'ניקס
שווי שוק: 317 מיליון שקל
שנת הקמה: 2000
המוצר: מערכת המיוצרת מתאי עור של החולה עצמו המהונדסים כך שיפיקו תרופות ביולוגיות
שלב בפעילות: שלב I/II של הניסויים הקליניים בשימוש בטכנולוגיה שלה להפקת החלבון EPO לטיפול באנמיה
מה מיוחד בה: תארו לכם שבמקום ליטול תרופה באופן יומיומי או שבועי, מישהו יכול לקחת דגימה מהעור שלכם, להנדס אותה כך שתפיק כל הזמן את אותה התרופה הדרושה לכם, ולהשתיל אותה בגופכם מחדש? עבור חולים זה מפחיד, כפי שזה מסקרן. עבור חברות התרופות זה בעיקר מפחיד, כי יש כאן פוטנציאל לחיסול כל ענף התרופות הביולוגיות - תרופות המחקות חלבונים שניתן להפיק גם בתוך תא אנושי.
מדג'ניקס הוקמה על ידי ד"ר אנדרו פרלמן אשר פרש מן החברה בעידוד קרנות הון הסיכון שהשקיעו בה, ואלה גם החליטו על סגירתה בעקבות תוצאות פושרות שהתקבלו בתחילת שנות ה-2000 מניסוי שערכה במוצר המוביל שלה, המפיק את חלבון ה-EPO לטיפול באנמיה (אגב, זהו אחד המוצרים שבהם השתמש לאנס ארמסטרונג כדי לשפר את הביצועים שלו באופן אל חוקי(.
פרלמן ראה את התוצאות של הניסוי ולו הן נראו דווקא טובות. הוא רכש את החברה בגרושים מן המשקיעים, הקים אותה מחדש, גייס לה השקעה חדשה ממשקיעים פרטיים והוביל אותה ב-2008 להנפקה בבורסת ה-AIM, והיא גייסה שם 6.4 מיליון דולר לפי שווי של 21 מיליון אחרי הכסף. ההנפקה הקטנה הספיקה לתמול בניסוי נוסף, ב-20 חולים, שבו נמצא כי הטכנולוגיה אפשרית לביצוע (עניין לא טריוויאלי בחברה הזו), כי המוצר בטוח ואפילו מציג רמזי יעילות. אצל חלק מהמטופלים, השתל המשיך להפריש EPO בכמויות הרצויות גם אחרי 36 חודשים.
על בסיס זה החברה הנפיקה גם בנאסד"ק, וגייסה עוד 12.3 מיליון דולר. היא מלאה עזוז ואופטימיות, הקשר שלה עם המשקיעים מוצלח מאוד והיא אף מצוידת בבכיר מוכר מאוד לשוק ההון האמריקני, ד"ר סול ברר, בעבר מנכ"ל ויו"ר חברת Celgene.
מה שעדיין חסר לה הוא הוכחות אמיתיות ליעילות המוצר שלה בניסוי גדול ומבוקר. היא נמצאת בימים אלה במהלכו של ניסוי כזה. אחר כך היא תצטרך לראות האם חברות התרופות הקיימות מוכנות לשתף איתה פעולה.
מדג'ניקס
אינטק פארמה
שווי שוק: 283 מיליון שקל
שנת הקמה: 2000
המוצר: גלולה ייחודית הנפרשת בקיבה ומשפרת את הספיגה של התרופה שבתוכה
שלב בפעילות: סיימה ניסויי שלב II במוצר לפרקינסון ובמוצר להפרעות שינה, וכן ניסוי בתרופה נוספת שאין חושפים עדיין את טיבה
מה מיוחד בה: אינטק פיתחה את "גלולת האקורדיון", שנפרשת בקיבה למניפה, מבנה מכני שמונע ממנה לעבור אל המעי, ואז משחררת בהדרגה את התרופה שבה. גלולה כזו נותנת יתרון של שחרור מושהה לכל תרופה האגורה בה, כלומר ניתן לקחת גלולה בתדירות נמוכה יותר והמינון נשמר יציב לאורך זמן. יתרון נוסף הוא כי האקורדיון משחרר את התרופה ממש רגע לפני חלון הספיגה שבתחילת המעי. בכך הוא משפר את הספיגה של התרופה במקום שבו היא עושה את ההבדל, מה שמאפשר להוריד את המינון.
בתחילת דרכה אינטק ניסתה למכור את הטכנולוגיה שלה לחברות תרופות. היא ראתה כי החברות הגדולות רוכשות את הזכויות לטכנולוגיה אך לא מקדמות את המוצרים המבוססים עליה מהר מספיק בצנרת המוצרים, באופן שיניב לחברה הכנסות ראויות במהירות מספקת שתאפשר את המשך קיומה. לכן החליטה לפתח את המוצרים שלה לבדה, עד שלב מתקדם של הניסויים הקליניים שאחריו, כך היא מקווה, החברות יתייחסו אליהם אחרת.
אינטק פיתחה עד סוף שלב שני של המוצרים הקליניים שתי תרופות: אקורדיון ובו תרופה לפרקינסון ואקורדיון ובו תרופה להפרעות שינה. בשני המקרים הראתה כי לאקורדיון יתרונות קליניים על פני התרופות הקיימות. בכל זאת לא חתמה עד היום הסכמי מסחור סביב המוצרים הללו, והיא מקווה כי תצליח לאחר שהמוצרים ייכנסו לשלב שלישי של הניסויים. לאחרונה הודיעה כי היא מקיימת מו"מ עם חברה גדולה למסחור של האקורדיון לשימוש עם תרופה של אותה חברה גדולה, שזהותה לא נחשפה.
אינטק פארמה
קרדיט
שיטת הדירוג
את החברות הנכללות בפרויקט בחרנו על בסיס מדד הביומד של הבורסה בת"א, מדד המשקלל את ביצועיהן של כל חברות הביומד הציבוריות שעומדות בכללי הסף שלו. כמו כן, כללנו את חברות הביומד הישראליות שנסחרות בוול סטריט ואינן דואליות.
נטרלנו מהרשימה חברות שפיתחו ציוד רפואי-קוסמטי מתוך הנחה שאין בסיס להשוואה בין מכשור קוסמטי לתרופות. נטרלנו מהרשימה חברות החזקה כמו אלרון, שאין בהן בעלי עניין פרטיים באופן ישיר.
בדקנו בכל חברה מיהם בעלי המניות הפרטיים הכי גדולים, ונטרלנו בעלי עניין פיננסיים נטו מתוך הנחה שלמשקיעים כאלו יש נכסים אחרים, ומכאן שמקור הונם העיקרי הוא לא ביומד.
ההון שנצבר לכל מיליונר הוא ברוטו, לפני מס, וכולל: שווי מניות ושווי הטבה באופציות שלא מומשו ("על הנייר"); שכר ובונוסים (רק מרכיבי מזומן) בשנים בהן החברה הייתה ציבורית (לא כולל 2012), ושווי מימושי מניות שבוצעו בעבר. המקור לכל המידע הזה הוא דיווחי החברות, ובסיסי נתונים של "גלובס".
אחת המטרות של פרויקט זה היא לחשוף מיהם המיליונרים האלמונים יחסית של תעשיית הביומד הישראלית - ולא המוכרים יותר כמו פרופסור שלמה בן חיים (שגם ככה מתרכז בציוד רפואי-קומסטי). דהיינו, אותם יזמים ומנהלים שהתעשרו מהאמונה של שוק ההון בחזון שלהם, ולא ממש נחשפו עד כה.
כתבות
ני"ע
