טעם של פעם

"החומה", ה', 22:00, TCM

עם יד על הלב, כמה שנים כבר לא ראיתם את "החומה"? כן, כן, גברתי ואדוני, אני מדבר אליכם - ואל תתנו לי את המבט של הורים עייפים בני 45, 50, כי אני יודע בדיוק מה עשיתם בתחילת האייטיז. כשהכול מסביב נראה דוחה כמו התספורת של לימאל הסולן של "קאג'אגוגו". אתם לבשתם ג'ינסים קרועים, מותירים את הבאגי וכפכפי הסירה לפושטקים המתלהבים ועפתם על האלבום הזה שיצא כבר ב-1979, אבל הפך לסרט רק בידי אלן פארקר ב-1982. "ווי דונט ניד נו אג'קיישן" צרחתם במלוא הגרון ושנאתם את המורים בבית הספר ואת ממשלת בגין-שרון. אם משהו (או יותר) מהאמור לעיל נוגע בכם, אתם מוזמנים הערב לחוויית רטרו מטורפת: עם המוזיקה הבלתי נשכחת, האנימציה המרהיבה, חומות הבדידות והניכור שנבנים סביב פינק (בוב גלדהוף), מהרגע שבו נהרג אביו במלחמת העולם השנייה ועד להפיכתו לכוכב רוק מכור לתרופות ושוגה בהזיות. כן, כן - כאז כן עתה, המצב מחוץ לחומה שבנינו במשך השנים אינו משהו, אבל האם יעמוד לנו הכוח לנפץ אותה?

צלם בהיכל

חימקי מוסקבה - מכבי ת"א, ו' 18:00, ערוץ 10

בראשית היו הרחובות הופכים ליום כיפור בעת משחקי מכבי תל-אביב בגביע אירופה לאלופות (ולעיתים, מיד אחריהם, לקרנבל של פורים), אחר-כך באה הטלוויזיה הרב-ערוצית וגם כוחה של מכבי כסמל לאומי פחת, והיום מתייצב הרייטינג של משחקיה על קצת יותר מ-10%. גם בעידן שבו יש יותר מערוץ אחד ומקבוצה אחת, הצליחה מכבי תל-אביב לשמור על כוחה כחלק בלתי נפרד מלוח המשדרים של ימי חמישי, גם מי שלא צפה (או חמור מכך: צפה וייחל להפסד של הצהובים), לפחות ידע. השנה משתנה גם הנתון הזה כשה"יורוליג" מאפשרת לקבוצות לבחור גם בימי שישי לאירוח משחקי הבית שלהם. עבור מכבי מדובר בחדשות רעות מאוד: לקבוצה קהל אוהדים דתי גדול שייאלץ מחר (ו') לשמוע את שכניו החילוניים צועקים "יש" או נאנחים באכזבה אל מול משחק החוץ החשוב במוסקבה. כך חולפת לה תהילת עולם.