סקר: הטלוויזיה - מקור המידע העיקרי לצריכת תוכן פוליטי

רק 3.6% מהציבור מדווחים כי הרשתות החברתיות הן מקור המידע העיקרי שלהם לגיבוש עמדתם הפוליטית. זאת, למרות שרוב הפעילות הפוליטית של הציבור הישראלי מתרכזת בסופו של יום באתר כמו פייסבוק.

ממחקר שערכו "העין השביעית", בשיתוף בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי במכללה למינהל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי הטלוויזיה עדיין מועדפת על 26.8% מהציבור לקבלת מידע פוליטי, אחריה אתרי חדשות ברשת האינטרנט עם 19.9%, העיתון המודפס עפ 14%, ולבסוף הרדיו עם 10.6%.

רק 8.5% מהנשאלים ענו כי אתרים פוליטיים ברשת הם מקור המידע העיקרי שלהם בנושאים פוליטיים, ו-3.6% בלבד ענו כי הרשתות החברתיות הן מקור המידע העיקרי שלהם בנושאים אלה. לעומת זאת, 11.5% מכלל הנשאלים אמרו כי כתבו על נושאים פוליטיים באינטרנט.

פעולות פוליטיות נוספות שעליהם סיפרו הנשאלים בסדר יורד: חתימה על עצומה 9.9%, השתתפות באסיפה פוליטית (9.4%), חיבור עם בעלי תפקיד פוליטי (9.3%), השתתפות בפעילות פוליטית (8.6%). 2.2% בלבד אמרו כי התקשרו לרדיו או שכתבו מאמר או מכתב לעיתון.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ובכלל זה יהודים וערבים.

משתתפי הסקר נשאלו מהו מקור המידע הרציני והמהימן בנושאים פוליטיים, ו-26.5% השיבו כי טלוויזיה היא מקור המידע המוביל, אחריה אתרי חדשות באינטרנט עם 7.7%, עיתון מודפס עם 10.4% ורדיו עם 10.6%.

בבחינה רק של אלה הגולשים באינטרנט באופן קבוע (שהיוו 80% מהמשיבים) מצטיירת תמונה דומה. הטלוויזיה היא מקור המידע העיקרי עם כ-21%, אחריה אתרי החדשות באינטרנט עם 17%, והעיתון עם כ-16%. רק כ-8% מאלה שציינו כי הם גולשים באינטרנט, ציינו את הרשתות החברתיות כמקור לקבלת אינפורמציה חדשותית.

עוד בחן הסקר את תכיפות החשיפה למקורות מידע שונים. 44.6% מהציבור נחשפו לחדשות באמצעות החלקים הפוליטיים בעיתון - יותר מהטלוויזיה, שם נחשפו 41.8% באמצעות תוכניות הטלוויזיה העוסקות בפוליטיקה, ו-34.8% נחשפו באמצעות תוכניות הרדיו העוסקות בנושאים פוליטיים. האתרים הפוליטיים נמצאים הרחק מאחור. על-פי הסקר, רק 24.3% נחשפים אליהם.

למרות האפשרות לייצר שיח ציבורי באמצעות המדיות הישנות והחדשות, מרבית הנסקרים ציינו כי דווקא הקשר הבין אישי היה מרכזי בדיון סביב הבחירות. 67.5% ציינו כי דיברו על הבחירות בשיחות פנים אל פנים. 10.4% עשו זאת בשיחות טלפון. רק אחוזים ספורים עשו זאת במיילים, ברשת החברתית או בשליחת מסרונים.

הסקר גם בחן את מידת המהימנות והאמינות שהציבור רוחש כלפי התקשורת. 66% סברו כי התקשורת מוטה מאוד או פעמים רבות מוטה. פחות משליש מהציבור סברו כי התקשורת אינה מוטה בדרך-כלל.

37% עדיין לא החליטו למי להצביע. אחוז גבוה של ערבים יימנע מהצבעה. המרכז מתלבט בהצבעתו יותר מהימין ומהשמאל.

לדברי דיקן בית-הספר לתקשורת במכללה למינהל, פרופ' הלל נוסק, "על אף הנוכחות הבולטת של כלי המדיה החדשים ברפרטואר שימוש התקשורת בבחירות הנוכחיות בעיקר בקרב גילאי 18-45, הטלוויזיה ממשיכה להיות 'מדורת השבט' בכל הגילאים כמדיום הנצרך ביותר וגם כמדיום הנתפס כאמין ביותר".

לדבריו, "השינוי המרכזי שיצר האינטרנט הוא בנגישות של הציבור אליו, שמאפשרת להם להתבטא באמצעותו ולהביע דרכו את עמדתם הפוליטית, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות. יחד עם זאת, היכולת של כל אחד לומר הכול גם יוצרת אי-אמון מצד הציבור כלפי המהימנות של הדברים המתפרסמים בתוכו, ולכן הציבור יונק עדיין את החדשות מאמצעי התקשורת המסורתיים".

לדברי נוסק, "הציבור אמנם אוהב לצרוך חדשות ומייחס אמינות מסוימת לאלה שמעבירים לו אותה, אבל גם סבור כי התקשורת ברובה מוטה פוליטית. שני שליש מהציבור סבור כי לתקשורת יש אג'נדה משלה שמשפיעה על הסיקור שלה".

 מקורות מידע