שובם של הגירעון וחוק טל

ממשלת נתניהו השנייה נפלה בגלל בעיות אמיתיות, שלא יכלו להגיע לפתרון במסגרת ההרכב הקואליציוני. תקופת הבחירות הסיטה אמנם את תשומת-הלב של הציבור מעניינים אלה, אולם אחרי הבחירות ישובו אותן בעיות אמיתיות למרכז תשומת-הלב וידרשו שוב מתן פתרונות. מעניין אם אותן סיעות יישבו באותה קואליציה וייתקלו באותו קושי להגיע להסכמות באשר לפתרונות לאותן בעיות.

בעיה אחת כזו היא שאלת תקציב המדינה, שמאחוריה מסתתר אוקיינוס של הכרעות ערכיות ומדיניותיות, בדבר חלוקת נטל המסים על שכבות ועל מגזרים שונים וחלוקת משאבי המדינה לייעודים ולמגזרים.

בהודעה מטעם הממשלה, שהגישה הפרקליטות לבג"ץ כתשובה לעתירה של התנועה לאיכות השלטון והמשמר החברתי, נאמר מפורשות כי ההחלטה לפעול לפיזור הכנסת ה-18 ולהקדמת הבחירות נבעה מאי-יכולתה של הממשלה להגיע להסכמות בין סיעות הקואליציה בדבר מבנה התקציב ל-2013.

חוק יסוד: הכנסת קובע כי אם הממשלה לא הצליחה לאשר סופית בכנסת חוק תקציב שנתי עד תום 3 חודשים מתחילת אותה שנת תקציב - ייחשב הדבר כאילו החליטה הכנסת להתפזר.

הפרקליטות טענה כי בבואה להקדים את הבחירות, כאילו החליטה הכנסת מראש על הסנקציה החריפה הזו כלפי עצמה; ובג"ץ קיבל את הטיעון.

חוק היסוד קובע עוד כי לממשלה החדשה שתקום יעמדו 45 ימים בלבד מרגע שתקבל את אמון הכנסת עד לכינון תקציב חדש ואישורו בממשלה, בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת.

האם הממשלה החדשה תעמוד באתגר? הבעיות, נזכיר, הן אותן בעיות הידועות כעת: הבור התקציבי, הצורך המיידי לקצץ עשרות מיליארדי שקלים בהוצאות, מאזן התשלומים, ההאטה הכלכלית ויוקר המחיה ההולך ומאמיר.

רק הפתרונות האפשריים נותרים לפי שעה בערפל: אנשי השלטון אינם ששים לפרט כעת את הגזירות שיונחתו על הציבור. גזירות אינן מסייעות למשוך מצביעים.

היבט אחר של הדילמות הכלכליות נוגע לקשרים העבותים בין בעלי ההון לבין מערכות השלטון, וההטבות הכלכליות שמהן נהנים אותם בעלי הון לעומת אזרחים מן השורה. ועדות ציבוריות דנו לעייפה בנושאים הללו והציעו הצעות לפתרונות חלקיים של הבעיה, אולם בסופו של דבר מדובר בהכרעות ערכיות, הנטועות בהשקפות-עולם כלכליות-חברתיות-פוליטיות.

למרות הניסיונות להסיט את תשומת-הלב הציבורית בתקופת מערכת הבחירות הנוכחית לנושאים ביטחוניים - נטען כי אפילו מבצע "עמוד ענן" יצא לדרך בשל רצונה של הממשלה לכפות סדר יום ביטחוני - הסקרים האחרונים מוכיחים כי הציבור הולך השנה לקלפיות בעיקר סביב השאלות הכלכליות. זו הזדמנות ייחודית לממש עמדות אידיאולוגיות וערכיות לכוח פוליטי, ולהציב בכנסת נציגי ציבור שיפעלו למענן.

תרגילי השהיה משונים

כשם ששאלת החלוקה התקציבית הביאה לפירוק הממשלה היוצאת, כך תעמוד בפני הממשלה הבאה שאלה נוספת המחייבת פתרון - שאלת גיוס תלמידי הישיבות.

שנים רבות מדי הצליחו המפלגות החרדיות לשטות בממשלה, וזו בתורה הצליחה לשטות בבג"ץ, באמצעות תרגילי השהיה שונים ומשונים, עד לפסיקה החד-משמעית מלפני כשנה, שקבעה כי "חוק טל" - שהיה אמור להביא לשינוי חברתי באוכלוסייה החרדית, לכניסתה לשוק העבודה ולפתיחות לנושא השירות הצבאי - אינו חוקתי ואינו תקף.

במשך חודשים ארוכים ניסתה הממשלה למצוא פתרונות יצירתיים, בדמות חוק שמצד אחד יחליף את חוק טל, ויהיה שונה במתכונתו - כך שיעמוד בדרישות השוויון שהתווה בג"ץ; ומצד שני, לא יגרום להתקוממות בציבור החרדי, המתנגד לרעיון הגיוס לכל.

איש לא הצהיר על כך מפורשות, אבל ניתן לקבוע כי ההליכה לבחירות מוקדמות נבעה גם מהכישלון למציאת פתרון לשאלת הגיוס, כך שגם הבעיה הזו תשוב ותצוף במלוא העוז.

אחת ההגדרות הרווחות לאי-שפיות היא זו: לעשות את אותו דבר שוב ושוב ושוב - ולצפות לתוצאה שונה בכל פעם. מעניין אם הציבור הישראלי ייקלע לאותו סינדרום - או שהפעם ינסה למצוא פתרונות חדשים לאותן הבעיות.