שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צילה צפת, דחתה את העתירה שהגיש תושב המתגורר בסמוך לסמינר הקיבוצים בתל-אביב בגין אישור תוכנית הבנייה במקום.
התושב הגיש התנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וזו דחתה את התנגדות ואף אישרה את התוכנית בדיוק לפני שנה, בחודש ינואר 2012.
כתוצאה מכך הגיש התושב עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב והעומדת בראשה, גילה אורון, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, מכללת סמינר הקיבוצים וחברת פניקלאס - היוזמת את הקמת הפרויקט וכוללת את חברת הביטוח הפניקס והחברה היזמית אמריקה ישראל.
התוכנית שאושרה חלה על שטח של 55 דונם, עליו מתוכנן לקום פרויקט הכולל מבנה חדש למכללה בשטח 25 אלף מ"ר בחלקו המזרחי של המתחם, ופרויקט מגורים בשטח 54 אלף מ"ר בחלקו המערבי של המתחם, הכולל 450 דירות ו-550 מ"ר שטחי מסחר.
התוכנית כוללת גם את הרחבת רחוב ויטלה והקמת 3 בניינים לאורכו.
בעתירה שהגיש התושב המתגורר ברחוב ויטלה, נטען כי נפלו פגמים בהחלטת הוועדה המחוזית, כיוון שהתוכנית מותירה את רחוב ויטלה מחוץ לתחום הקו הכחול, על אף שהיא משנה את הסדרי התנועה ברחוב ומרחיבה אותו.
בנוסף טען התושב כי הסדרי התנועה במקום טרם גובשו על-ידי הגורמים הרלוונטיים, ולפיכך הם חסרים, מעורפלים, סותרים זה את זה ופתוחים לפרשנויות או שינויים.
התושב העלה חשש כי בעתיד תתוקן התוכנית, כך שתתאפשר כניסה ויציאה מרחוב ויטלה למתחם המכללה או חיבור ברחוב עם דרך נמיר - שינויים מהותיים אשר יגרמו לעומסי תנועה בלתי נסבלים, זאת מבלי שתינתן לציבור זכות טיעון באשר לכך.
מנגד נטען על-ידי הנתבעים כי התוכנית אושרה כדין לאחר דיון בהתנגדויות שהוגשו, וכי נערך איזון הולם בין האינטרסים השונים. עוד נטען כי יש לדחות את העתירה מאחר שהיא יוצאת כנגד שיקולים תכנוניים, שבית המשפט לא אמור להכריע לגביהם אלא ועדות התכנון.
בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי לא מצא פגם משפטי בשיקול-הדעת של הוועדה המחוזית בעת אישור התוכנית בינואר 2012. עוד צוין בפסק הדין כי לתושב ניתנו הזדמנויות להשמיע את התנגדויותיו בוועדה המחוזית, והוא ניצל אותן במלואן.
השופטת צפת הוסיפה כי השתכנעה שהוראות התחבורה שקבעה התוכנית מתחשבות בעומס האפשרי על רחוב ויטלה, ועל כן מאפשרות מעבר כלי רכב ממנו לצורך כניסה לחניונים ויציאה מהם בלבד, ללא קישור ישיר בין הרחוב לדרך נמיר.
"עקרונות אלה מביאים בחשבון את האינטרס הציבורי בכללותו, ולא רק את האינטרס הפרטי של העותר", ציינה צפת. "משלא הוכח כי ניתן משקל לא ראוי לאינטרס כלשהו, או לחילופין שאינטרס אחר נעלם מעיני הוולנת"ע או הוועדה המחוזית, המסקנה היא כי גם החלטה זו נמצאת במתחם הסבירות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.