בדיקת "גלובס": מה עשתה הכנסת לטובת הצרכן הישראלי?

רגע לפני פתיחת הקלפיות, "גלובס" בודק מה עשתה הכנסת הנוכחית לטובת הצרכן, עד כמה מיושמים החוקים הצרכניים שהעבירה, ומיהם חברי הכנסת שחתומים על החוקים הבולטים.

פחות הטעיות: הגדלת האותיות הקטנות בפרסומים

מה אומר החוק?

הגדלת האותיות הקטנות לגודל של 30% מגודל האותיות הגדולות בפרסומים (הגודל המינימלי הוא 2 מ"מ). על האותיות הקטנות להופיע בכיוון המידע (לא באלכסון, היפוך וכדומה).

מדובר בכל פרסום בעיתונות, שלטי חוצות, באינטרנט ובעלוני פרסום (פרסומים בטלוויזיה כפופים לתקנות נפרדות) והכולל סייגים המהווים תנאי למידע המפורסם. למשל, פרסום על מוצר במבצע כשבאותיות הקטנות מצוין כי האמור מתייחס לחברי מועדון בלבד.

עבירה על החוק עלולה לגרור קנס של עד 250 אלף שקל.

מתי נכנס לתוקף? 1.1.2012.

ביוזמת: ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו).

עד כמה מיושם?

הצצה על שלטי חוצות ופרסומים בעיתונות מגלה כי החוק מיושם. בחלק מהמקרים במקום להגדיל את האותיות הקטנות, הוקטנו האותיות הגדולות - משחק של פרופורציה.

מזמינים בחו"ל: פטור ממכס על הזמנה באינטרנט

מה אומר החוק? פטור ממכס על קניות מחו"ל בסכום של 325 דולר או 1,200 שקל. עדיין יש לשלם מע"מ ומס קנייה (על מוצרים שמס זה חל עליהם, למשל טלפונים).

מתי נכנס לתוקף? 30.1.2012.

ביוזמת: המלצות ועדת טרכנברג.

האותיות הקטנות:

הפטור מתייחס למחיר הכולל של המוצר לפי חשבונית החנות (כולל דמי משלוח ודמי טיפול ומסים שחלים בארץ הקנייה); אם מתבצע משלוח בנפרד (דרך חברת שילוח), מחירו לא נכלל; ההטבה מתייחסת ליבוא אישי ולא ליבוא מסחרי; הפטור לא מתייחס למוצרי טבק ואלכוהול.

עד כמה מיושם?

"הצרכנים המתוחכמים כבר שוחים בתחום של הקנייה ברשת מאתרים בינלאומיים, ועבור הצרכנים הפחות מתוחכמים מציעות היום חברות עסקה מוגמרת, הכוללת את השילוח וההובלה ליבוא אישי של מוצרים", מספר אודי כספי, מנכ"ל TNT אקספרס, שרואה בפטור נדבך בשינוי בהרגלי צריכה שפתחו את ערוצי המסחר האלקטרוניים עבור צרכנים רבים.

לדבריו, "המוצרים שהפופולריות שלהם עלתה הם צעצועים, ביגוד והנעלה ומוצרי אלקטרוניקה קלה. לא רק שהמכירות גדלו במאות אחוזים, אלא שעיקר ההצלחה היא שצרכנים לוקחים בחשבון את האופציה של הקנייה מחו"ל".

רואים ומשלמים פחות: חבילה צרה לערוצי טלוויזיה

מה אומר החוק?

yes והוט יציעו חבילה צרה הכוללת 16 ערוצים בסיסיים בשילוב עם 4 ערוצי תוכן המופקים בישראל: ספורט, ילדים, סדרות וסרטים.

כיום המחיר בהוט הוא כ-150 שקל לחודש, וב-yes המחיר כ-130 שקל. הבדל נוסף הוא ש-yes מאפשרת הוספת ערוצים לחבילה, ובהוט לא ניתן לשנות בה דבר. ספריית VOD לא נכללת בחבילה הצרה, וכך גם ממיר HD.

לאור התנאים שהאטרקטיביות בהם מוטלת בספק רב, ממיר עידן+, שעד סוף השנה יכלול 18 ערוצים, בעלות חד-פעמית של 200-300 שקל, יספק למי שמינימליסטי בדרישותיו את הסחורה.

מתי נכנס לתוקף? 2.12.12.

יוזם החוק: משרד התקשורת.

עד כמה מיושם?

החבילות הצרות קיימות לאור החלטת הרגולטור - פעולות שיווקיות לקדמן לא היו, וכנראה שגם לא יהיו באופק.

לא בורחים מאחריות: מדבקת אחריות על מוצרים חדשים

אין מי שלא נתקל במצב שעליו לחפש בערימות ניירת את תעודת האחריות למכשיר שרכש לפני זמן רב. פלאי הטכנולוגיה מאפשרים אמנם לפתור את הבעיה בלחיצת כפתור, אבל ליתר ביטחון מצאה הכנסת לנכון להתערב גם כאן.

מה אומר החוק?

על המשווקים להצמיד על גבי מוצרים שבאחריות, מדבקה המפרטת את תוקף האחריות. המדבקה משמשת כתעודת אחריות ותפתור מהצורך בשמירת תעודה מנייר בכדי לקבל שירות.

החוק תקף למוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי גז ופרטי ריהוט עם מנגנון מכאניים וחשמליים בשווי 150 שקל ויותר. התקנות מחריגות מוצרים ששטח הפנים שלהם קטן (שעונים ומוצרי אלקטרוניקה קטנים).

מתי נכנס לתוקף? 16.8.2012.

ביוזמת: ח"כ לשעבר דליה איציק (קדימה).

עד כמה מיושם?

חלקית. צרכנים רבים מספרים שרכשו מוצרי חשמל שונים שאליהם לא הוצמדה מדבקת אחריות.

בנוסף, עם החלת החוק התלוננו המשווקים כי הדבקת המדבקה בסין תייקר את המוצר.

הטיסה התעכבה? קבלו פיצוי

מה אומר החוק?

מטרת החוק לשים קץ לעיכובי הטיסות שהפכו את לוחות הזמנים של חברות התעופה להמלצה בלבד. איך? על-ידי קביעת פיצוי לנוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה.

מתי נכנס לתוקף? 16.8.2012.

יוזם החוק: ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל).

האותיות הקטנות:

במקרה של עיכוב של שעתיים ויותר, על חברות התעופה לספק לנוסעים מזון ומשקאות ואת האפשרות לבצע שתי שיחות טלפון.

בעיכוב של 5-8 שעות הנוסעים רשאים לבטל את הטיסה לקבל את כספם חזרה.

עיכוב של 8 שעות ויותר משול לביטול, ולפיו הנוסעים יהיו זכאים לפיצוי של 1,250-3,000 שקל. במקרה של עיכוב של יום ויותר, הנוסעים יהיו זכאים בנוסף למימון שהייה בבית-מלון.

במקרה של הקדמת שעת הטיסה ביותר מ-5 שעות מהשעה הנקובה בעסקה, רשאי הנוסע לבטל טיסתו ולקבל החזר מלא.

נוסע שלא יקבל את האמור בחוק יוכל לתבוע ממפעיל הטיסה או ממארגניה פיצויים של עד 10,000 שקל.

החוק אינו חלק על עיכוב בשל כוח עליון, וכאשר נשלחה הודעה על ביטול הטיסה 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה, או עד 7 ימים לפני המועד כאשר הוצעה טיסה חלופית במועד המראה דומה.

עד כמה מיושם?

לפי גורמים בענף התיירות חברות התעופה מפצות צרכנים הפונים בעקבות עיכובים, אלא שבחוק יש פרצות שמתירות את הצרכן חסר אונים: למשל, במקרה שלחברת התעופה אין נציגות בישראל (חברות צ'רטר רבות). במקרים כאלה מי שאמור לקחת אחריות הן סיטונאיות התיירות המקומיות.

החוק מחריג מקרים של כוח עליון, ולפיכך מתיר מקום לפרשנות מה נכלל בהגדרה זו.

זיכוי עד הסוף: תופסק הגבלת הזמן על זיכויים

מה אומר החוק?

בתי העסק יחויבו לתת לצרכן שהכריז מוצר שרכש זיכוי ללא הגבלת זמן. את הזיכוי יש להדפיס על נייר בלתי מחיק. עוד קובע החוק כי בעת מימוש הזיכוי תבוטל החובה להציג חשבונית קנייה מקורית שהייתה נהוגה בבתי עסק רבים. החוק קובע כי ניתן יהיה לממש זיכויים גם בתקופת מבצעים, וכי אם הצרכן מימש 90% מהזיכוי - הוא יקבל את היתרה במזומן.

מתי נכנס לתוקף? 21.3.12.

יוזמת החוק: ח"כ רונית תירוש (קדימה).

עד כמה מיושם?

החוק אינו מיושם כפי שרשום בסעיפיו, קרי זיכוי ללא הגבלת זמן. עם זאת, ברשתות אופנה רבות (קסטרו, הוניגמן) הזיכוי מוענק למשך שנתיים - משך זמן שבהחלט מיטיב עם הצרכן.

לא מתייבשים על הקו: קיצור זמני ההמתנה במוקדים הטלפוניים

אחרי שנים של תלונות מצרכנים מיואשים, שם המחוקק סוף להמתנה הממושכת במוקדים של חברות שונות, אך למרבה הצער - לא כולן.

מה אומר החוק?

צרכן המטלפן למוקדי שירות, יקבל את האפשרות להשאיר הודעה בחלוף שתי דקות שיחה, כאשר זמני ההמתנה צפויים להיות ארוכים משלוש דקות. על בית העסק לחזור להודעה תוך 3 שעות. צרכן שיבחר להמשיך ולהמתין יקבל מידע על מיקומו בתור ובכל שלב יוכל לבחור להשאיר הודעה.

החוק מתייחס לחברות התקשורת: אינטרנט, טלפון, ספקיות סלולר וטלוויזיה, ספקיות הגז ושירותי רפואה דחופה.

צרכן יוכל לתבוע בית עסק שמפר את התקנות הללו, כשבידי בית המשפט המסכות לקבוע את הפיצוי.

מתי נכנס לתוקף? 12.12.12.

יוזם החוק: ח"כ איתן כבל (העבודה).

עד כמה מיושם?

בחלק מהחברות המסר הופנם ומתאפשרת השארת הודעה, רוב החברות אף מעודדות לבצע פעולות שונות באתרי האינטרנט - ועדיין יש מי שטרם הפעיל מערכות כנדרש וממשיך לייבש את הצרכן על הקו.

החוק השאיר בחוץ חברות שיכולות להמשיך ולהחזיק את הצרכנים על הקו באין מפריע: חברות ביטוח, בנקים, כרטיסי אשראי ועוד.

החוקים שלא עברו

בין החוקים שלא הצליחו לעבור בכנסת הנוכחית בולטים כמה, וחברי הכנסת הנבחרים יצטרכו להמשיך את הטיפול בהם:

עסקאות מתמשכות וחוק קלאב הוטל

לאחר שכבר ניצתה בלבם של לקוחות קלאב הוטל תקווה שיוכלו להשתחרר מהעסקה הכובלת אותם לשנים ארוכות - הם יצטרכו להמשיך ולהמתין לחסדי הכנסת הבאה.

מדוע? משום שאחרי שברעש גדול פורסם אישור וועדת הכלכלה לתנאי השחרור מעסקת קלאב הוטל, הכוללים דמי ביטול גבוהים (2,500 שקל ותשלום שנתי עבור יחידת הנופש של כ-2,900 שקל) - בלם יו"ר הכנסת רובי ריבלין את המשך התהליך וקבע כי ההצבעה לחוק הזה, שאוחד עם תקנות המאפשרות להשתחרר מעסקאות מתמשכות בחדרי כושר, תיערך בכנסת הבאה מחשש להטיות בתקופה של בחירות.

האבסורד המסתתר מאחורי החלטה זו הוא שיו"ר הכנסת מבין שמקבלי ההחלטות במדינה עשויים להיות מוטים משיקולים לא ענייניים.

נושא אחר מטריד הוא שהמדינה לא מסוגלת להביא לכך שעשרות אלפי צרכנים לא יכולים לבטל עסקה אבסורדית שעליה חתמו בשנות ה-80.

חוק הפופקורן

רבות דובר על מחירי המזון המופקעים בבתי הקולנוע.

חוק שזכה לתהודה תקשורתית היה "חוק הפופקורן" שמהווה חלק מחוק אחר שאישורו עוכב, ולפיו הרשות להגנת הצרכן תוכל להטיל קנס של 50,000 שקל לתאגיד ועד 35,000 שקל לבתי עסק קטנים שביצעו עבירות צרכניות: פערים בין המחירים המוצגים על גבי מוצרים ובין המחיר בקופה, אי-הצגת שלטי מחיר.

בין סעיפי החוק הזה מסתתר ההיתר להכניס אוכל ושתייה למקומות ציבוריים האוסרים זאת (בתי קולנוע, מופעים) ולשחרר את הצרכנים מהיותם שבויים למחירונים בלתי מציאותיים.

מי שגרף הרבה ראיונות בתקשורת לאחר שעבר החוק בוועדת הכלכלה היה יו"ר הוועדה היוצא, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אך מסתבר כי הצהלה הייתה מוקדמת מדי, משום שהוא לא נכנס לתוקף.

פרשנות: כך החמיצו חברי הכנסת ה-18 את מחאת יוקר המחיה / דפנה הראל-כפיר

האם השכילו 120 נבחרי הציבור שמילאו את מסדרונות הכנסת (או לפחות אמורים היו לעשות זאת) להרים את הכפפה שזרקו להם מאות אלפי המפגינים של המחאה החברתית בקיץ 2011? התשובה, למרבה הצער, היא לא. לפחות לא כפי שצריך היה להיות.

יוקר המחיה היה ונשאר גבוה, ומעטים חברי הכנסת שנרתמו למאמץ שנולד מחוץ לכותלי הכנסת. הדירות נותרו יקרות, המע"מ התייקר, הדלק נסק לשיאים חדשים, מחירי המים עלו ועלו, תעריפי החשמל קפצו, ומחירי המזון לא הוזלו למרות ההבטחות לשכלל את התחרות.

ועדת הכלכלה, ייאמר לזכותה, דנה בכמה וכמה סוגיות שמכבידות על הצרכן הישראלי מדי יום ביומו - החל ממחיריהם הגבוהים של תחליפי החלב ועד ההמתנה במוקדי השירות הטלפוניים.

היו גם חברי כנסת שהעלו על סדר היום נושאים צרכניים לכאורה פעוטים - כמו מועד החיוב בכרטיסי האשראי או גודל האותיות במכתבי הבנקים המיועדים לקשישים.

הצרכן אמנם עשה כמה צעדים קדימה מבחינת זכותו להתחבר ולהתנתק מחברות מסוימות, אבל בשורה התחתונה, יותר יקר לחיות בישראל שנפרדת מהכנסת ה-18 מכפי שהיה במועד השבעתה.

הלחצים המופעלים על חברי הכנסת מצד גופים וחברות עתירות כוח הם גדולים. די לנו להיזכר בניסיון של רשתות השיווק הגדולות לשכנע את חברי הכנסת לבטל את סימון המחירים על המוצרים - מהלך שכשל ברגע האחרון, ולא בזכות הבורות שהפגינו אז חברי הכנסת, אלא בזכות עירנות התקשורת.

למרבה הצער, רוב-רובם של חברי הכנסת היוצאים לא הבינו את מה שהבין שר התקשורת משה כחלון: מי שדואג לארנק של הישראלים, לכיס שלהם, לחופש הבחירה שלהם - זוכה בנאמנות, באהדה ובהערכה ללא תנאי.

לכן נותר רק לקוות שבכנסת הבאה נראה חברי כנסת אמיצים יותר ולוחמניים יותר, כאלה שיקראו היטב את החומר לפני הדיונים בוועדות, יאזינו לקולם של הצרכנים ולא של הלוביסטים, ויטפלו בסוגיות הרבות שהעלו מאות אלפי המוחים ועדיין לא באו על פתרונן.