אמנון אברמוביץ' זה אח

אמנון אברמוביץ' לא מרפה. נדמה כי מזה זמן, הפרשן הפוליטי של חדשות 2 שם לו למטרה "לחלץ" את ציבור הבוחרים שנפל בשבי הבית היהודי.

אברמוביץ' משוכנע שאנחנו מובלים אל תוך מלכודת דבש. שמציגים לנו "אח מגניב", מצודד וגבה לחיים, ולמעשה יכניסו לנו את הסטרוק עד הסוף. הוא לא יכול להשלים עם זה שאח שלו הוא ימני, ואף אולטרה-ימני, ולדידו גם לנו אסור להשלים עם זה.

בתוך בליל האובייקטיביות המעושה והצדקנית של מהדורות החדשות, אברמוביץ' נחוש במשימתו, מודע לכוח הבמה שהוא מקבל ולא מתבייש לעשות בו שימוש.

בגדול, הטלוויזיה עושה את עבודתה בבחירות האלה. היא דורשת תשובות באופן בלתי מתפשר, הופכת פליטות-פה לכותרות דרמטיות (נפתלי בנט הצטיין בסעיף זה), מפרשנת ומהווה כר פורה לספינים לרגע.

היא עושה את כל זה בשבתה בעיקר כגוף מבדר שמבקש להשאיר את קהלו דבוק אל המסך. אך שידורי החדשות לא מתמודדים עם העובדה שהציבור רואה בהם כמקור המידע העיקרי לגיבוש הצבעתו.

מחקר שהתפרסם כאן בשבוע שעבר (של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה למינהל) הראה כי בעוד שעיקר הפעילות הפוליטית של הישראלים מסתכמת בפייסבוק, רק 3.6% מהם רואים ברשת החברתית מדיום מהימן המשפיע על שיקולי ההצבעה.

העם הצביע, כמו שאומרים, בשלט. 57% מהנשאלים במחקר אמרו כי כשהם רוצים לדעת משהו על אחת המפלגות או על מה שקורה בפוליטיקה הישראלית הם פונים אל הטלוויזיה. בין אם במודע או לא, נתפסת הטלוויזיה כגוף מעמיק ומחנך שמגבש השקפת עולם. טלוויזיה? מעמיק? מחנך?!

תוך הנחה מוקדמת כי מערכת הבחירות הזו רדומה, החליטו עורכי ומגישי הטלוויזיה להעיר אותה מתנומתה במכות חשמל. נסים משעל כתש, דנה ויס חתכה, נדב פרי השתיק, וגאולה אבן שיספה. אף משפט של פוליטיקאי או מנהיג לא עבר את רף 7 המילים הרצופות, אף אחד מהם לא נשם כדי שהעיתונאי שמולו לא ישתחל לדבריו בין נשיפה לשאיפה. הם התבקשו לתקוף, לתמצת, להתגונן. רוצים לדעת באמת את ההבדלים בין מפלגה כזו לאחרת? אי-אפשר, זו "תעמולה".

לבטל את כל חוקי איסור התעמולה המגוחכים

הדרישה להימנע מתעמולה והמחויבות של גופי החדשות לאיזון מחד ולאקשן אולפני מאידך, מחסלת את תפיסת העולם. העם סבור כי מה שהוא מקבל מהמסך מספיק לו כדי ללכת ולהצביע.

אם כן, לא פלא שיש כל-כך הרבה קולות צפים. כי הרי זהו מלכוד. על גופי החדשות בישראל מופעלים חוקים ומגבלות על מנת לדכא את יכולתם להשפיע. אך אנחנו צמאים להשפעה, וכשאנחנו מגיעים אל הבאר, אנחנו מושקים במידע דלוח, חד-ממדי ופלקטי.

לא פלא שהבחירות האלה נראות יותר כמו גרסת ה-VIP של תוכנית ריאליטי, ושלמפלגת השלטון אין מצע. אלה בחירות בעידן מלכות הפריים-טיים.

תסכימו או לא עם אברמוביץ', ככה צריכות להיראות חדשות בימי בחירות. יש לבטל את כל חוקי איסור התעמולה המגוחכים, ואם כבר לחייב משהו בחוק, זה לקיים עימות בין המתמודדים. לקבוע לו גבולות איזון, בו יעבירו המועמדים להנהגה את משנתם המלאה, באופן מוסדר, רחב וענייני.

מעבר לזה, דווקא בבחירות, אל תחביאו את עיתונות האג'נדה. תנו למדווחים לדווח ולספק את המידע ותנו לפרשנים למלא את ראשינו. אברמוביצ'ים משמאל ומימין צריכים למלא את האולפנים.

תהיו פוקס ניוז, תהיו "ישראל היום", רק תהיו משהו ותבהירו לנו שאתם כאלה. אל תשאירו אותנו לצוף בים המלל האינסופי. תשפיעו.