פירוק אגרקסקו: חילופי האשמות בין יעקב גלברד ושלמה נס

חילופי האשמות קשים, בלשון שאיננה מקובלת במגזר העסקי, התלקחו בשבועות האחרונים בין איש העסקים יעקב גלברד, לשעבר מנכ"ל בזק ופרטנר, בעל השליטה בחברת ביג-מג, לבין עו"ד שלמה נס, מבכירי המפרקים ועורכי הדין הפעילים בתחום חדלות הפירעון והקפאת ההליכים.

המריבה המשפטית, המתנהלת כחלק מהליכי הפירוק המסועפים של חברת אגרקסקו, שנס משמש מנהל מיוחד שלה ביחד עם רו"ח אליעזר שפלר, עוסקת בהליכי רכישת נכס נדל"ן שבבעלות אגרקסקו על-ידי ביג-מג - עסקה שלא עלתה יפה וגררה האשמות הדדיות ודרישות כספיות.

מדובר בקרקע בשטח 12.8 דונם, שעליה מבנה בשטח 5.4 דונם באזור התעשייה הצפוני של לוד, ברחוב פסח לב 1, הקרוי "מתחם ויקטורי" והמושכר כיום בשכירות ארוכת-טווח לסופרמרקט. הנכס מניב הכנסה חודשית של 170 אלף שקל בתוספת מע"מ.

לפני כחודשיים הגישה חברת ביג-מג אחזקות, באמצעות עו"ד נועם רונן ממשרד גורניצקי, בקשה חריגה נגד חברת אגרקסקו, שמפרקיה הם עו"ד שלמה נס ורו"ח אליעזר שפלר.

ביג-מג, שבשליטתו של גלברד, מבקשת משופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, שבפניה מתנהלים הליכי הפירוק, להורות לנס לבטל את הצעתה של ביג-מג לרכוש נכס השייך לאגרקסקו, ולהשיב לביג-מג את הערבות הבנקאית שניתנה בגינו, ולהימנע מחילוטה של הערבות, בסך 2.8 מיליון שקל, עד למתן החלטה על-ידי בית המשפט.

ביג-מג טוענת כי על אף שהגישה את הצעתה לרכישת זכויות החכירה של אגרקסקו בנכס כבר ביולי 2011, הרי שבמשך 16 חודשים לאחר מכן טרם נחתם הסכם, ואף לא מתקיים משא-ומתן בין הצדדים, ולפיכך ההצעה, שעמדה על 28 מיליון שקל, פקעה.

ביג-מג טוענת כי המצג שהציג נס במסגרת ההזמנה להציע הצעות "לא היה מדויק, בלשון המעטה".

לדברי גלברד, רק לאחר שזכה במכרז ונתן את הערבות הבנקאית, התברר לו כי מטרת החכירה של הנכס, לפי הסכם החכירה במינהל מקרקעי ישראל, היא "מחסני אריזה" ולא "מטרה מסחרית" - שהיא מטרת הנכס בשימושו בפועל כעת.

"המנהלים המיוחדים יודעים שהטעם היחיד להגשת הצעה על-סך 28 מיליון שקל הינה על יסוד חכירה מהוונת למטרה מסחירת. אחרת איש לא היה מגיש הצעה, ודאי שלא בסכום הזה", טוענת ביג-מג.

"מוחזקת כבת-ערובה"

עוד טוענת ביג-מג כי היה על הצדדים לגבש הסכם מכר מפורט, ואגרקסקו הייתה צריכה להעביר את הזכויות בנכס כשהן נקיות מכל שיעבוד, עיקול, הערה או זכות לצד שלישי.

אלא שבפועל, טוענת ביג-מג, "התברר כי אין בידי אגרקסקו להביא אל השולחן הסכמה מתאימה להתקשרות מצד מינהל מקרקעי ישראל".

בנוסף, לאחר מסירת ההצעה, התברר כי קיים ספק אם בידי אגרקסקו יש הסכמה של המינהל, לפיה הוא אינו עומד על זכותו (בהתאם להסכם החכירה) לבטל את הסכם החכירה על הנכס בשל כניסתה של אגרקסקו להליכי פירוק.

בפועל, טוענת ביג-מג, לא מתנהל משא-ומתן בין הצדדים זה חודשים ארוכים, והדבר היחיד הקושר אותם הוא העובדה ש"ביג-מג מוחזקת באופן בלתי ראוי כבת-ערובה - "בת-ערבות" - על-ידי אגרקסקו, הגם שזו מבינה לאשורה כי ההצעה פקעה ואיננה רלוונטית עוד.

"תנאים בלתי הגיוניים"

נוכח בקשתו של גלברד מבית המשפט, נעמד נס על רגליו האחוריות. לדבריו, "גלברד מנסה להתנער שלא כדין מההצעה הבלתי חוזרת שהוגשה על-ידו לרכישת הנכס, ולחלץ בעזרת טענות חסרות שחר ומצגי-שווא את הערבות הבנקאית שהועמדה על-ידו בדיוק למטרה זו - הבטחת ההצעה במקרה של נסיגת ביג-מג מהצעתה".

בתגובה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד עמית לדרמן, טוענים נס ושפלר כי "מאז הגשת ההצעה ועד לאחרונה התנהלו מגעים עם ביג-מג, במסגרתם נעשה ניסיון כן ואמיתי לבוא לקראתה ככל האפשר ולסיים את העסקה. ואולם, היא עומדת על סירובה לחתום על הסכם מכר ומנסה לשפר את מצבה באמצעות תנאים בלתי הגיוניים, שמשמעותם הפחתת התמורה באופן משמעותי".

"17 חודשים באוויר"

עוד טוענים המנהלים המיוחדים כי "ניסיונה של ביג-מג להפחית את התמורה באמצעות העלאת טענות חסרות בסיס, טענות שלא נכללו בהסכמות הצדדים, אינו אלא ניסיון להשיג יתרון בלתי הולם על המציעים האחרים, שייתכן שהיו מציעים הצעות גבוהות יותר בתנאים החדשים, שאותם דורשת ביג-מג".

נס טוען כי הנכס נמכר לא רק "As is" (במצבו הנוכחי) אלא גם "Where is" (כלומר, במיקומו), וכי ביג-מג מתעלמת כלל מסעיף זה "תוך הפרחת האשמות-שווא ושלל טענות אווירה".

בפנייתה לבית המשפט, טוענת אגרקסקו, עיוותה ביג-מג את העובדות, למשל בטענתה כי קיבלה את הסכם החכירה רק כ-3 חודשים לאחר הגשת הצעתה.

"בכל הכבוד הראוי, לא כך הם פני הדברים", משיב גלברד לעמדתה של אגרקסקו. "אם סבורים היו המנהלים המיוחדים כי יש בידם הצעה תקפה מאיתנו לרכישת הנכס, הכיצד זה במשך יותר משנה לא פנו הם מיוזמתם בבקשה לבית המשפט לאכוף את ההתקשרות? אם הכול כל-כך פשוט, היכן היו המנהלים המיוחדים במשך 12 החודשים האחרונים? מדוע ביג-מג היא שיזמה את ההליך כעת? מה היה יותר פשוט מלאכוף על ביג-מג את הצעתה מאשר להחזיק את העניין באוויר במשך 17 חודשים, מאז שנמסרה ההצעה?".

עוד טוענת ביג-מג כי היא למדה רק בעקיפין, מפרסומים שונים, שאגרקסקו אינה רואה את עצמה עוד מחויבת בהצעה שהוצעה, והיא הציעה את הנכס לגורמים שלישיים, ומנהלת משא-ומתן עם גורם נוסף על רכישת הנכס. "מה יש להסתיר אם הכול ברור ומובן וידוע? היכן ההסבר לכך?".

בתצהירו של גלברד, שצורף לתגובה לבית המשפט, הוא כותב כי "מעולם לא נאמר לביג-מג שתם המשא-ומתן עמה, או שהצעתה בטלה, או שהמנהלים המיוחדים פועלים להקטנת הנזק (באמצעות ניהול משא-ומתן עם צד שלישי - י'י'), וכי ערבותה איננה משמשת עוד להבטחת הצעתה, כי אם להבטחת תביעה עתידית מצד המנהלים המיוחדים".

השופטת אלשיך טרם פסקה בבקשה. (פר"ק 16956/09/11).