ההחלטה של ועדת המכרזים במינהל מקרקעי ישראל לפסול את העמותות החרדיות במכרז חריש, טרפה את הקלפים כשהפכה את הקבלנים שהציעו הצעות נמוכות למרוויחים וגרמה להפסד של כ-113 מיליון שקל לקופת המדינה ממכירת הקרקע. כך עולה מניתוח שערך "גלובס" לתוצאות המכרז.
על פי הניתוח, אם ההצעות הגבוהות ביותר שהוגשו לרכישת המגרשים היו מתקבלות מבלי להתחשב בארבעת המתחמים שנותרו ללא זוכים, המדינה הייתה מכניסה לקופתה 113 מיליון שקל יותר מהסכום שהתקבל בפועל. כך, סך ההצעות הגבוהות ביותר לכל המתחמים שיצאו לשיווק עמד על 248.5 מיליון שקל, בעוד שסך ההצעות הזוכות בסופו של דבר, לאחר פסילת העמותות, עמד על כ-135.12 מיליון שקל בלבד.
"המדינה ויתרה על 113 מיליון שקל כדי שחריש לא תהיה לחרדים", אמר היום (ב') ל"גלובס", יקי רייסנר, סמנכ"ל קבוצת צ. לנדאו. לדבריו, "עכשיו, הקבלנים שזכו במחירים נמוכים יותר ממה שהעמותות היו יכולות לזכות, יכולים למכור דירות במחיר נמוך יותר אפילו אחרי רווח של 15%. נשאלת השאלה האם החרדים יידעו לשכוח את המחירים שהבטיחו להם כל השנים וילכו לרכוש את הדירות מהקבלנים. עם המענק שיקבלו רוכשי הדירות בחריש, המחיר הסופי לא יהיה רחוק מהמחיר שהעמותות הציעו".
פער מרשים בין ההצעות
מחירי המינימום הזעומים, שעמדו בחלק מהמגרשים על שקל אחד בלבד, גררו הצעות נמוכות. ברגע שהוחלט לפסול את העמותות, ההצעות שהיו במקומות השניים או בחלק מהמקרים אף למעלה מכך, היו נמוכות באופן משמעותי.
כך למשל, במגרש המאפשר בניית 94 יח"ר, זכתה י.ח. דימרי כאשר הצעתה לקרקע עמדה על 1,000 שקל בלבד. הצצה לנתוני המכרז מעלה כי ההצעה הזוכה הייתה העשירית במספר, כאשר ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על כ-6.17 מיליון שקל. גם הסכום הממוצע של כל ההצעות יחדיו, היה רחוק מההצעה שזכתה שעמדה על 2.08 מיליון שקל.
בחישוב ההצעות בתוספת דמי הפיתוח מתקבלת התוצאה הבאה: ההצעה הזוכה מגלמת 79.9 אלף שקל לקרקע ליח"ד כולל פיתוח, בעוד שההצעה שהייתה אמורה לזכות, אם לא הייתה נפסלת, גילמה שווי קרקע בגובה של 145.6 אלף שקל. מדובר בהפרש של כ-66 אלף שקל לקרקע ליח"ד - פער משמעותי שמשקף את הסכומים שנגרעו מקופת המדינה.
במכרז ניתן למצוא עוד מספר דוגמאות לפער בין ההצעות הגבוהות ביותר שהוגשו לבין ההצעות שהוכרזו כזוכות. כך למשל, במתחם המאפשר בניית 490 יח"ד הוגשה הצעה שעמדה על 29.4 מיליון שקל, כאשר ההצעה של חברת אשדר שהוכרזה כזוכה, עמדה על 1.718 מיליון שקל בלבד - פער של 27.6 מיליון שקל. פער משמעותי אחר נרשם במתחם המאפשר בניית 503 יח"ד. במתחם זכתה חברת דונה כשהציעה 12.118 מיליון שקל, בעוד שהצעה גבוהה יותר שעמדה על 32 מיליון שקל - נפסלה.
הסבסוד שניתן על הקרקע ביישוב, משך את החברות להגיש הצעות למתחמים השונים. הדבר מוכיח שוב שסבסוד קרקע ע"י המדינה מוביל לשלל משתתפים במכרז. כעת נותר לראות האם אותו סבסוד, שהוביל להפסד 'על הנייר' של המדינה בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל, יתבטא גם במחירי הדירות.
במקביל, מאז הוכרזה פסילת העמותות, החלו גם הקבלנים וגם מארגני קבוצות הרכישה האחרות בחריש לעבוד במרץ כדי לגבש קבוצות רוכשים מול הקבלנים שזכו. כך, אסף חוברה וישראל אביטל שהקימו את קבוצת 'חריש שלנו': "אנחנו במגעים עם קבלנים שזכו. קבלן שייתן את ההצעה הטובה ביותר - נסגור איתו", מספר חוברה, "הקבלנים ימכרו לנו, כלל הציבור, ולא לחרדים, מהסיבה הפשוטה שכוח הקנייה שלנו גדול יותר. לדבריו, "בימים האחרונים פנו אלינו עשרות מתעניינים שישבו על הגדר, ואחרי תוצאות המכרזים הבינו שכדאי לקנות בחריש בגלל שזאת לא עיר של חרדים, אלא של כלל הציבור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
