מה הפך את ישראל למעצמת גיימינג?

אחרי שנים בהן הייתה מחוץ למשחק, החלה ישראל בשנים האחרונות לקחת חלק נכבד בתעשיית הגיימינג העולמית. למעשה, חמש מתוך עשר חברות הגיימינג הרווחיות ביותר בפייסבוק הן ישראליות, כפי שטוען ג'וליאן קודורינו, האחראי על שותפויות בתחום הגיימינג ברשת החברתית המובילה.

אז מה הפך את ישראל למוצלחת כל כך בתחום המשחקים? זו השאלה העיקרית שעמדה במרכז פאנל על תעשיית הגיימינג הישראלית במסגרת כנס DLD במינכן, גרמניה. לדברי דורון ניר, ממקימי איגוד הגיימינג הישראלי ומרצה לפיתוח משחקים בבית ברל, "במשך שנים לא הייתה תעשיית גיימינג בישראל. התעשייה הייתה רחוקה, במקומות כמו יפן עם חברות כמו נינטנדו או בארה"ב עם חברות כמו אטארי. בחמש השנים האחרונות החלו לצאת פלטפורמות פתוחות לגיימינג וזה מביא יותר אנשים לשוק. אני מכיר לא מעט אנשים שעובדים בחברות אבטחה ותקשורת שהיו מעדיפים לעזוב ולהקים חברת גיימינג".

לדברי סם גלסנברג, מנכ"ל חברת פאנטקיקס הישראלית, שפיתחה משחקים לאולפני הוליווד, "לישראל יש יתרון תחרותי. בשני העשורים האחרונים בונים משחקים לקונסולות כשכל שנה זה נהיה יותר ויותר יקר, וזה הופך להיות הפקה משמעותית כמו סרט קולנוע הוליוודי. במובייל ובסושיאל זה לא הכמות והכסף שאתה משקיע אלא היכולת להביא את המשחק כמה שיותר מהר לשוק. וזה משהו שהישראלים טובים בו".

"יש משהו במנטליות שלנו שאנחנו אוהבים ליצור ביחד", מסביר אורי אדמון, סמנכ"ל פלטפורמות בחברת פלייטיקה. "אנחנו אוהבים לעבוד עם אחרים וכשאתה מראה את הרעיון שלך לקולגה אז אתה מקבל פידבק ומצליח לשפר את המוצר".

אחת הבעיות העיקריות לחברות גיימינג ישראליות היא היכולת לגייס כסף ממשקיעים ישראלים, בדיוק כמו שקורה בחברות בתחומים אחרים כמו אינטרנט ומובייל. לדברי שאול אולמרט, מייסד-שותף של חברת PlayChanger החדשה ובעל עבר בתחום הבידור והטיימינג, "שוק ההון סיכון הישראלי הוא שוק מובל ולא מוביל. אני חושב שמה שהמשקיעים הישראלים מחפשים זה משהו חדשני אבל גם כזה שמבוסס על מודל כלכלי מוכר. יזמים שיצליחו, עם הכריזמה שלהם, לשכנע את המשקיעים שהם מצאו את שביל הזהב לשלב ביניהם הם יהיו אלה יקבלו השקעות".

"קרנות הון סיכון ישראליות לא אוהבות סיכונים, הן רוצות שתראה להן את הכסף. לכן יש הזדמנות גדולה של קרנות הון סיכון זרות. אנחנו צריכים את הכסף שלכם", אמר יוסי תאגורי, יזם אינטרנט, שלקח גם הוא חלק בפאנל על תעשיית הגיימינג הישראלית.

"התעשייה הישראלית מזכירה לי איך תעשיית הגיימינג העולמית הייתה לפני עשור", אמר אולמרט. "זה לא היה ברור איך אתה עושה כסף אבל היו אלה אנשים שמחוברים לתחום ושהם מפוקסים בפיתוח משחקים. אני רואה את התשוקה הזאת עכשיו בישראל. אני רואה חברות גיימינג צעירות שמתפתחות בתחום. אבל חשוב להבין שזה שלב מוקדם. ייקח זמן עד שהם יעשו כסף מהמשחקים האלה".

לדברי אולמרט, "אתה יכול להסתכל על תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית. היא הייתה פאתטית במשך הרבה שנים, אבל היא התקדמה. היום יש כל שנה לפחות סרט אחד שמועמד לאוסקר. יש פורמטים וסדרות שנמכרות לחו"ל. אני חושב שזה יקרה באותו אופן עם הגיימינג אבל זה ייקח זמן".

יובל ספיר, מהנדס תוכנה ביאהו וממקימי ארגון הגיימינג הישראלי GameIS, הוסיף כי "אנחנו הופכים להיות יותר מקצועיים. לפני עשור לא היו בישראל לימודים אקדמיים של פיתוח משחקים. היום יש שני מוסדות שמלמדים את זה".