למה העשירים מחייכים היום

19 מנדטים קיבל יאיר לפיד בבחירות 2013, רובם ככולם מהאנשים שיש להם, שחיים כאן לא רע פלוס-פלוס, עם דירה בבעלות, עתיד ברור לילדיהם, פנסיה, חשבונות בנק שמנמנים ושאר ירקות. חיים לא רע - אבל מקטרים, כמובן, כמו זאבים מול הירח.

מאות אלפי מצביעי לפיד הללו יצאו לרחובות גם במחאה החברתית, כי היה נדמה להם שאכפת להם, כי הם רצו ורוצים כאן מדינה בלי כל החרא החרדי ועם "שוויון בנטל". בקיצור, מדינה שהם יהיו אדוניה היחידים, במעין שלטון מיעוט של ת"א-הרצליה-רעננה.

קשה להאשים את מצביעי לפיד בחיבת יתר לרעיונות שעמדו בבסיס המחאה החברתית. הם אומרים, און-רקורד, כי "זה סוציליזם מסוכן" ומדחיקים בדרך כלל את האמת הפנימית שלהם, שדוגלת בהקפאת הסולם החברתי-כלכלי הקיים, זה שהם ניצבים בראשו.

האמת? זכותם. זכותם לנסות לשמור על יתרונם. שמעתי הבוקר את רני רהב, משרתם של הרבה אדונים, עולה לשידור בערוץ 10 ומדבר על "הבושה וחרפה" של שלי יחימוביץ', על כך ש"העם דחה את האג'נדה הרעה שלה נגד המגזר הציבורי". שמעתי ולא הרמתי אפילו שליש גבה. העם בת"א והרצליה בהחלט מתעב את יחימוביץ', אבל הטרגדיה האמיתית שלה היא שלא השכילה להקיף עצמה ב"אחרים", באלה שאין להם. כי הם, אלה שאין להם, לא יודעים ולא מצליחים, פעם אחר פעם, לקום ולקחת. אלא אם כן הם חרדים או מתנחלים.

תוצאות הבחירות מגחיכות את המחאה החברתית של 2011 למצעדי רחוב של חבורת "יש לי", במפגן סולידריות מופרך עם שאר העם. אין כמו הצבעה למפלגת הפרווה של יאיר לפיד כדי להבטיח שהסדר הכלכלי כאן יישאר על כנו. העשירים יתעשרו, העניים יהיו יותר עניים וייאבקו על זכותם הפתטית להיקרא "מעמד הביניים".

יחימוביץ', על אף כשלונה, מילאה תפקיד מכריע בבחירות 2013 מעצם כך שהתעקשה על עמדות שאמורות היו לשנות כאן את חוקי המשחק, להכניס מעט (לא הרבה) סוציאליזם לחיינו, אולי לתת צ'אנס כלשהו למאות אלפים שבטוחים שזה רק משחק מזל ממכר. ומאחר שעמדה כה יפה על עמדותיה, אפשרה לנו שלי הבוקר לדעת בדיוק מה הציבור בישראל, עשיר כעני, כל אחד מסיבותיו הוא, חושב עליהן - שהן חרא בקוטג'. לא יותר, לא פחות. וד"ש מדפני ליף, להלן: הנאשמת, שהובלה היום שוב לבית המשפט. זה מה יש ואם אין לך בישראל 2013 - צר לי, זה באמת לא הרבה.