החשוד המיידי: דייויד בלאט

יש את השלב הזה בעונה שבו מפסיקים להסתכל קדימה. מביטים לאחור, לכיוון הקיץ, ושואלים 'אוקי, מי אשם בדבר הזה שנבנה כאן?'. מכבי ת"א נמצאת בנקודה הזאת. גם אם כלפי חוץ מדברים על המשחק הבא נגד אולימפיאקוס ועל החשיבות של לתקן אחרי החבטה בחימקי, יש יותר ויותר קולות בהנהלה שמדברים אחורה. שואלים האם זה הדבר הטוב ביותר שאפשר היה לעשות ב-80 מיליון שקל?

התיק המדובר נופל באופן טבעי על דייויד בלאט שקיבל, במגבלות הכסף שניתן לו בקיץ, יד חופשית כמעט לחלוטין לבנות את הקבוצה. מה בלאט עשה עם הכסף הזה, שואלים בהנהלה, אפשר לראות ממש בימים אלו כשהקבוצה נראית כמו שהיא נראית ורק נס ישלח אותה לשלב ההצלבה. מה הם הסעיפים שעליהם נשען "תיק בלאט?"

1. למה בלאט בנה את הקבוצה לרוחב?

הטענה העיקרית היום אצל המעסיקים של בלאט נוגעת להתעקשות של המאמן לבנות את הסגל לרוחב. בלאט עמד על הרגליים האחוריות בקיץ והתעקש לבנות סגל כמו בעונת האדריאטית. הוויכוחים הללו, אומרים בקבוצה, חוזרים בכל קיץ מאז שבלאט בתפקיד. בלאט רוצה עומק, ההנהלה מעדיפה קצר ואיכותי. בקיץ שוב ניסו לשכנע את המאמן שאין צורך בבנייה לרוחב בשל העובדה שהעומס העונה יהיה נמוך באופן משמעותי ועדיף לשים את הכסף על סגל של 9 שחקנים, כזה שיאפשר שחקן-שניים מלהיבים, מהלבל הגבוה ביותר - כאלו שמשנים משחקים ומשנים עונה - ולהשלים אותו בעוד כמה שחקנים יותר זולים. בלאט לא קיבל את ההמלצה והחליט שוב לחלק את הכסף שניתן לו לרוחב על סגל של 11 שחקנים. בסוף הוא קיבל גם את השחקן ה-12 יוגב אוחיון. עוד שחקן רוחב.

למה זה קורה? אחד המאפיינים של הקדנציה הנוכחית של בלאט במכבי הוא הניסיון לדחוק כמה שיותר הבאה של כוכבים לקבוצה. לא בהכרח בגלל שמדובר בשחקנים יקרים. בלאט מעדיף חיילים, ולא כוכבים שהם בדרך כלל שחקנים דעתניים, טוענים בהנהלה. עניין של גישה. כך היה לו בעונה שעברה עם פאפאלוקאס, שהיה מסע ארוך של אילוף ופיצוצים. או עם הרעיון של ההנהלה להביא בזמנו את שאראס. הפעם היחידה בעונה הנוכחית שבה אתגרו את בלאט עם הבאת כוכב גדול היתה עם פופס מנסה בונסו. הפורוורד הבריטי היה הכוכב הגדול היחיד שמכבי כיוונה אליו בקיץ. משהו שאמור להצית את הקהל, להלהיב, ולשבור את הבינוניות של הסגל.

ההנהלה ישבה על בלאט חזק. בלאט לא רצה ומשך ומשך את הזמן. בסופו של דבר מנסה בונסו נתן הצגה מול נבחרת רוסיה של בלאט (22 נק' ו-9 ריב') במשחקי לונדון, ובלאט השתכנע להסיר את הווטו. צחוק הגורל הוא שבעיית האגו שאיימה על בלאט נפתרה כמה שבועות מאוחר יותר כשבונסו לא עבר את הבדיקות הרפואיות במכבי ושוחרר.

את ההבדלים בין שתי הגישות, זו של ההנהלה מול זו של המאמן, היה מי שסימן באופן הבא: בעוד שהמוטו של בלאט הוא ללכת למלחמה עם גדוד, בהנהלה מעדיפים לצאת לקרב עם סיירת מטכ"ל.

נכון לעכשיו נראה שהמג"ד, טוב ככל שיהיה, מסתער לבד.

2. תקציב? גם בעונות שעברו היתה נחיתות

אחד העניינים המרכזיים שתמיד יעמדו לזכותו של בלאט וכל מאמן במכבי הוא פער התקציב מול הגדולות של אירופה. המדיניות של מכבי ברורה ומוכרת ואין אפילו טעם לדון בה: לא משתוללים ולא נגררים, יתהפך העולם. אבל היום שוב עולות הקולות מההנהלה שהטיעון הכספי לא מחזיק מים. בלאט בעצמו יודע שאין לו אליבי, כי הכסף הרי לא היווה מכשול בעונה האדירה 2010/11 של פארגו-פרקינס-אידסון. אפילו בעונה שעברה, עם קבוצה עוד פחות טובה מזאת של 2010/11, שגם היא היתה נחותה כספית באופן משמעותי מול לפחות 10 קבוצות יורוליג - מכבי היתה רחוקה סל אחד מהעפלה לפיינל-פור.

וכמובן, ההנהלה תמיד אוהבת לחזור לתקופת שאראס-פארקר-וויצ'יץ', שהיתה קבוצת כדורסל עם אותה נחיתות תקציבית שיש היום. אם אתה מסתכל אחורה, אומרים שם, אז בעונות של פארקר ושאראס היינו ממוקמים יותר טוב מול הגדולות מבחינת הכסף? ברור שלא.

העיסוק בכסף צריך להיות עוד פחות רלוונטי דווקא במשחקי הטופ-16. בקבוצה שואלים מה בדיוק יש לסיינה, קאחה לבוראל או חימקי - שלוש קבוצות שהכניעו את מכבי בחודש האחרון - ברמת השחקנים, שלמכבי אין. לפחות שתיים מהיריבות הללו (קאחה לבוראל וסיינה) הן לא כאלו שמעמידות תקציב גבוה יותר משל מכבי. אבל במשחקים מולן שלושתן, הטענה היא שההבדלים שניכרו היו ברמת האימון, בתיאום. בכדורסל ששוחק על המגרש.

העניין של הנחיתות התקציבית נפסל, אם כך.

3. למה לזרוק את כל הכסף ביולי-אוגוסט?

מה אם כן קרה למכבי בטופ-16? ככל שהתקדמה העונה הקבוצה הלכה לאחור בכל המדדים. נכון שהיריבות התחזקו לעומת הבית המצחיק המוקדם. אבל הנתונים ממש בקריסה. מכבי איבדה 7 נקודות למשחק - ירדה מ-81 נק' בשלב המוקדם ל-74.3 בטופ-16. האחוזים לשלוש שהיו נקודת האור של מכבי בשלב הראשון (39.8%) והעמידו אותה במקום השלישי ביורוליג, צנחו ל-26.1% שממקמים אותה במקום האחרון בטופ-16. הקבוצה שחטפה 8.2 כדורים, חוטפת עכשיו רק 4.8, היא מוסרת פחות אסיסטים, היא לוקחת פחות ריבאונדים.

ואם לסכם הכל בשורה אחת: מ-93.6 נקודות מדד בשלב הראשון ששמו אותה במקום הראשון ביורוליג (!) צנחה מכבי של בלאט ל-75.5 נקודות מדד ומקום 10 בין 16 הקבוצות בשלב הנוכחי. אין שום דרך אחרת לתאר רגרסיה.

עניין הקריסה בטופ-16 מוביל אותנו לטענה הבאה. בקבוצה עולות שאלות על הגישה הלא בהכרח נכונה של "לשרוף את כל הכסף על שחקנים כבר בתחילת העונה". גם בראייה של ההגרלה הקלה שקיבלה מכבי, טוענים הקולות, לא היתה שום סיבה לשרוף את כל תקציב השחקנים בהתחלה. אפשר להתחיל עם סגל טוב, להשאיר חמצן להמשך העונה לפי מה שיידרש. הכל זה עניין של איך לחלק את העוגה. רוצה לאכול הכל עכשיו, לא בטוח שיישאר משהו להמשך כשממש תצטרך.

כאן צריך להגיד לזכותו של בלאט כי מדובר בחכמה בדיעבד של ההנהלה. הרי ההנהלה עצמה רוצה להעמיד בכל קיץ סגל חזק כבר בטרום עונה כדי למכור מנויים ומפרסמים. בעונה שעברה נוסף גם לחץ מקצועי אמיתי להעמיד סגל חזק מאוד כבר ביום הראשון של העונה, בגלל ההגרלה שגרמה לחשש שהקבוצה לא תעפיל לטופ-16.

השנה ניסו לעשות את הדברים קצת אחרת. כשהתברר שמכבי איבדה את מנסה בונסו, ואחרי שהתברר שההגרלה של הבית המוקדם לא כזאת היסטרית, ניסו להעלות בפני בלאט את האפשרות שאפשר להתחיל את העונה ולהתגלגל קצת הלאה עד שתבוא הזדמנות. הרוב המוחלט בהנהלה היה מוכן לקחת את הצ'אנס. ביקשו מבלאט בוא נהמר, לא יקרה אסון, נפתח את העונה עם שראמדיני ושון ג'יימס ולקראת הטופ-16 נביא סנטר משמעותי ואיכותי. בלאט סירב והתעקש ללכת על מלקולם תומאס. היום כבר ברור שתומאס הוא לא השחקן ששווה היה למהר בשבילו.

***

דבר ההגנה: הטיעונים שהובאו כאן הם הרוח שנושבת מעל ראשו של בלאט. אבל מאחר שההנהלה של מכבי ידועה במעורבות שלה, בכל פרט ופרט ובכל החתמה והחתמה, הרי שחלקה באופן שבו חולקה העוגה, ביד החופשית (מדי?) שניתנה למאמן לקבוע את הסגל, ובטעויות שנעשו לכל אורך הדרך - היא לפחות שווה לחלקו של המאמן.

אם מכבי לא מנצחת את אולימפיאקוס בהיכל נוקיה ביום חמישי, בלאט וההנהלה הצעירה יהיו בדרך הבטוחה לשחזר יחד "הישג" שנקבע רק פעם אחת בעשור האחרון: עונה שהסתיימה בלי העפלה להצלבה. פיני גרשון היה היחיד שחתום על "ההישג" הזה, בעונת 2008/09.

על פיינל-פור אף אחד אפילו לא מדבר. גם לא על זה שהעונה הזאת תהפוך את מכבי לקבוצה שהופיעה בפיינל-פור אחד בלבד בחמש העונות האחרונות.