ארבע שנים ביקשו מאיתנו דוברי הליכוד והימין להקשיב לקולו של העם. הם חזרו, אמרו והציעו: "המצביעים בחרו בימין", "תקשיבו למה שאומר הציבור".
כעת אולי מוטב להם לנסות להחיל על עצמם את אשר הטיפו לו במשך קדנציה שלמה. האזנה מקרית לדוברי הליכוד מעלה את השאלה אם הם בכלל מודעים לתוצאות הבחירות. האם הם שמעו, למשל, על 11 מנדטים שברחו מרשימתם המשותפת עם ישראל ביתנו? האם מזיז להם שלגוש הימין אין רוב בכנסת.
היינו מצפים למעט יותר צניעות, שלא לדבר על חשבון-נפש, ממפלגה שזה עתה ספגה כזו מכה. איפה? אפילו סדק לא ניכר בחומת הזחיחות. דוברי הליכוד רק התחרו על מקום בתור למיקרופון, שממנו יכריזו על כך שהימין ניצח ונתניהו הוא רה"מ. אלוהים לשלטון בחרתנו - הציבור מסתייג, התוצאה מביכה ונשיא המדינה יתחיל בהתייעצויות רק בשבוע הבא, אבל דוברי הליכוד כבר החליטו, וכל השאר מבחינתם זו רק פורמליות.
כנראה, בנימין נתניהו ידע היטב מה הוא עושה כשביטל את הבחירות שתוכננו להתקיים בספטמבר אשתקד. הוא הבין שהכנסת החדשה שתיבחר תהיה פחות נוחה עבורו מזו שהייתה לו בקדנציה החולפת.
האמת פשוטה: המציאות הפוליטית השתנתה בבחירות האלה. אז, העם הלך ימינה, ועכשיו העם הלך למרכז. אז, לנתניהו ולשותפיו היה רוב מובהק בכנסת, והיום אין להם רוב. מכאן, שכל ניסיון להציג את המו"מ הקואליציוני הצפוי כשיחזור של מה שהיה לפני ארבע שנים, הוא מוטעה מיסודו. מרחב האופציות העומד לרשות נתניהו צר ביותר. האפשרות להקים ממשלת ימין צרה, שתתבסס על ברית השותפים הטבעיים אינה קיימת - כי המספרים לא מספיקים.
כשנתניהו ניהל את המשא-ומתן הקואליציוני הקודם מול יו"רית קדימה דאז, ציפי לבני, ידו הייתה על העליונה: לימין היה רוב אוטומטי ועמדו לרשותו מספר אפשרויות. לכן הוא הצליח גם לקנות את מפלגת העבודה במחירי סוף עונה. אך במו"מ בין הליכוד ל"יש עתיד", התמונה תהיה שונה לחלוטין. היו"ר יאיר לפיד יודע שלנתניהו אין אופציות - הוא חייב את לפיד לצדו בקואליציה.
כבר לא מופע יחיד של אלקין
זה מקטין מאוד את הסיכוי שלפיד ייאות להתפשר על התביעות שהעלה במערכת הבחירות. זה אומר שהממשלה הבאה, בהנחה שלפיד יהיה בה שותף מרכזי, תקדם חוקים שישנו באופן מהותי את שילובם של החרדים בצבא ובעבודה, תבצע שינוי בשיטת הממשל ותפעל למו"מ מדיני. זה כבר לא יהיה מופע היחיד של ח"כ זאב אלקין, שעשה בכנסת הקודמת כבשלו. וגם מעניין מי יהיה האומלל (שלא לומר המתאבד) שיחליף את אלקין כיו"ר הקואליציה הבאה. אפילו בתפרים גסים יהיה קשה לחבר את עופר שלח (יש עתיד) לאורית סטרוק (הבית היהודי) או את יעל גרמן (יש עתיד) לאלי ישי (ש"ס).
גם כך קואליציה של ליכוד, לפיד ונפתלי בנט תהיה צרה מדי, ויהיה צורך בשותף קואליציוני נוסף. את המעגל שיצרו תוצאות הבחירות האלה יהיה קשה מאוד לרבע לכדי קואליציה יציבה ומתפקדת. אולי כעת יואילו חברי-הכנסת לשנות סופסוף את שיטת הבחירות המעוותת שפעם אחר פעם זורעת כאוס במערכת הפוליטית. על הדרך כדאי שיעלו גם את אחוז החסימה. זה כשלעצמו לא יחזיר את היציבות, אבל אולי ישמוט את הקרקע מתחתם של מאחזי-עיניים למיניהם. אין הבדל בין ההזיות של שני המתמודדים, אמנון יצחק על שישה מנדטים לנבואות המשיחיות של אלדד יניב על רבבות שייצאו מהפייסבוק ויצביעו למפלגתו.
יותר משמונה מנדטים של מצביעים פתאים הושלכו לפח בגלל מפלגות שלא הצליחו להיכנס לכנסת. עם אחוז חסימה גבוה יותר מספר הפראיירים היה מצטמצם, וכך גם מספר הטרחנים שמריצים מפלגות לכנסת בלי שמץ של סיכוי.
הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.