הון שחור בביהמ"ש למשפחה

על-פי נתוני הבנק העולמי, אחוז ההון השחור בישראל הוא מן הגבוהים במדינות המערב ועומד על כמעט רבע מהתל"ג, כשבארה"ב, לשם השוואה, הוא עומד על פחות מ-10%.

ברבות ממדינות המערב מקורו של ההון השחור הוא בעיקר בעולם הפלילים של סחר בסמים ובנשים, אך בישראל חלק ניכר מההון השחור מתגלגל דווקא באמצעות אנשים מהשורה, שומרי חוק בכל אספקט אחר - למעט העובדה שהם נוהגים לקבל שכר עבור עבודתם מבלי להנפיק חשבונית.

כל עוד קבלת הכספים ב"שחור" תורמת לגידול ההון המשפחתי, מעלימי המס נהנים בדרך כלל משיתוף-פעולה של בני הבית, אך כשחל משבר משפחתי, האינטרסים של בני הזוג עלולים להפוך למנוגדים: בעוד שהבעל מעוניין להמשיך להציג הכנסות נמוכות לצרכי מס, האישה מבקשת להציג בפני בית המשפט לענייני משפחה הכנסה גבוהה של הבעל, כדי להביא להגדלת סכום המזונות שיפסק.

בתי המשפט לענייני משפחה מודעים לתופעה הרווחת של קבלת הכנסות בלתי מדווחות, ופעמים רבות הם אכן קובעים את הכנסתו של הבעל כגבוהה בהרבה מההכנסה המוצהרת על-ידו לרשויות המס, למשל כאשר ניכרים הבדלים משמעותיים בין רמת החיים הגבוהה שמנהלת המשפחה בפועל לבינן ההכנסות המדווחות. השאלה המטרידה רבים היא האם מאוחר יותר גם רשויות המס יכולות לעשות שימוש בפסק דין מעין זה?

לפני מספר שנים נדונה תביעתו של בעל אשר עתר לבטל הסכם גירושים, עליו חתם לטענתו בכפייה. הבעל טען כי אשתו איימה עליו כי תיגש למס הכנסה ותדווח שהוא מעלים מס, ובאותו מעמד אף הציגה צילומים של צ'קים שהוא קיבל מלקוחות מבלי לתת חשבוניות.

הבעל לא היסס והבהיר בכתבי טענותיו כי "אין ספק כי מבחינה סובייקטיבית איום האישה לפנות לרשויות המס היווה איום ממש עבור התובע, שכתוצאה מכך היה יכול הוא לאבד את העסק שלו כמקור היחיד לפרנסתו, כמו גם שיינקטו נגדו הליכים אחרים נוספים על-ידי רשויות המס, תוך שהיה ברור לתובע כי האישה מוכנה לעשות הכול על מנת להשיג את הגט בתנאים שלה. החשש והפחד התחזק אצל התובע גם לנוכח העובדה שהנתבעת ידעה בוודאות שחלק מההכנסות שלו היו בלתי מוצהרות".

נשאלת השאלה כיצד לא חושש הבעל לעמוד בפני רשות שיפוטית, להצהיר בפה מלא כי אינו משלם מס הכנסה ולטעון כי האיום שיחויב למלא את חובתו החוקית לשלם מס מהווה אמצעי כפיה בלתי לגיטימי במסגרת הגירושים?

נשמע מוזר, אך למעשה הבעל צדק. בית המשפט לענייני משפחה הסכים עם הבעל, וקבע כי אין באיום ב"הלשנה" למס הכנסה כדי להוות אמצעי מקובל העשוי להביא למימוש זכויותיה הנטענות של האישה להשגת הסכם גירושים "הולם" יותר, ובנסיבות אחרות ייתכן שהיה ניתן לראות באיום זה עילה לביטול ההסכם.

בנסיבות של אותו מקרה בית המשפט דחה את התביעה, מאחר שקבע כי לא התקיים קשר נסיבתי בין האיום לחתימה על ההסכם לאור הזמן הארוך שחלף ביניהם, והעובדה שבמהלכו התנהל משא-ומתן אינטנסיבי בין באי-כוח הצדדים.

חיזוק נוסף להגנה שמקנה בית המשפט לענייני משפחה למעלימי המס ניתן בפסק דין מהשבוע שבעבר, במסגרתו דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשתו של פקיד שומה ממס הכנסה לעיין בתיק שהתנהל בין בני זוג בנושא גירושים.

לפקיד השומה הנמרץ נודע שאת כלל המידע אודות עסקיו של הבעל הוא יכול למצוא בקלות בתיק הגירושים בו כבר נחקר הבעל אודות הכנסותיו ורכושו, ולפיכך פנה לבית המשפט, בטענה כי כשתי זרועות של רשויות השלטון, בית המשפט מחויב לשתף עימו פעולה.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי תיקי המשפחה הם חסויים וסגורים גם כנגד רשויות המס, ובני זוג המתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה - וחושפים בין היתר גם פרטים הנוגעים להעלמת מס - יכולים להיות רגועים מפני "הלשנה" למס הכנסה על-ידי בית המשפט.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".