העונש של ביבי, זה מגיע לו?

אני חושב שהבוחר עשה עוול מסוים לליכוד בכלל ולביבי נתניהו בפרט. בואו נראה איך תפקדה המדינה תחת הנהגתו.

אם בוחנים את ההתנהלות הפיננסית צריך לומר בכנות - לא נורא. היה משבר כלכלי קשה בעולם? עקפנו אותו. אז נכון שהאדריכל הראשי של העקיפה היה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. אבל האחריות היא של הממשלה. ואי אפשר להדביק לה אחריות רק על כישלונות. כלומר אפשר - אבל לא הוגן.

נושא הדיור? מאוד כואב. מאוד מרגיז. מאוד לא הוגן. אבל איפה בעולם יש מדינה שהבעיה הזאת לא קיימת בה? בהחלט יש כאן מצב המשווע לתיקון. אני מוכן להאמין שהממשלה תפעל בכיוון זה, שכן המחאה החברתית עשתה את שלה והשאירה את רישומה - בתוצאות הבחירות.

לא ביבי המלך, ולא ביבי אסון

הבעיה הכי קשה של ביבי היא שאנשים מתקשים לעשות הפרדה כשהם באים לבחון את תפקוד הממשלה בתחומי החיים השונים. קשה למצוא אנשים שיאמרו: ראש הממשלה (ולא משנה מי) בסדר בעניין הזה, אבל בהחלט ראוי לביקורת בנושא אחר. זה או "ביבי המלך" בימין או "ביבי אסון" בסינמטק ובמעוזים אחרים של החשודים השמאלנים הרגילים נוסח קזבלנקה. כשאני שואל חשוד כלשהו - מה, כולו אסון? ביבי לא עשה שום דבר טוב? התשובה היא על דרך השלילה המוחלטת שאינה מותירה חרך למשהו חיובי. וכמובן שזה המצב, ואפילו יותר, גם אצל אנשי "ביבי המלך".

לפעמים האמת מחוץ למשחק

איך אומרת הקלישאה? האמת נמצאת באמצע. כדרכן של קלישאות, שהן לא תמיד משקפות. במציאות האמת לפעמים באמצע, לפעמים בצדדים, ובמקרים רבים מאוד היא בכלל מחוץ למשחק. כמו, במידה רבה, בבחירות האחרונות. אנשים הצביעו על-פי תחושות, לא מתוך מחשבה, בטח לא מחשבה רצינית. קולות רבים מאוד ניתנו למועמד שמצביעיו יודעים עליו שהוא מגיש טלוויזיה פופולרי, שאין לו תעודת בגרות, שהוא מימיו לא עשה תפקיד ביצועי.

האם האנשים שהצביעו עבור יאיר לפיד חושבים שכישורים אלה מצדיקים את הכוח הרב מאוד שנתנו בידיו? לא. הם פשוט לא חשבו. הם שמעו דברים ערבים לאוזן: שוויון בנטל, מעמד ביניים. הבעיה היא שכדי שאמירות כאלה יהיו שוות משהו, צריך מישהו שיוכל לבצע אותן. נדמה שעניין זה לא הובא בחשבון מספיק, אם בכלל.

החשודים המדקלמים

אלוהים וקוראי טור זה יודעים שאני לא חוסך את ביקורתי, לפעמים הבוטה, לפעמים הבוטה מדי, נגד ביבי. אבל אני לא אוהב חשיבה עדרית שהיא מטבעה חד-צדדית. אני לא מוכן לומר שביבי היה ראש ממשלה גרוע רק משום שאנשי הסינמטק מדקלמים זאת כמצוות אנשים מלומדה.

התהליך המדיני? מה איתו?

התהליך המדיני - אתם אומרים? ואני שואל - מה איתו? זה אולי העוול הגדול ביותר שהציבור גורם לראש הממשלה, האשמתו בקיפאון בתהליך עם הפלסטינים. בציבור מתנגדי ביבי פשתה מחלת השכחה. מתקשים לזכור שהיו בעבר ראשי ממשלה שהלכו כמעט כל הדרך לקראת הפלסטינים - והוחזרו על ידם בבושת פנים. אהוד ברק הלך דרך ארוכה, אהוד אולמרט הלך כמעט את כל הדרך.

הפלסטינים לעומת זאת לא זזו סנטימטר. הם יושבים ומחכים להצעות. מה עם הצעה רצינית אחת או שתיים מצדם? אנשי הסינמטק חושבים שזה לא הוגן לצפות מהם לכך. אולי הפלסטינים רוצים בתהליך, אבל אין סימן שהם מסוגלים לכך. ורבים פשוט לא רוצים, לא מתאים להם, בעיקר לא נוח להם לנוכח החמאסים והג'יהאדים המסתובבים בשטח, ממתינים לפגוע בכל מנהיג פלסטיני שיראה נכונות אמיתית למגעים משמעותיים (גם אצלנו יש חמאסים כאלה).

וזו באמת לא אשמתו של ביבי. אם יש לו בעיה בתחום זה, היא שאינו מצליח ליצור כלפי העולם מראית עין של מאמץ. או אפילו מאמץ אמיתי. שזה מוזר, כי מה כבר יכול לקרות, כאשר ברור שהפלסטינים ממילא ידחו כל הצעה?

כשבאים לשפוט את ביבי כדאי לזכור, למי שמסוגל לכך, שלא היה מנהיג שלא ספג ביקורת, לא אצלנו ולא בעולם, ולעתים חריפה הרבה יותר מאשר ביבי. הוא לא ראש הממשלה החביב עליי, לא הצבעתי עבורו וספק אם אצביע בעתיד. אבל בספר שלי הוא בוודאי לא גרוע כמו שטוענים מתנגדיו.

matigolan@globes.co.il