חברת הטלקום שהצליחה לספק תוצאות בתחום הרפואה

חברת באטמ הישראלית נרשמה לבורסה בתל אביב רק בספטמבר 2012, אולם היא כבר מוכרת לרוב המשקיעים הישראלים מהמסחר בבורסה של לונדון, שם החלה להיסחר כבר בראשית שנות ה-2000. רוב חייה הייתה באטמ חברת טלקום, אולם על רקע המשבר של הלקוחה העיקרית נוקיה, היא נאלצה להמציא את עצמה מחדש, בכיוון יצירתי ודי חריג - התחום הרפואי.

ב-2011, כשדיברנו עם מנכ"ל באטמ, צבי מרום, לראשונה על השינוי הוא לא נשמע מהוסס, אך הודה כי חובת ההוכחה עליו. כיום תחום הרפואה מהווה כמחצית מפעילות החברה, ורושם צמיחה אורגנית של 14%, מול ירידות מתמשכות בהכנסות מתחום הטלקום.

"בהתחלה המשקיעים הגיבו למהלך בעצבנות. אחר כך הם נרגעו, ועכשיו הם אומרים שתמכו בכך מהתחלה", אומר מרום, "תחום הטלקום השתנה לחלוטין. היום לא משלמים עבור המרחק שהמידע עובר או על הכמות שלו, אלא בקבלנות על שימוש ללא הגבלה בתשתית". בתנאים כאלה קשה למפעילות להרוויח כסף, מה שמשפיע גם על הספקים שלהן, ובהם באטמ.

בינתיים, ההימור של מרום והרישום הדואלי לבורסה בתל אביב הצליחו להזיז את מחיר המניה. היא עלתה ב-19.5% בשנה האחרונה, 30% מהם בחצי השנה האחרונה, לקראת ואחרי הרישום הדואלי. יש לציין כי עליות אלה הגיעו לאחר שבשלוש השנים האחרונות המניה נפלה ביותר מ-70%.

"פונים לשווקים מתעוררים"

אפשר להבין מדוע המשקיעים הרימו גבה כשבאטמ החליטה להיכנס לתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית. הקשר היחיד לתחום הטלקום הוא ששניהם תעשייה עתירת ידע, אבל קודם כל תעשייה. באטמ היא אמנם חברה עתירת מו"פ שמעסיקה חוקרים רבים, אך בתחום הרפואי בחרה שלא להסתמך על פיתוח של מולקולה או מכשיר רפואי יחיד, אלא רכשה פעילות קיימת, שמייצרת ומוכרת מכונות לדיאגנוסטיקה, ואף בנתה חטיבה לתחום סילוק הפסולת הרפואית.

אך חברה תעשייתית נמדדת לא רק לפי החלומות שלה, אלא גם לפי הרווחיות שלה בפועל. במחצית הראשונה של 2012 עמדו הכנסותיה של באטמ מן התחום הרפואי על 25 מיליון דולר, ורווחיותה הגולמית על 22% - שיפור קל לעומת 21.6% ברבעון המקביל. היא רושמת הפסד תפעולי של כמיליון דולר, לעומת 1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בינתיים, תחום הטלקום, שהולך ונחנק בשורה העליונה, מדווח על רווחיות קלה ומביא בסופו של דבר את החברה כולה לאיזון.

"אין לי ספק שכשהעסק יתחיל לייצר סכומי כסף משמעותיים כולם ימחאו כפיים בהתלהבות רבה", אומר מרום, "אנחנו עוסקים בתחום הדיאגנוסטיקה ברפואה כי אנחנו בליבה של מהפכה בתחום הזה. שוק התרופות והאבחון עובר מעולם הכימיה, לעולם הביולוגיה המולקולרית. אני אוהב את הרגע שבו המדע הופך לטכנולוגיה, כי אז יש הרבה הזדמנויות".

למה דווקא אבחון? לדברי מרום, שלמד רפואה, "למרות התרופות שפותחו בשנים האחרונות, לגבי רוב המחלות הכרוניות, הלא זיהומיות, אנחנו עדיין תלויים באבחון מוקדם או בחסדי שמיים. אין כימיקל שמרפא אוטיזם, סרטן מתקדם או אלצהיימר". חשוב להגיד שכיום גם אין טיפול שיכול לעזור באבחון מוקדם של רוב המחלות הללו (מלבד סרטן), אולם מרום מאמין שיהיה ושלאבחון יהיה חלק הולך וגדל בעולם הרפואי.

אך יש מספיק צרכים בעולם הדיאגנוסטיקה שלא קיבלו מענה עד שהגיעה באטמ. "אנחנו פונים למעבדות בגודל בינוני, בשווקים מתעוררים", אומר מרום, "גם האנשים הפחות עשירים על כדור הארץ לא רוצים למות ממחלות זיהומיות, או למות בלידה. רומניה, למשל, כמעט מיגרה את השחפת תוך זמן קצר.

"שוק האבחון בסין למשל נחלק בין חברות ענק, שמטפלות בערים של עשרות מיליון תושבים, וחברות בינוניות שמטפלות בערים של כמה מיליוני תושבים", הוא מוסיף, "ומה עם העיירות הקטנות של כמה מאות אלפי אנשים? לכן אנחנו שמים את סין על ראש שמחתנו".

החברה משווקת מכשיר לאוטומציה של בדיקות מעבדה, וסדרה של בדיקות שניתן להריץ עליו, חלקן קנויות מאוניברסיטאות ומכוני מחקר וחלקן מפיתוח פנימי, כולן בבעלות החברה. באטמ הפכה לשחקנית בתחום כשרכשה את פעילות הדיאגנוסטיקה שהייתה בעבר שייכת לענקית הביוטק, סרונו. עד שבאטמ הגיעה פעילות זו כבר כמעט פשטה את הרגל. הודות לשם המותג, הצליחה באטמ לפרוץ, ואף לנצל את המשבר באירופה לעוד כמה רכישות ממוקדות. בפיתוח כל בדיקה מושקעים כמה מאות אלפי דולרים.

"יש לנו היום עשר בדיקות מאושרות, ועוד עשרות בשלבי אישור מתקדמים", אומר מרום. כשתגיע המכונה למאסה של בדיקות, גם רכישתה תהפוך בעיני הלקוחות ליותר אטרקטיבית.

מרום היה רוצה לראות את כל תחום הביומד בישראל מתמקד בדיאגנוסטיקה. "הצעתי זאת למדען הראשי, אבל זה כרוך בתוכנית מענקים מסודרת, בהקמת תשתית, ובפתיחת מקצועות באוניברסיטאות. ישראלים חולמים על רפואה הירואית (ניתוחים או תרופות מצילות חיים - ג.ו.) אין יותר רפואה הירואית - יש דיאגנוסטיקה והעברת האחריות למטופל".

תחום נוסף, שמהווה 15% מהחטיבה הרפואית של באטמ, הוא סילוק פסולת רפואית. לתחום הזה החברה הגיעה כמעט במקרה, כאשר אותגרה על ידי לקוח לבנות מוצר שיכול לעקר אשפה מזוהמת, והצליחה. "יש לנו היום תקן אירופי וצפויים לקבל גם תקן אמריקני. ב-2012 המכירות שלנו היו כמעט 10 מיליון דולר, ושותף גדול כבר חתם איתנו על הסכם. לאחר רישוי מתאים הוא יפיץ את המוצרים גם בארה"ב". לו הייתה באטמ חברת ביומד בבורסה, אולי היו קוראים לזה חלום.