ההתחייבויות של חברות זרות, שעושות עסקים עם ממשלת ישראל, לבצע עסקות רכש גומלין עם חברות ישראליות, שולשו, מרמה של 320 מיליון דולר ב-2009 לרמה של כמעט מיליארד דולר ב-2011. יתר על כן, היקף רכש הגומלין בפועל גדול בהרבה מההתחייבויות, ומספר והלך וגדל של חברות ישראליות מפיק תועלת ממגמה זו. כך מוסר "דיפנס ניוז" בגיליונו החדש.
עסקות רכש גומלין הן רכישות של שירותים ו/או מוצרים, ולחלופין השקעות, במדינה מסוימת, במקרה הזה ישראל, ע"י חברות זרות, תמורת הסכמתה של המדינה לרכוש מהחברות הזרות מוצרים או שירותים בסכומים גבוהים, בדרך כלל בשווי עשרות מיליוני דולר (לפחות חמישה מיליון דולר לפי התקנות בישראל). שווי רכש הגומלין נקבע כחלק (בדרך כלל 25% או יותר) משווי המכירות של חברה מסוימת למדינה, במו"מ בין שני הצדדים.
נתוני 2012 טרם זמינים, אך נתוני הרשות לפיתוח תעשייתי (רשפ"ת), האחראית על אכיפת תקנות רכש גומלין בישראל, מצביעים על עלייה ניכרת במספר החברות המקומיות שעושות עסקים עם חברות זרות במסגרת תקנות אלה.
כאמור, היקף ההזמנות בפועל של חברות זרות, ספקיות של ממשלת ישראל, מחברות ישראליות, גדול משמעותית מההתחייבויות שלהן לערוך רכש גומלין בישראל. בדרך כלל, הסיבות לכך הן האיכות והאמינות שמציעות החברות הישראליות. וכך, ב-2011 הגיע ההיקף בפועל של עסקות רכש גומלין בישראל ל-2.3 מיליארד דולר, (בהשוואה להתחייבויות בשווי מיליארד דולר). העסקות האלה נעשו עם 554 חברות ישראליות, ו-163 מהן קיבלו חוזים כאלה בפעם הראשונה בתולדותיהן.
ב-2010, נחתמו עסקות רכש גומלין עם 399 חברות ישראליות, 81 מהן בפעם הראשונה, לפי נתוני רשפ"ת.
הנתונים אינם מספקים פילוח של עסקות ביטחוניות מול עסקות אזרחיות, אך על פי הערכות של בינה בר-און, מנכ"לית רשפ"ת, עסקות ביטחוניות של ממשלת ישראל עם ספקים זרים הניבו 41% מההתחייבויות לרכש גומלין בישראל בין 2007 ל-2011, אך רק 29% מסך עסקות רכש הגומלין שנעשו בפועל.
לדברי בר-און, הסיבה לכך היא, שחברות זרות גדולות, שמכרו לישראל מוצרים צבאיים, נוטות לבצע את עסקות רכש הגומלין שלהן בישראל באמצעות השקעות בלתי ישירות במגזר האזרחי או במגזר שלמוצריו יש שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד.
בר-און רואיינה ב"דיפנס ניוז" וציינה שחברות זרות יכולות למלא את התחייבויותיהן לרכש גומלין בישראל בשלוש דרכים: באמצעות הזמנות מקבלנים מקומיים; באמצעות השקעות בתשתיות או במו"פ בישראל או באמצעות שכנוע של חברות זרות גדולות לשכור חברות ישראליות כקבלניות משנה לפרוייקטים שנועדו למדינות שלישיות.
על פי נתוני רשפ"ת, מגזר המחשבים, התקשורת והאלקטרוניקה בישראל קיבל 27% מהזמנות רכש הגומלין בחמש השנים שחלפו, ואחריו, בסדר יורד, מגזרי התעופה, המתכת, הנדסה ותשתיות, תכנה, וביו-טכנולוגיה.
בראיון ל"גלובס" בתחילת ינואר לא נקבה בר-און בנתונים על היקף רכישות הגומלין, אך אמרה, כי רשפ"ת יצרה 15 אלף עד 20 מקומות עבודה בישראל בכל אחת משמונה השנים שחלפו. לדבריה, על כל 100-120 אלף דולר שמוזרמים למשק מיישום תקנת רכש הגומלין, נשמר או נוסף מקום עבודה אחד בתעשיה המסורתית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
