כנסת עירונית

החלוקה הצפויה כל כך של חברי הכנסת החדשים: ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, מרכז ופריפריה, ערבים ויהודים, מפספסת שינוי זוחל משמעותי מאוד שחל בהרכב חברי הכנסת שלנו והגיע כעת לשיא: הלובי החקלאי נעלם. הכנסת הנוכחית, ובוודאי חברי הכנסת הבולטים, כבר אינם אנשי ההתיישבות העובדת או דור שני לחקלאים. לא רק ראש הממשלה הוא עירוני למהדרין, אחרי אהוד אולמרט, במקור מנחלת ז*בוטינסקי (בנימינה), אריאל שרון מכפר מל"ל ומחוות השקמים ואהוד ברק, הקיבוצניק ממשמר השרון. אחד אחד החליפו ח"כים עירוניים מובהקים את אנשי הכפר, מובילי האג*נדה החקלאית, כמו שי חרמש, אורית נוקד, שלום שמחון ואחרים.

ודווקא משום כך, מדובר בהזדמנות היסטורית להגיע סוף סוף לפשרות והבנות מול המגזר החקלאי, אחרי שנים של ועדות עקרות ודיוני סרק. כינון משטר חקלאי חדש (נחלות של 20-30 דונם כבר לא מספיקות לאף חקלאי אמיתי), הסדרת זכויות חלקת המגורים, פירוק הדרישה הארכאית להורשת הנחלה ל"בן ממשיך" (שפירקה משפחות וגבתה קורבנות אדירים) וכמובן שחרור מאות אלפי דונמים לייעודים אחרים.

כעת, ללא כיפופי ידיים ולובי חקלאי עיקש, וכשעוד נותר בקרב העירוניים מספיק כבוד לאנשי האדמה - הגיעה השעה לפרק את מוקש הקרקע החקלאית.