נתן שרנסקי: "לשר השיכון הבא תהיה עבודה לא קלה"

הבטחות הדיור תפסו חלק מרכזי בקמפיינים של המפלגות השונות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-19. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בעצמו כשבועיים לפני הבחירות כי תיק השיכון יועבר לידיה של מפלגת השלטון ולא יישאר בידי ש"ס. פחות מיומיים למועד הבחירות הודיע נתניהו על מינויו של משה כחלון לתפקיד יו"ר מועצת מקרקעי ישראל ודקות לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות, כבר בישר נתניהו כי בכוונתו להוביל ממשלה ש"תחתור לטובת הקמת דיור בר השגה" בכנסת הקרובה.

"לשר השיכון הבא תהיה עבודה לא קלה", אומר נתן שרנסקי, היום יו"ר הסוכנות היהודית ובשנים 2001-2003 שר שיכון בממשלתו של אריאל שרון. "הבעיה הכי גדולה באותן שנים הייתה נושא הדיור הציבורי, כאשר ראינו לנגד עינינו איך הדירות הולכות ואוזלות".

- מה הפתרונות למצוקת הדיור המדוברת כל כך?

"הכל נמצא במינהל מקרקעי ישראל. בתקופה שלי הייתה הפרדה בין תפקיד שר השיכון לתפקיד יו"ר המינהל, וזה הגביל מאוד את היכולת לפעול לשיווק קרקעות. אם כחלון יעשה במינהל מה שעשה בסלולר, זה יהיה מצוין. בכל מקרה חייב להיות קשר חזק בין המינהל, למשרד הפנים למשרד השיכון, אחרת דברים לא יזוזו. בתקופתי, תכננו ישוב חדש בנגב שנקרא 'חלוקים', אחרי 12 שנה שלא קם בנגב אף ישוב. תכננו עוד 10 ישובים כאלה ולצערי הדברים זזים לאט במדינה, ועד היום התכנון נמשך ונמשך והבנייה עוד לא בוצעה. גם דיור להשכרה ארוכת טווח הוא הדרך הנכונה וימים יגידו אם זה יצליח".

- הממשלה האחרונה פרסמה מכרזים להשכרה וגם דיברה לא מעט על דיור ציבורי.

"כן, אבל אין טעם לדבר על העבר. השאלה מה יהיה בעתיד".

- איך פעלת כדי לפתור את מצוקות הדיור של תקופתך?

"כשר שיכון פניתי לסוכנות היהודית ולקרן ניצולי השואה, והקמנו עם הממשלה הוסטלים ומקבצי דיור המיועדים לזכאים-עולים חדשים פנסיונרים, או לישראלים שחיים מביטוח לאומי. לצערי הפסיקו את זה אחר כך, ולפני שלוש שנים, כשהגעתי לתפקיד יו"ר הסוכנות, חידשתי את זה דרך הסוכנות.

"פעלנו גם לקדם השכרה לטווח ארוך, גם בפרויקטים להשכרה וגם באמצעות דירות להשכרה בשוק החופשי, שהשכרנו לזכאים בני 70-90. משרד האוצר הפסיק את היוזמה הזאת לצערי, ועד היום אין מספיק דירות להשכרה למי שלא יכול לקנות דירה במדינה הזאת. אם אז היו ממתינים בתור 50 אלף זכאי דיור ציבורי, והיה צריך למצוא פתרונות ל-2,000-3,000 זכאים בשנה, היום המצב אותו דבר. כלום לא השתפר".

- הכספים שיועדו להשקעה בדיור ציבורי זרמו להשבת חובות לסוכנות היהודית.

"באותן שנים שנתנו לזכאי הדיור הציבורי לקנות דירות לא בנו דירות חדשות וזאת הסיבה שאין היום דיור ציבורי. הכסף שהסוכנות מקבלת מיועד להשבת חובות שהסוכנות לקחה לקליטת העלייה בשנות ה-90. החוב עומד על 70 מיליון שקל, ובתחילת הדרך עמד על 500 מיליון שקל".