המשטרה ומבקר המדינה חוקרים את פרשת המים בדימונה

בעקבות תחקיר "גלובס" על חריגות בהקצאת מים לפרויקטים חקלאיים באזור דימונה, נפתחה חקירה במשטרה ובמשרד מבקר המדינה.

מדובר בהסתעפות של סכסוך בין מיזם מטעי צבר של "צברי אורלי" בשליטת נועם בלום, שהוקם ב-1992, לבין מיזם נטיעת אשלים של "אשלי אהרוניאן" שבשליטת שמעון אהרוניאן, בעל עסק בנייה המקורב לש"ס.

הפרשה נחשפה לראשונה במוסף הנדל"ן של "גלובס" ("האשלים לתעשייה הפכו למטעי רימונים ושקדים", 9 באוקטובר 2011). אהרוניאן ביקש הקצאה של 1,000 דונם באזור דימונה לצורך נטיעת אשלים והודיע על כוונתו להקים מפעל לעיבוד העצים לתעשייה.

משרד החקלאות המליץ ב-1998 להחכיר לו את השטח, ללא מכרז, בשלבים, תוך פיקוח של משרדי החקלאות והתמ"ת. אחריות המשרדים הייתה לוודא כי הנטיעות יהיו של עצי אשל לתעשיית העץ. למרות התנגדות של גורמים מקצועיים ומשפטיים ושל מועצת מקרקעי ישראל, אישר שר האוצר דאז מאיר שטרית את הקצאת הקרקע.

מטע הצברים של בלום אמור היה לקבל מי קולחין מטוהרים ממט"ש דימונה בהיקף של מיליון ממ"ק בשנה, אולם המדינה התרשלה בפיקוח על משאבי המים של דימונה, שגם היא התרשלה ואיחרה בהקמת המט"ש.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון, בהרכב אליעזר ריבלין, עדנה ארבל וחנן מלצר, על פיצוי של כ-5 מיליון שקל ל"צברי אורלי". בג"ץ נזף בעיריית דימונה, במשרד החקלאות וברשות המים על הפרת ההתחייבות ל"צברי אורלי".

ב-2002, עוד לפני שהחלה "אשלי אהרוניאן" בנטיעות, קיבל אהרוניאן מעיריית דימונה ומרשות המים הרשאה להפוך לספק המים המטוהרים של מט"ש דימונה. אהרוניאן הפך לספק המים ל"צברי אורלי".

ב-2005 נטע אהרוניאן בשטח עצי פרי, רימונים, שקדים וזיתים, בניגוד לייעוד הקרקע למטע אשלים לתעשייה. מינהל מקרקעי ישראל בדק ומצא כי ב-2005 נטע אהרוניאן 1,200 דונם, בזמן שהיה בידו חוזה חכירה רק על 200 דונם, והמינהל דרש מאהרוניאן לפנות מיד את 200 הדונמים הפלושים.

אהרוניאן למעשה החזיק בשני כובעים: הוא קיבל מרשות המים מעמד של ספק המים המטוהרים של מט"ש דימונה, ובה בעת היה צרכן מים ובעלים של מיזם חקלאי בעייתי, המצוי בתחרות על מים אלה עם המיזם "צברי אורלי".

רשות המים מימנה לאהרוניאן את הקמת מערכת הספקת המים ב-6.8 מיליון שקל, בעוד שעל-פי הכללים ניתן לסייע ב-40% מההשקעה, וזאת כשהעלות המוערכת של מערכת ההספקה היא של כ-2.3 מיליון שקל. רשות המים הודיעה כי היא אינה רואה בעיה במעמד הכפול של אהרוניאן כספק מים וכצרכן מים.

מטע הצברים התמוטט

אחרי נטיעת עצי הפרי במקום אשלים, העביר אהרוניאן את רוב המים של מט"ש דימונה אל מטעי הפרי ששתל בניגוד להקצאה לאשלים, על חשבון הקצאת המים שהובטחה ל"צברי אורלי". בלום נאלץ לייבש את רוב מטע הצבר וקרס כלכלית. תלונותיו של נועם בלום למנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי וליועמ"ש המשרד ערן אטינגר, לרשות המים, למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד המשפטים - לא נענו.

לאור תלונה של בלום, היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית להב 433 במשטרה פתחה לפני חודשים אחדים בחקירה, בחשד לגניבה של מיליוני שקלים מרשות המים. גורם המקורב לחקירה אמר כי "החקירה מסתיימת עם ממצאים חמורים המלמדים על חשד לגניבת מיליוני שקלים מרשות המים". את החקירה מנהל רפ"ק ערן מלכה, הממונה על ענייני מקרקעין.

במקביל, משרד מבקר המדינה בודק את אופן הקצאת הקרקע והמים לאהרוניאן, במשרד החקלאות, ברשות המים ובמינהל. בראש החקירה עומד מנהל אגף תשתיות במשרד מבקר המדינה, מאיר בן-דוד, שבדק באופן אישי את הפלישה לקרקע באוגוסט.

דובר מבקר המדינה אישר כי נושאים אלה "עברו ליחידות הביקורת במשרד מבקר המדינה המופקדות על נושאים אלה, והן נבדקות כמטלות ביקורת".

בדוח מבקר המדינה האחרון על משרד החקלאות ורשות המים נחשף כי חקלאים קיבלו הטבות במאות מיליוני שקלים, ללא שבוצעו כלל פרויקטים, ללא קריטריונים ותוך תשלומים עודפים לפרויקטים בגינם קיבלו כספים.

"החוזה יותאם לסוג הגידול"

ממשרד החקלאות נמסר: "חוזה החכרת הקרקע של חוות אהרוניאן נעשה מול המינהל בלבד ולא מול משרד החקלאות, ולכן המינהל הוא היחיד שבעל הסמכות לפקח על שינוי הייעוד, לאשר שינוי ייעוד או לבוא בדרישות למחכיר הקרקע".

מרשות המים נמסר: "המינהל מטפל בכל הקשור לחוזה החכרת הקרקע של חוות אהרוניאן. הקצאות המים ניתנות בהתאם לצרכים החוקיים והמאושרים. כשנקבל את תוצאות החקירה, נבחן את ההשלכות שלהן על הקצאות המים של מר אהרוניאן".

מהמינהל נמסר: "החוזה שייחתם עם אהרוניאן יותאם לסוג הגידול בפועל. זאת בכפוף לכך ששטח הפלישה מעבר ל-1,000 דונם יפונה, וכן כל חובותיו למינהל יסולקו".

לא התקבלה תגובה מטעם אהרוניאן ופרקליטו.