הסופר יצחק בן-נר: "הכיבוש משחית; נתניהו לא מנהיג"

הסיפורים שכתב הסופר, המחזאי ואיש התקשורת יצחק בן-נר, נוגעים באופן עמוק וחד במציאות הישראלית. עכשיו, כשיוצא לאור ספר המקבץ סיפורים שכתב בתקופות שונות - "המסע הלילי הארוך הביתה" (בהוצאת "עם עובד") ועל רקע הבחירות האחרונות, הוא משמיע בראיון ל"גלובס" ביקורת נוקבת על ישראל של היום, בעיקר על הנהגתה.

"באופן אישי די הגעתי למנוחה ולנחלה", הוא מעיד על עצמו. "אני פנסיונר בן 75 וחצי, יחסית בריא, עושה כל בוקר את הצעידה שלי. כותב וקורא כל הזמן. התחביב שלי זה לצלם סרטים ולערוך אותם ויש לי שבעה נכדים, כולל אחת בת שנתיים, שהוריה גרים בסמוך והיא קסם גדול וחלק מהיומיום שלי.

"אבל אחרי שאמרתי את זה, אני חייב להודות שאיני שבע רצון מהאווירה, מהנטייה לימין. לא ביקרתי בשטחים מימיי ולא אכפת לי שלא יקנו שם את ספריי. מאז מלחמת ששת הימים חשבתי שצריך להחזיר שטחים, או לפחות לעשות תיקוני גבול ושיש שם אוכלוסייה שאסור לשלוט בה".

- איפה לדעתך נעוץ שורש הבעיה?

"מדהים אותי שהדור הראשון לעצמאות, זה שאני נמנה עמו, לא הצמיח מנהיגים. נתניהו הוא בשום אופן לא מנהיג. הוא התרגל יותר מדי לנוחות, לכבוד ולהבטחות שהוא מפזר ולרטוריקה, שאולי נחשבת מרשימה בעיני אשתו. הוא נסחט מימין, משמאל ומאמצע ובסוף נאמן למורשת האבות המוטעית שלו.

"לא מזמן היה מי שציטט את פרופ' ישעיהו ליבוביץ', נביא הזעם האחרון של ישראל, שדיבר על השחתת המידות בגלל הכיבוש, והיום אנו רואים את זה - נשיא לשעבר שיושב בכלא בגלל תחושת הכוח האישית, שר אוצר שהשתחרר עכשיו מהכלא וכל מיני נבלות אחרים שהכלא מחכה להם, כי הם גונבים.

"איך ייתכן שבני, שהוא אמן וידיאו ידוע בעולם (גיא בן-נר - י.מ), לא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה קטנה לאשתו וילדיו? כמי שכביכול עשה את שלו, אני מרגיש חסר אונים מבחינת יכולת ההשפעה האישית לשנות משהו".

- איזה מועמד היית מציע לתפקיד שר התרבות?

"ברור שלא את לימור לבנת. נדמה לי שהיא לא אשת ספר. לא היית לוקח שר שהמוטיבציה שלו נובעת ממיקומו בהיררכיה המפלגתית".

- בספרו החדש של בן-נר יש כאמור סיפורים שכבר הופיעו בעבר.

מבין הסיפורים הוותיקים יותר, מעניין למשל הרקע שמאחורי הסיפור הראשון בקובץ - "עתליה", שגם עובד לסרט (1984), שבו שיחקה בתו גייל באחד התפקידים. "הייתה תקופה ארוכה מ-1967 שהייתה לי פריווילגיה לכתוב סיפור גדול ב'הארץ' בגיליונות ערב ראש השנה ופסח. זה נחשב אז כבוד גדול לסופר".

- למה בחרת בקובץ סיפורים ולא בפרסום סיפורים חדשים?

"הייתה פנייה מצד 'עם עובד', שהוציאה כמה מספריי. זו הוצאה שאני מאוד אוהב ומזדהה איתה. רצו שם להוציא קובץ סיפורים שלי, כמעין סיכום דרך, כשעורך הספר הוא בעצמו סופר מכובד ועורך מצוין - יובל שמעוני. בחירת הסיפורים היא שלו".

- מה לגבי סיפורים חדשים?

"אני כותב כל הזמן. ב'עם עובד' ייצא בשנה הבאה הרומן הראשון שלי (1967) - 'האיש משם', ואני כותב רומן שהוא מין אוטוביוגרפיה, חצי-בידיונית. אני קורא לזה 'אנטי ביוגרפיה' - שילוב בין ריאליסטי לעל-ריאליסטי".

- איך נראים לך סיפוריך הישנים יותר ממרחק הזמן?

"הישנים ביותר שבהם עברו עריכה מחודשת, כי בזמנו כתבתי בלשון קצת גבוהה ואני לא בטוח שנכדיי יוכלו למצוא עניין בשפה שלא כל-כך מדברת אליהם. היו חלקים שקצת צרמו לי בעין וניסיתי לשמור על מה שטוב בסיפורים, תוך פישוט של הלשון והעשרה שלה בלשון שהתפתחה מאז ועד עכשיו.

"אני רואה את עצמי קודם כל כמספר סיפורים, כשהסיפור הוא מין אוכף לקדם בו מטרות אחרות, כמו תמורות ומעשים שחלים באורח חיינו, בהיסטוריה שלנו, בהתנהגות שלנו כלפי השני ואפילו בנוסטלגיה שלנו, כמו שאמרה סימון סיניורה, שנוסטלגיה היא לא מה שהיה פעם".

לצד כתיבת הספרים, המחזות והסרטים, בן-נר עבד תקופה ארוכה בעולם התקשורת הישראלי. הוא ערך והגיש תוכניות בטלוויזיה על ענייני קולנוע. בעיתונות המודפסת בן-נר ערך את המוסף הסאטירי "דבר אחר" בעתון "דבר" וכתב גם ב"הארץ", ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות".

בן-נר: "אני חושב שהעיתונות המודפסת תישאר, אבל הרבה יותר חלשה בכוח ובכסף והרבה מאוד חידושים יעברו לכיוון העיתונות ברשת.

"העיתונות של היום גם בחלקה הגדול אינה אמינה. עיתונאים עובדים בעיתון שהקים מיליארדר אמריקני, שאת כספו השיג מכספי הימורים והקים אותו למען הת"פ הפוליטי שלו. 'ישראל היום' מפרסם רק מה שנוח וטוב לרה"מ ולליכוד. אני קצת הייתי נרתע מלעבוד בעיתון כזה או לפרסם בו ואולי בדברים האלה אני עושה לעצמי נזק, כי ייפגעו מכירות הספר שאני מוציא עכשיו.

"אני ממשיך לקרוא עיתון אחד בכל בוקר ושלושה ביום שישי. בטלוויזיה אני לא רואה תוכניות ריאליטי, חוץ מהעונה האחרונה של 'מאסטר שף', בגלל שאני חובב אוכל ובישולים. אם כבר, אני מעדיף סדרות משובחות מארה"ב ומאירופה".

- בעד מי אתה ב"מאסטר שף"?

"כל השלושה האחרונים נחמדים מאוד ונורא מוכשרים. אני בעד המרתקת והמקסימה ביותר - ג'קי. אני מהמר שהיא גם תזכה".