"הבנת המוח האנושי היא אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21. עמידה באתגר תאפשר לנו תובנות מהותיות לגבי השאלה מה זה אומר להיות אדם. כמו כן נוכל לפתח טיפולים חדשים למחלות של המוח ולבנות מערכות מידע ותקשורת מהפכניות".
אלו המטרות שהציב לעצמו האיחוד האירופי שהחליט להכתיר את "פרויקט המוח האנושי" כספינת הדגל המדעית שלו בשנים הקרובות. מיזם מוח האדם יתרכז בבניית מודלים ממוחשבים מסוגים שונים של פעילות המוח, על בסיס ידע שיתקבל מגישות מחקריות שונות.
תקציב המחקר יעמוד על 1.19 מיליארד אירו במשך עשר שנים. במיזם ישתתפו מומחים מכ-80 אוניברסיטאות, כולל אוניברסיטאות ישראליות. מדענים ישראלים כבר מעורבים בפרויקט, משלב הבנייתו, שהחל לפני כשנה.
המיזם יתואם מן המכון הטכנולוגי בלוזאן על-ידי פרופ' הנרי מרקרם, שעשה את הדוקטורט שלו במכון ויצמן וכיהן כפרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה במכון טרם עבר ללוזאן.
המתאמים המדעיים של החלק הישראלי במיזם הם חוקרי המוח פרופ' עידן שגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע. ד"ר מירה מרקוס-קליש מאוניברסיטת תל-אביב תתאם את כריית המידע.
500 מחלות שונות
מן העבודה המקדימה למחקר, שנערכה בשנה האחרונה, עולה כי אחד הגורמים המפריעים להתקדמות הוא הפרגמנטציה במחקר בין תחומי חקר המוח, הרפואה והמחשוב.
עורכי המחקר המקדים מציינים כי המוח שלנו, על כל מורכבותו, צורך אנרגיה בעוצמה מקבילה ל-30 וואט, אותה כמות אנרגיה שיכול להפעיל נורת ליבון חלשה ביותר, והרבה פחות מאשר המחשבים בטלפונים הסלולריים שלנו.
אף שהרפואה מכירה מעל 500 מחלות שונות של המוח, המוח הוא עמיד באופן יחסי, ויכול לעבוד אצל רובנו באופן אמין למדי גם במשך עשרות שנים. בנוסף הוא מגיב לסביבה, משתנה בהתאם אליה ומפצה על פגיעות מסוגים שונים, תוך שימור של יחסי גומלין מוצלחים בין מידה של קיבוע ומידה של גמישות, המאפשרים לנו להמשיך ולתפקד באופן קוהרנטי.
על פי הדוח: "חלק מן הגדולה של המוח היא העובדה שהוא פועל ברמות שונות (ראו איור). היום אנחנו יודעים די הרבה על כל רמה בנפרד, אבל פחות מבינים את הקשר בין הרמות, שדווקא בו טמונה כנראה יכולתו של המוח לתפקד באופן יעיל כל כך. כלומר, אין לנו הבנה כיצד השינויים ברמות המולקולריות, באמת מתרגמים ביחסים של סיבה ותוצאה, להתנהגות אנושית. כך למשל, מעל מאה שנות מחקר לגבי הקשר בין גמישות הסינפסה לבין למידה וזיכרון, עדיין לא הסבירו היטב את המנגנון האמיתי המחבר ביניהם. כך גם עדיין איננו יודעים, את האופן שבו גן פגום הופך למחלה".
מחלות נפש ומוח פוגעות בכשליש מתושבי אירופה ועולות למערכת הבריאות 800 מיליארד אירו בשנה. כמעט כל המחלות הללו עדיין מתוארות ומאובחנות על בסיס התסמינים הקליניים שלהן, ללא הבנה אמיתית של המנגנונים.
גדלים שונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
