בתגובה להחלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית לחודש פברואר בשיעור של 1.75% חלוקים היום (ב') הכלכלנים באשר להורדות ריבית נוספות בעתיד הקרוב, אך מסכימים כי ההחלטה הנוכחית הייתה צפויה.
רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות: "בשורה התחתונה, יש בהודעה רמזים קלים לכך שהריבית לא תשתנה בחודשים הבאים. בנק ישראל מציין כי עד להרכבת הממשלה ישרור אי ודאות לגבי אופן ההתמודדות עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגירעון וההוצאות ונראה כי בינתיים ימתין עם הריבית".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "להערכתנו לא צפויה הפחתת ריבית נוספת במשק בחודשים הקרובים. הירידה הדרמטית במפלס הלחץ סביב משבר החובות באירופה, בצוותא עם אופטימיות משופרת באשר לסביבת הצמיחה הגלובלית במחצית השנייה של שנת 2013, מכתיבים לבנק ישראל ישיבה זמנית על הגדר המוניטרית. בנתונים הקיימים הפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים פירושה המיידי יהיה הנפת תמרור אזהרה מפני התגברות הסימנים להאטה הכלכלית במשק".
אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "מבחינת בנק ישראל, התנאים המקומיים תומכים ברובם בהפחתת ריבית נוספת, זאת לעומת התנאים הגלובאליים שהתומכים ברובם בהמתנה ארוכה. במצב שכזה יעדיף להערכתנו בנק ישראל להפחית את הריבית מאשר להסתכן בריבית גבוהה מידי, ובמיוחד לאור התופעה העולמית של 'מלחמת מטבעות'. לכן קיימת להערכתנו סבירות גדולה יותר להפחתת ריבית כבר בחודש מאי 2013, לעומת הפחתה המגולמת בשוק לחודש אוקטובר 2013".
יונתן כץ מלידר שוקי הון: "כרגע בנק ישראל נשמע מרוצה מרמת הריבית הנוכחית. יחד עם זאת, במידה והממשלה החדשה שתקום תבצע קיצוץ עמוק (נדרש קיצוץ של כ-20 מיליארד שקל במסגרת תקציב 2013-2014), פישר עשוי לתמוך במדיניות פיסקאלית מרסנת על ידי הורדת ריבית נוספת במהלך רבעון ב'".
גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות: "העדר האינפלציה מחד והמשך התנפחותה של בועת נדל"ן המוזנת מכסף זול בריבית נמוכה הן עובדות ידועות, ובנק ישראל מקפיד לציין אותן בכל החלטה. אפשר והתייצבותה של אירופה תפיח תקווה בצמיחה שתיובא הנה באמצעות היצואנים הישראלים, תעודד את הצמיחה במשק ואולי אף בהמשך תשחרר את האינפלציה ותחייב את הנגיד ברמת ריבית גבוהה מזו הקיימת כיום".
יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, מציין כי החלטת הריבית לא הפתיעה הפעם למרות שברור לכולם שבנק ישראל יפחית את הריבית בהמשך. רמז לכך ניתן בהרחבה להחלטה שכללה הפעם התייחסות לכלכלה העולמית ובמיוחד למדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים. המשך המדיניות המרחיבה שפירושה ריבית נמוכה, רכישת אג"חים והדפסת כסף פוגעת למעשה בשערי המטבע של המדינות המתפתחות ובהן ישראל. בנק ישראל ימשיך לעקוב בדריכות רבה בהתפתחות המסחר בשוק המט"ח המקומי ויגיב בעת הצורך.
אסף שאול, סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "להערכתנו, הורדת ריבית נוספת צפויה בסוף הרבעון הראשון, ובמידה ונראה התאוששות משמעותית יותר בכלכלה העולמית - תיתכן העלאת ריבית גם לקראת סוף השנה. אנו לא צופים השפעה על המסחר מחר, מכיוון שהשארת הריבית על כנה הייתה צפויה בתנאים אלה. להערכתנו, שוק המניות צפוי להמשיך וליהנות מרוח גבית".
צח ברקי, הכלכלן הראשי של קבוצת דן אנד ברדסטריט: "ניתן לראות שהפחתות הריבית האחרונות, הביאו להתייקרות מחירי הדירות ועליה בהיקף המשכנתאות, על אף ההגבלות שהטיל בנק ישראל על שוק המשכנתאות. מגמת העלייה בביקוש לדיור, תחת ההגבלות האחרונות, מביא למסקנה כי עיקר הביקוש בשוק הדיור נובע מצורך בסיסי (ולא מהשקעה). בטווח הקצר, צפויה להימשך מגמת הפחתות הריבית, למרות ההתייקרות הצפויה במחירי הדירות כתוצאה מכך".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "בהקשר של מחירי הדיור הבנק משחרר התבטאות חריגה לפיה 'ניכרת ירידה חדה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל'. להערכתנו, נראה שבנק ישראל מכין את הקרקע להמשך הורדת הריבית ומגמיש את משקל מחירי הדיור בהחלטותיו תוך גלגול המשך הטיפול בנושא למגרש הממשלתי. להערכתנו, לאחר הרכבת הממשלה ופרסום קווי היסוד הכלכליים יש סיכוי סביר להורדת ריבית נוספת, במיוחד במקרה שהשקל ימשיך ויתחזק."
נשיא להב, אהוד רצאבי: "מברך את נגיד בנק ישראל על הותרת הריבית ללא שינוי. הדבר מבטא את העובדה שהמשק הישראלי נמצא כרגע בנקודת המתנה עד אשר התמונה הפוליטית תתבהר, וכן הואיל והאינפלציה יציבה יחסית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
