ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה הבוקר בקשה לתביעה נגזרת נגד שלמה איזנברג וחברת ישרס שבשליטתו. התובע, שיוצג ע"י משרד הרצוג-פוקס-נאמן, טען, כי ישרס שילמה לאיזנברג בשנים 2005-2011 תשלומי שכר שלא כדין בהיקף של כ-15 מיליון שקל. בתקופה זאת חדל איזנברג לכהן כיו"ר החברה, והמשיך לכהן כמנהל העסקים הראשי שלה.
מחזיק המניות רו"ח סעד רסולי הגיש אשתקד בקשה לתביעה נגזרת נגד ישרס ואיזנברג.
בחודש נובמבר הגיש אברהם גזונטהייט, שותפו של איזנברג לשליטה בישרס (השניים מסוכסכים זה שנים), באמצעות בתו וחתנו, רבקה ודניאל בש, בקשה דחופה לביהמ"ש המחוזי בת"א, שבה ביקשו להצטרף להליך המשפטי.
שכרו של איזנברג היה אמור להיות מאושר באספה כללית מיוחדת שזומנה לחודש נובמבר, אלא שערב כינוס האסיפה חתם איזנברג על הסכם פשרה עם התובע רסולי, שבמסגרתו ישלם הראשון לישרס 395 אלף שקל בלבד, כדי להסיר את האיום בתביעה.
גזונטהייט לא אמר נואש, ופנה לביהמ"ש על מנת שזה יחייב את החברה לקיים אספה כללית לצורך האישור הרטרואקטיבי של השכר.
"חשש לשימוש לרעה של המיעוט"
איזנברג, המיוצג ע"י משרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-ברנדווין, טען כי אם הסכם הפשרה שחתם ידרוש אישור של האספה הכללית של בעלי המניות, המשמעות היא שהסכמי פשרה שביהמ"ש אישר בעבר במקרים של תביעות נגזרות, ייחשבו לבטלים.
השופטת רות רונן קבעה, בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה ורשות ני"ע, כי "קיים חשש מפני שימוש לרעה של בעלי מניות מיעוט בחברה... החשש אינו מאפיין רק אישור הסדרי פשרה, אלא הוא קיים ביחס לכול עסקה הטעונה אישור של המיעוט". הדיון הבא בתיק נקבע ל- 28 בפברואר.
נזכיר, כי איזנברג נאלץ להתפטר בשנת 2005 מדירקטוריון ישרס, לאחר שהורשע כי השיג במרמה את אישור האסיפה הכללית של חברת ערד השקעות (החברה-האם של ישרס) למכירת מניות ישרס שהיו בידיו לחברה-האם. על איזנברג נאסר בזמנו לכהן בתפקיד דירקטור במשך 5 שנים, והוא נשאר כאמור בתפקיד מנהל עסקים ראשי, תפקיד שהוא ממלא עד היום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
