אם יעל גרמן, עד לאחרונה ראש עיריית הרצליה ומי שעשויה לכהן כשרה בכירה בממשלה הבאה, לא צפתה את ההצלחה המסחררת של מפלגת יש עתיד בבחירות לכנסת. זאת, על אף שהמפגשים ברחוב בשבוע שקדם לבחירות גרמו לה להבין שמשהו חדש מתחיל.
"הסתובבנו בשבת שלפני הבחירות בפארק הרצליה", היא משחזרת, "נכון שהרבה מכירים אותי שם, ועדיין זה היה שונה מסיורים קודמים. סיימנו את הסיור ואמרנו, 'וואו יש משהו באוויר' - ורק שבוע קודם חיילים סירבו לקחת מאיתנו עלונים ליד הקריה. הרגשנו שמתחיל סחף. למחרת סיירנו בפאבים ובמסעדות בתל אביב וסיימנו באופוריה. עד כדי כך שמישהו צעק 'יש לנו עשרים מנדטים'. כולם צחקו ואמרו שזה לא יכול להיות, ואני אמרתי שאם יש עשרים מנדטים, אני קופצת לבריכה".
- ניצלת בעור שינייך.
"הייתי קופצת בלי בעיה. ביום הבחירות, כשדיווחנו שכל הזמן ממלאים מחדש את הפתקים שלנו בקלפיות, ידענו שהולך להיות משהו גדול, אבל חשבתי אז על 15-14 מנדטים. לא רציתי, כמו שהגששים אומרים, לתת לראש לעלות לדם".
- לפני הבחירות, בראיון למוסף הנדל"ן של "גלובס", העזת לפנטז על ראשות ועדת חוקה. עם 19 מנדטים השאיפות שלך ודאי גבוהות יותר. בפייסבוק כבר מריצים אותך לתפקיד שרת הפנים. ויש גם את משרד השיכון.
"כשדיברתי על ועדת חוקה חשבנו שנגיע לדו-ספרתי, אבל יותר לכיוון ה-10-12, אבל אני לא רוצה לדבר על תיקים לפני שמסתיים המשא ומתן ויתברר אם אנחנו בקואליציה או באופוזיציה".
- הבוחרים שלכם מצפים שתהיו בקואליציה כדי שתוכלו באמת להשפיע. שלי יחימוביץ' נענשה בין השאר על-ידי בוחרים שלא אהבו את זה שוויתרה מראש על ישיבה בממשלת נתניהו.
"הבוחרים שלנו בחרו בנו כדי שנעמוד על עקרונותינו. הם לא יסלחו לנו אם ניכנס לקואליציה ונשמש בה כקישוט".
- יכולתם להקים קואליציה בראשותכם, אילו יאיר לפיד היה מוכן להקים גוש חוסם עם "החנין זועביז". כחברת מרצ לשעבר, לא מפריע לך לפסול בהינף יד את הציבור הערבי?
"ראשית, הגעתי למרצ מתנועת שינוי של פרופ' אמנון רובינשטיין, מה שאומר שתמיד נחשבתי שם כפחות שמאלנית ויותר מתונה. ולעצם העניין, אז כן, יש בעיה עם הנציגים של הערבים בכנסת. הם לא מייצגים את האוכלוסייה הערבית, ונראה שלא רק אני חושבת את זה. גם הערבים חושבים את זה. למה האוכלוסייה הערבית לא באה להצביע? מה זה מבטא אם לא חוסר אמון בנציגים שלה?".
- אולי זה מבטא ייאוש וחוסר אמון באפשרות שמשהו ישתנה מבחינתם, כשנתניהו בוודאות נבחר לקדנציה שלישית בראשות הממשלה.
"אם האוכלוסייה הערבית הייתה מאמינה בנציגי המפלגות שלה, היא הייתה יוצאת להצביע ואז היו להם עשרים חברי כנסת במקום 11. הבעיה עם חלק מהמפלגות הערביות היא שהן עוסקות בבעיה הפלסטינית במקום בבעיות של החברה הערבית - האלימות שהולכת וגואה כלפי נשים ובכלל, הדיור והתשתיות. ידעת שרמת החינוך במגזר הערבי נמוכה מזו שבעולם השלישי? לכו תעסקו בזה, מה אתם עוסקים בבעיה הפלסטינית? אני לא אומרת שהיא לא חשובה, גם אנחנו רוצים לעסוק בה. אבל שימו את זה בפרופורציות".
- טוב, זה לא שאתם העליתם את זה במקומם לראש סדר היום.
"למה? אמרנו באופן ברור - שתי מדינות לשני עמים וכניסה מיידית למשא ומתן לשלום, כשגושי ההתיישבות בתוך מדינת ישראל. הנציגים הערבים איבדו את הבוחרים שלהם ובגדו בבוחרים שלהם, אז שאף אחד לא יבוא בטענות אלינו. אם הם ימצאו נציגים שייצגו את המצוקות שלהם, לא תהיה לנו בעיה לעשות איתם גוש חוסם".
- אמנון רובינשטיין דיבר על חוק השוויון, שגם את מבקשת לקדם. הגישה שהצגת פה היא די פטרונית.
"אני בעד שוויון זכויות לאוכלוסייה הערבית ובעד אפליה מתקנת. הביקורת שלנו היא על הנציגים הערבים בכנסת, לא על הציבור כולו".
- את חושבת שזה הובן מדברי לפיד?
"לא, אבל זה יובן בעתיד. וחוץ מזה, לא היה באמת סיכוי להקים ממשלה צרה. יאיר עשה את הדבר הכי אמיתי ונכון, כשפוצץ את האשליה שמישהו ניפח".
בעיקר כי הוא בטח מת מפחד: מאדם שלא היה יום אחד פוליטיקאי להפוך בן לילה לראש ממשלה - זה מתכון לאסון. גם אם היו עוד שלושה מנדטים יהודים זה לא היה משנה לכם.
"זאת לא הסיבה. ממשלה צרה לא הייתה מחזיקה מעמד. במוקדם או במאוחר היה צריך להוסיף לה את ש"ס ואת בנט, שהיו גורמים לנו לוותר על העקרונות שלנו. בממשלה כזו המחיר שש"ס תבקש היה הרבה יותר גבוה מאשר בממשלה עם ביבי".
הרצליה, קיסריה, רמת השרון
גרמן כיהנה כראש עיריית הרצליה ב-14 השנים האחרונות, וקצרה שבחים רבים. היא קיבלה עיר בגירעון והותירה אחריה יתרה של 20 מיליון שקלים לתקציב 2013, ובשנים האחרונות מתהדרת הרצליה בדירוג האשראי הגבוה ביותר שניתן לרשויות מקומיות.
במקביל גרמן נכנסה לתודעה הארצית בזכות שורת מאבקים עקרוניים שציירו אישה מרשימה, שאינה מפחדת להתעמת עם בעלי הון. היא נלחמה על הקמת פארק הרצליה והתנגדה לבנייה במקום; הגיעה עד לבית המשפט העליון עם דרישתה שהדירות במרינה ישמשו כדירות נופש ולא למגורים; לא התרגשה מאיומי פורום החברות הסלולריות לשתק את שירותי הסלולר לתושבי העיר, על רקע מאבקה נגד הצבת אנטנות ללא אישור; ולא ויתרה עד שהצליחה להביא לסגירתו המיועדת של שדה התעופה בהרצליה ב-2015, מטעמי איכות סביבה ובטיחות וכמובן גם לאור הפוטנציאל הנדל"ני של המקום.
המאבק על שדה התעופה הוא גם דוגמה, לשיטתה, לתסכול שחשה כלפי התרבות השלטונית הנהוגה בישראל: "מנכ"לים ואפילו שרים לא טרחו להשיב מכתבים שכתבתי כראש עיר. בנושא שדה התעופה, שמונה פעמים קבע שר התחבורה פגישות איתי ועם ראש עיריית רעננה וראש מועצת כפר שמריהו, ושמונה פעמים ביטל אותן. בסוף הוא לא נפגש איתנו, אבל לפגישה עם פעילי המפלגה שלו בהרצליה הוא מצא זמן. לא אומר לך מי זה, אבל זו דוגמה לזלזול. ואם הם מזלזלים בראש עיר, על אחת כמה וכמה באזרח".
סדרת המאבקים האלה ודאי תרמה להפיכתה של גרמן לקבלנית הקולות הגדולה ביותר של יש עתיד בהרצליה, ובטח שלא הזיקה להצלחה הפנומנאלית של הרשימה באזור השרון בכלל. 26% מהמצביעים בהרצליה בחרו ביש עתיד. בקיסריה, ברמת השרון ובהוד השרון טיפס אחוז המצביעים ל-29 בקירוב; וברעננה זכה לנתח נאה של 24%. גם בתל אביב ובגבעתיים זכתה יש עתיד לאחוז הגבוה ביותר של הקולות, בהשוואה לכל מפלגה אחרת (21% ו-25% בהתאמה). ביישובים המבוססים כמו כפר שמריהו וסביון, היא בכלל הגיעה לתוצאות פנטסטיות של 32% ו-35% בהתאמה.
יותר משזו נראית מפלגה של מעמד הביניים, מצטיירת יש עתיד כמפלגה בורגנית הנישאת על כפי העשירונים העליונים, אותו "שבט לבן" שנראה כי האמין שלפיד ידאג לכסף שלו.
גרמן מתקוממת: "קודם כול, בורגנים זו לא מילת גנאי. מי זה בורגני? אדם שהרוויח הרבה מאוד כסף. התבסס, בנה לעצמו בית, יש לו מכונית והוא חי חיים נינוחים. לא מגיע לו שגם את הזכויות שלו ישמרו? המפלגה שלנו היא מפלגת מעמד הביניים, אם מתוכם יש אנשים שהתבססו, מה טוב. אבל יש גם מעמד ביניים שעובד ועדיין לא מצליח לגמור את החודש ובטח שלא לקנות דירה".
- בואי נניח שמספרם של האנשים האלה שואף לאפס במקומות כמו סביון, קיסריה וכפר שמריהו. הזכרת שחיילים סירבו לקחת מכם פלאיירים. אולי הקהל שלכם הוא לא החיילים אלא ההורים המבוססים שלהם.
"זה נכון שהצביעו לנו גם אוכלוסיות יותר מבוססות, מה רע בזה? אלה אוכלוסיות שאכפת להן מהאג'נדה האזרחית שלנו, שרוצות שוויון בנטל וחופש דת ומדינה. אם המעמדות החלשים היו מבינים את זה או נחשפים לזה, הם גם היו מצביעים עבור הדברים האלה".
- כנראה יש להם דאגות אחרות, דחופות יותר.
"נכון, ואנחנו באמת מתכוונים לטפל ביוקר המחיה. ברגע שנדאג למעמד הביניים גם השכבות החלשות ירוויחו מכך. אם יהיה מע"מ נמוך עד אפסי על מוצרים כמו לחם אחיד, חלב וחיתולים חד פעמיים, ומע"מ בן 25%-20% על מוצרי יוקרה כמו מרצדס ומכונות כביסה משוכללות, זה יוכל לעזור. שלא לדבר על התוכניות שלנו בתחום הדיור".
- משפחה שמבקשת לקנות דירה כיום, כדאי לה לחכות בהנחה שתיכנסו לממשלה?
"כן, אני אומרת לך לחכות. יש לנו תוכנית לדיור בר השגה להשכרה, וברגע שהיא תופעל, ברור לך שכל השוק ירד. גם שוק ההשכרה וגם שוק הקנייה. הקריטריונים כמובן ישתנו מוותק בנישואים למיצוי כושר השתכרות".
- אם אני מחפשת באזורים כמו רמת אביב, הרפורמה שלכם תשפיע גם שם?
"שם לא, אבל באזור גלילות וגם באבן גבירול או בדרום תל אביב - כן".
- המצביעים שלך לא יתנקמו בכם על ירידת ערך הדירות? הדירות שלהם יהיו שוות עכשיו פחות.
"אם אדם קנה דירה בשביל לחיות בה, מה אכפת לו כמה היא שווה עכשיו. שיהיה מאושר שיש לו דירה. ואם היא תהיה שווה פחות, כשירצה להחליף אותה, אז גם הדירה שהוא ירצה לקנות תהיה שווה פחות. אני לא מרחמת על מי שקנה דירה לספקולציה. מי שקנה דירה כדי למכור אותה, שלא יבוא ולא יבכה לי. אני מצטערת מאוד, אבל אין לי שום כוונה להעשיר אותו. המטרה שלנו היא לפתור את הבעיה של אותם זוגות צעירים שיצאו בקיץ 2011 לרחובות ואמרו אין לנו איפה לגור".
- באופן מפתיע התקבצו אצלכם.
"נכון, ואנחנו צריכים לזכות באמון שלהם. לי אולי יש בית נחמד בהרצליה (קוטג' שהוערך לאחרונה בגלובס בכ-3 מיליון שקלים - ח' ש'), אבל הבן שלי, שעובד בהיי-טק, לא יכול היה להרשות לעצמו לקנות כאן דירה והוא גר בקיבוץ מגל שליד בקה אל גרבייה. והבת שלי, שהיא שותפה בחברת קייטרינג, לא הצליחה לסגור עסקה בהרצליה, כי כל פעם המחיר קפץ, והיא גרה כיום בשכירות בבית של הסבתא של בעלה, ברמת השרון. זה מצב לא נורמלי".
"לא אכפת לנו עם מי נשב"
מלבד ניסיון להוריד את מחירי הדיור, תביא איתה גרמן לכנסת עוד כמה יוזמות שהחלה במישור המוניציפלי, כמו החלפתה של חברא קדישא בתאגיד קבורה עירוני, "שמתנהל בשקיפות, והפסיק את סחר המכר על מקומות הקבורה". מי שעזר לה במאבק היה יעקב מרגי, השר לשירותי דת מטעם ש"ס. באופן מפתיע, גרמן הצליחה גם לשמור על יחסים טובים עם שר הפנים אלי ישי: "בכל השנים שלי בעירייה, ש"ס, אגודת ישראל והמפד"ל היו אצלי בקואליציה, והצלחנו ליצור שיתוף פעולה משגע. הכנסתי לימודי ליבה לשלושה גני ילדים חרדיים שהפכו לגנים עירוניים, הקניון הראשון בשבת נפתח אצלנו. אפילו העברתי החלטה על תחבורה ציבורית בשבת, אבל היא נתקעה אצל שר התחבורה. הסיעות הדתיות אמנם הצביעו נגדה, אבל לא פרשו מהקואליציה. הסוד הוא לתת להן את כל מה שמגיע להן, לא יותר וגם לא פחות".
- איכשהו, במישור הארצי זה לא ממש מספק אותן.
"זה יכול להסתדר. צריך ליצור יחסי אמון. את יודעת מה אלי ישי חשב עליי בהתחלה? שאסגור בתי כנסת ושלא אתן למקוואות לפעול; וכשהוא ראה שאני מכבדת אותם - אפילו הקציתי חוף רחצה נפרד לגברים ולנשים - החלו להיווצר יחסי אמון, כך שגם כשהיו דברים שלא מצאו חן בעיניהם, הם שתקו".
- תוכלי לשמש כגשר בין ש"ס ליש עתיד בממשלה, ואולי אפילו במגעים הקואליציוניים.
"יכול להיות", היא מחייכת, "ובכל מקרה, אמשיך להיות איתם בקשר, למרות שייתכן שש"ס לא תשב בקואליציה הפעם. ואולי זה אפילו טוב, שקדנציה אחת היא לא תשב בפנים".
- אתם חותרים להשאיר אותה בחוץ?
"לא אכפת לנו עם מי נשב, כל עוד עקרונות היסוד שלנו יקוימו. מי שיסכים לשוויון בנטל, ישב איתנו; ומי שלא יסכים, לא ישב. הרבה שנים ש"ס קבעה את העקרונות, עכשיו לפיד מציב אותם ואחרים יצטרפו על בסיס מה שיקבע. אני גם מתכוונת לפעול למען תחבורה ציבורית בשבת ולמען נישואים אזרחיים, גם של הומואים ולסביות".
- עזבי את מה שש"ס תגיד על זה, לא נראה לי ששי פירון ודב ליפמן, הרבנים שייכנסו לכנסת מטעם יש עתיד, יתמכו בך.
"ליפמן יהיה בעד, ופירון כבר אמר שהוא לא ישיא נישואים אזרחיים, אבל הוא מכיר בצורך של אנשים להתחתן בדרכים שונות".
- לא זכור לי שהוא היה כל-כך ליברלי כלפי לסביות, כשטען שמדובר בפגם מוסרי בר תיקון.
"בעבר הוא חשב אחרת והוא שינה את דעתו. אנחנו 19 חברי כנסת, לא כולנו חושבים אותו דבר. אלה היוזמות שלי".
- את תיאלצי לכבד משמעת סיעתית וכנראה גם קואליציונית. זו כבר לא ראשות העיר שבה את זו שאומרת את המילה האחרונה.
"אני מודעת לכך שאצטרך לעבור תהליך - ממצב שבו אני קובעת למצב שאני חלק מצוות. אין לי כוונה לשבור את הכלים. מהרגע שהצטרפתי למפלגה, קיבלתי על עצמי שיש מנהיג שאני שומעת לו. אני מעריכה את יאיר מאוד, וחושבת שהוא מנהיג ראוי שמוכיח את עצמו בכל יום מחדש".
- את אולי האדם עם הכי הרבה קילומטראז' ביצועי מתוך חברי הרשימה. לפיד היה בטלוויזיה וראיין אנשים. לא מפריע לך שהוא קובע הכול?
"אני באתי עם כל הניסיון, הוא בא מאיפה שהוא בא. והוא הביא 19 מנדטים. אולי תרמתי את חלקי, אבל הוא זה שעשה את זה, לא אני. ולגבי תקנון המפלגה, בואי נבדיל בין דה יורה לדה פקטו. דה פקטו יאיר מתייעץ ושומע אותנו, ואנחנו מדברים איתו המון. חוץ מזה, תארי לך שהיו מתפקדים אלינו עשרת אלפים איש שמזוהים עם הליכוד או עם הבית היהודי, במטרה להשתלט עלינו ולשנות את אופי הרשימה. יאיר עשה צעד נכון, כשלא אפשר מצב כזה. מה גם ששנת 2020 ממש בפתח, ואז נקיים בחירות. גם כיום אנחנו הרבה יותר דמוקרטים ופתוחים ממפלגות שבהן נעשו פריימריז. אני מרגישה מאוד בנוח".
- זה מעניין, כי במקביל להצהרתכם הראויה שלא לנהל את המשא ומתן הקואליציוני מול נתן אשל, פורסם שההחלטה על כך נמסרה אמנם לאחר ישיבת הסיעה, אבל בלי שהנושא כלל עלה לדיון בישיבה. דנתם בזה?
"אני לא רוצה להגיד לך".
- את מצטערת שלא הובלתם את המהלך, אלא נגררתם אחרי עצומה ופעילות של חברת הכנסת המיועדת תמר זנדברג ממרצ?
"את מדברת במונחים של פוליטיקה ישנה, מה זה משנה מי חשב על זה ראשון? למרות שאני יכולה לומר לך ש'גרייט מיינדז ת'ינק אלייק', ולא אפרט. אשל מחוץ לתמונה, וזה מה שחשוב".
"ביבי צריך לקבל החלטה"
גרמן הייתה מהראשונים ששמם נקשר בשמו של לפיד, כשזה הודיע על כניסתו לפוליטיקה. "היינו בקשר עוד קודם, וברגע שהוא פנה אליי וביקש שאצטרף, אמרתי בשמחה וברצון. מבחינתי זה היה לחזור הביתה לשינוי של אמנון רובינשטיין, שבגללה נכנסתי מלכתחילה לפעילות פוליטית. בהתחלה עוד לא ידעתי אם אתמוך במפלגה מבחוץ או שממש ארוץ לכנסת, אבל אני באמת משתוקקת לשנות דברים ברמה הארצית, וזה מה שהכריע".
עכשיו היא מחכה לראות מה יוליד המשא ומתן. "ביבי צריך לקבל החלטה", היא מחדדת. "אם הוא ילך על שוויון בנטל, אנחנו נהיה פרטנר, ואם לא, הוא ימצא אותנו כאופוזיציה לוחמת".
- איך תמצאו את עצמכם יושבים לצד נפתלי בנט אחרי שהצהרתם על שתי מדינות לשני עמים?
"זה לא איך אנחנו נשב איתו, אלא איך הוא ישב איתנו. ובכל מקרה, המשא ומתן שלנו הוא עם ביבי, ולא עם בנט".
- חשבת על האפשרות שעקב ההתעקשות שלכם על ממשלה בת 18 שרים, יהיה מצב שאפילו את, כמספר שלוש ברשימה, תישארי ללא תיק?
"זה לא נראה לי ריאלי, אבל אוותר, אם צריך".
- היה חשוב לך להיות מספר שלוש? היית צריכה להילחם על זה?
"כן, זה היה חשוב. ולא הייתי צריכה להילחם על זה. ממש לא".
- למה לא מספר שתיים?
"יאיר קבע מספר שלוש וקיבלתי את זה. המיקום נעשה על-ידי ועדה מסדרת, שיאיר, אני משערת לעצמי, עמד בראשה. לא יודעת מי עוד ישב בה, אבל היא הביאה לתוצאות הרבה יותר נכונות מאשר פריימריז".
- בגילך, ההחלטה לקפוץ לבריכה הארצית היא עכשיו או לעולם לא?
"אני שונאת ששואלים אותי בת כמה אני, כי אני מרגישה הרבה יותר צעירה. ואל תכתבי את הגיל".
- כל מי שפותח ויקיפדיה יודע בת כמה את.
"אז שילך לוויקיפדיה. אני מתכוונת לחוקק חוק שימנע את ציון מצבו המשפחתי ואת גילו של אדם בלי שהוא נתן את הסכמתו. זו חדירה לצנעת הפרט. מה זה משנה בת כמה אני? וכן, אני משערת שיש לי עוד 15 שנים טובות של עבודה, ועכשיו זה זמן טוב להתחיל אותן בכנסת".
- היו לא מעט נשים חברות כנסת, אבל ראשי ערים היו מעט. הרגשת יחס מיוחד אלייך כאישה בהתחלה?
"כשרצתי לקדנציה הראשונה ב-1998 מאוד הפריע לי, שגם אנשים שמאוד רצו אותי כראש עיר לא האמינו שאישה יכולה למלא את התפקיד הזה. אחרי שנבחרתי זה כבר היה אחרת. עדייו היו גברים שאמרו מאחורי הגב שאני לא מבינה בתחבורה או בדיור, אבל אף אחד לא העז לומר לי את זה בפנים". אומרים שיש לך אופי ג'ינג'י. נכון, כשמשהו מקומם אותי אני מתפוצצת, אבל בתוך חמש שניות נרגעת. אפשר להישאר בחדר".
כתבות
ני"ע
