1. המזל הגדול של פלאפון - ובעצם של כולנו - הוא שהתקלה הגדולה התרחשה אתמול (א') בשעות הערב ולא, חלילה, בשעת חירום. אם התקלה הייתה מתרחשת בשעות היום, כולנו היינו בצרה צרורה. צריך לזכור שקריסה של רשת סלולרית אחת משפיעה לרעה על כל רשתות התקשורת.
בישראל, כמו בישראל, השיטות היחידות שעובדות הן שיטת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר". כל עוד תקלות כאלה לא יעלו בחיי אדם, אפשר יהיה להמשיך הלאה, לקוות ולהאמין שגם התקלות הבאות יקרו לנו תמיד בזמן נוח, ולפטור את עצמנו מלעסוק בשאלות האמיתיות - אחת מהן, למשל, היא האם לא הגיע הזמן לחשוב ברצינות על גיבוי הדדי בין הרשתות?
נדמה כי איש לא חולק על כך שישראל, מדינה מיוחדת, חייבת לתת על כך את הדעת. נפילת רשת סלולרית בשעת חירום יכולה לעלות בחיי אדם.
ב-7 בינואר השנה פרסמנו ב"גלובס" כתבה מקיפה בנושא שעסקה בנוהל החדש של משרד התקשורת שאמור לסייע לחברות הסלולר להתאושש מתקלות. הנוהל מתיר למפעילים את שיקול-הדעת להפיל את הרשת במכוון ולהעלותה בהדרגה, כדי להתגבר על העומס. הנוהל, שנוסח על-ידי חיים גרון, סמנכ"ל ההנדסה במשרד התקשורת, כאילו צפה את התקלה בפלאפון.
המפתיע הוא שהחברה שגילתה את עיקר הרצון לסייע למשרד בתגובות ובייעוץ לכתיבת הנוהל הייתה חברת פלאפון בעצמה וסמנכ"ל ההנדסה שלה, דורון קורץ. את האחרון יש לשבח על קור-הרוח ועל המהירות שבה הוא והצוות שלו טיפלו בתקלה.
2. ועכשיו לתקלה עצמה. בשעה 19:00 קיבל קורץ הודעה ב-WhatsApp שאירעה תקלה חמורה ברשת. ההודעה התקבלה ב-WhatsApp משום שזו הייתה הדרך היחידה לתקשר איתו. במילים אחרות, רשת ה-DATA עבדה, האינטרנט וכל האפליקציות תפקדו - אבל לא הייתה אפשרות להוציא שיחות.
תקלות מקומיות ברשתות סלולריות קורות כל הזמן. אתרים נופלים, שיבושים בכמה אתרים במקביל מתרחשים חדשות לבקרים, אבל תקלה ברמה הארצית שמפילה את כל הרשת היא משהו מאוד קיצוני וחריג.
בבדיקות הראשוניות שנערכו עלה חשש כי מדובר בכשל במערכת ה-HLR (home location register). שם יושב בסיס הנתונים של הרשת שאחראי על כל הלקוחות וההרשאות שלהם. כלומר, כל לקוח שמקיים שיחה מאותר ונבדק על-ידי ה-HLR, וכך המערכת יודעת האם הלקוח מורשה לקבל שירות ואיזה. ברשתות סלולריות קיים גיבוי למערכת הזאת, ובדיקות הראו שהכשל, ככל הנראה, אינו שם.
בפלאפון עברו לבדוק מרכיבי רשת שונים, מתגי איתותים, רדיו ומתגים, ולדברי בכירים הבינו בהדרגה שמדובר בתקלה במתגים.
פלאפון לא רוצה לפרט היכן הייתה התקלה בדיוק, והיא מתחקרת מה אירע בכל דקה, אבל סביר להניח כי התמונה תתבהר בקרוב, אם כי יש לומר זאת בזהירות, שכן תקלות חמורות שאירעו ברשתות סלולריות הראו שישנן תקלות שלא מתגלות אף פעם.
כך למשל, בתקלה הגדולה של סלקום בדצמבר לפני שנתיים, לא התבררה הסיבה האמיתית לתקלה. יש השערות והערכות, אבל את הסיבה האמיתית לא איתרו.
3. באופן מעט פרדוקסלי, למרות כל המורכבות של המערכות שמגובות מקצה לקצה ומאובטחות, יש מצבים שבהם כמו במחשב בבית, אין ברירה - וצריך לכבות אותו ולהעלות אותו כדי להתגבר על תקלה. כך קרה לסלקום, וכך קרה לפלאפון.
פלאפון לא הפילה את כל הרשת כי לא היה צריך משום שרשת הרדיו תפקדה, ולכן הפילה מערכות קטנות יותר והעלתה אותן מחדש - וכך נפתרה הבעיה. גם העובדה שלא היה עומס רב על הרשת בשעת הלילה הקלה מאוד על פתרון הבעיה.
ברשתות הסלולריות המכשיר כל הזמן מחפש להתחבר ("להתאקטב") לרשת הסלולרית ומחפש באופן רנדומלי את האתר הקרוב להוצאת שיחות. כאשר הפעילות נמוכה ואין עומסים, הרשת מסוגלת להתמודד עם הפניות להוצאת שיחות. אבל בשעת עומס, הרשת "נתקפת" על-ידי הלקוחות כל הזמן ולכן שוב ושוב קורסת.
יש מערכות שנועדו להתמודד עם הבעיה הזו, ששולטות בקצב הפניות וכך יכולות לדרג את כמויות הלקוחות שיעלו בכל פעם באופן אוטומטי. לא לכל החברות יש מערכות כאלה, אבל מתקלה לתקלה נראה שצריך יהיה לתת על כך את הדעת, גם אם מדובר במערכת יקרה שנדרשת לעתים רחוקות.
4. ועכשיו לעניין הפיצוי. סלקום, כאמור, העניקה אז הטבה ללקוחות בסך של 66 מיליון שקל שכללה שיחות חינם, הודעות וגלישה למשך השבוע שקדם לתקלה. התקלה בסלקום הייתה חמורה פי כמה מאשר בפלאפון ונמשכה 12 שעות, ולכן היקף הפיצוי שהעניקה החברה ללקוחות היה כה נרחב.
במקרה של פלאפון, העובדה שהשעה הייתה מאוחרת במקביל לכך שלקוחות יכלו לקבל הודעות דרך ה-WhatsApp, השפיעה על גובה הפיצוי.
5. ועניין אחרון: אריקסון בנתה את הרשת של פלאפון ואף זכתה לשבחים רבים על כך. בדרך כלל היא ששה להיות מאוזכרת בכל הזדמנות שבה מדברים על השקעות ברשתות סלולריות, אתמול, לעומת זאת, לא ניתן היה להשיג את אנשי החברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.