בנק ישראל פרסם הערב (ב') את הדוח הסופי בפרשת שוחט-מזרחי טפחות. הדוח, בן 19 עמודים, מבקר את התנהלות הדירקטוריון, היו"ר לשעבר יעקב פרי והמנכ"ל אלי יונס, וחושף ממשל תאגידי בעייתי, שבמסגרתו הדירקטורים מקבלים החלטות ממניעים שאינם לטובת הבנק, היו"ר לא מטפל כראוי בתחומי אחריותו ואילו המנכ"ל חורג מסמכויותיו ומתנהל באופן שאינו ראוי. עם זאת, למרות הממצאים, בנק ישראל לא מציג דרישה אופרטיבית כלשהי, ולא מטיל אף סנקציה על מי מבכירי הבנק.
"באחרונה הצטברו בפיקוח על הבנקים מספר אינדיקציות שהעלו חשש להיחלשות בממשל התאגידי בבנק", הסבירו בבנק ישראל את הרקע לבדיקה, שבוצעה עם רשות ני"ע. הקש ששבר את גב הגמל היה התפוצצות פרשת אברהם (בייגה) שוחט, שכיהן כדירקטור בבנק ועזב בטריקת דלת באוגוסט אשתקד (ראו הרחבה על הפרשה במסגרת).
עזיבתו של שוחט הוציאה את הכביסה המלוכלכת של הבנק החוצה, ובמהלכה הטיחו הצדדים האשמות: יונס טען כי כהונתו הכפולה של שוחט כדירקטור בחברת קרסו ובבנק פגעה במזרחי טפחות, שלא יכול היה להעניק לחברה אשראי, ואילו שוחט טען כי יונס מתנכל לו בשל התנגדותו לתוכנית התגמול שיונס הוביל (בדוח קובע בנק ישראל כי יונס לא היה מעורב בעזיבה של שוחט).
בעקבות הפרשה הקים בנק ישראל ועדה שבדקה את הנושאים. להלן מסקנותיה המרכזיות.
אלי יונס: בנק ישראל מבקר את ההתנהלות של יונס בפרשה. "סגנון מכתבו השני אינו ראוי כלל ועיקר, ועמדתו הנחרצת המטילה את מלוא האחריות על שוחט ומישור ומאלצת אותם לבחור בין התפקיד בבנק לבין קרסו, אינה נכונה וחורגת מהמצופה ביחסי מנכ"ל-דירקטוריון", נכתב בדוח הביקורת.
בנק ישראל גם מבקר את התנהלותו של יונס בנושא קידום תוכנית התגמול לבכירי הבנק. יונס טען, בגיבוי היועץ המשפטי של הבנק, כי על ההנהלה לגבש את תוכנית התגמול גם לבכירי הבנק. "יונס שגה בהצגת עמדה חד משמעית בכל הקשור לאופן גיבוש תוכנית התגמול, ובכך פגע לכאורה בתפקוד ועדת השכר", נכתב בדוח. בנק ישראל אף טוען כי יונס לא פעל לכך שהדיונים בוועדת השכר יתנהלו כראוי, "ולעתים אף תרם ביחד עם יו"ר הוועדה סיטרמן לכך שהדיון חרג מהמקובל".
יעקב פרי: בעוד הביקורת על יונס היא בכך שחרג מסמכותו, הרי שהביקורת נגד היו"ר לשעבר היא שלא מילא את תפקידו כראוי. "תפקידו של היו"ר לדאוג לתפקוד התקין והיעיל של הדירקטוריון והוועדות. היו"ר היה צריך לוודא שהרכב ועדת הביקורת יאפשר תפקוד תקין ויעיל, אך הוא לא ביצע זאת, וזאת על אף פניית הדירקטורים והמנכ"ל", אומרים בבנק ישראל.
עוד מבקר בנק ישראל את העובדה שפרי אפשר לקיים דיון של הדירקטוריון בנושא איוש הוועדות, וזאת למרות שהדבר לא נכלל בסדר היום, ומבלי שהמשתתפים קיבלו חומרי רקע בנושא. "בכך לא יכלו חברי הדירקטוריון להתכונן לישיבה ללמוד את הנושא ולגבש עמדה עצמאית ומושכלת כנדרש", נכתב בדוח. פרי טען בזמנו כי מדובר בפגם טכני, אך בנק ישראל אינו רואה בכך דרישה פורמלית בלבד. "הוראות החוק וניהול בנקאי תקין אינן דרישות פורמליות בלבד, אלא נועדו להבטחת קבלת החלטות נכונות ויעילות על ידי הדירקטוריון".
אבי זיגלמן: מי שכיהן כיו"ר ועדת הביקורת סופג ביקורת על כך שלא מילא את תפקידו כראוי, ולא השקיע מאמץ אמיתי לפתרון בעיית הרכב וועדת הביקורת שבראשה עמד. "זיגלמן לא יזם או נטל חלק בגיבוש פתרון שיאפשר לוועדת הביקורת למלא את תפקידה", אומרים בבנק ישראל. זיגלמן, לעומת זאת, טען בעדותו בבנק ישראל כי תפקיד זה הוא של היו"ר פרי.
בבנק ישראל חושבים שהאחריות העליונה היא אמנם של פרי, אבל אין בכך לפטור את זיגלמן, במיוחד כי היה ער באופן מעשי לבעיה. "על היו"ר לגלות מעורבות רבה יותר בקביעת סדר היום של הוועדה, ולוודא כי יש קווים מנחים למקרים שבהם קיים פוטנציאל לניגוד עניינים", נכתב בדוח.
הדירקטוריון: בנק ישראל מבקר את דירקטוריון הבנק על האינטרסים שהניעו אותו בקבלת החלטות בסוגיית איוש ועדות הדירקטוריון. "לא ניתן להסביר את השינוי שחל תוך חודש בין הצבעתם בעד צירוף סבינה בירן לוועדת הביקורת בפברואר 2012 לבין הצבעתם חודש אחרי, שלא כללה אותה בוועדה. החלטה זו הינה לכאורה החלטה שאינה לטובת החברה, שכן ללא צירופה של בירן, לא ניתן היה לקיים דיונים בנושא האשראי לקרסו. על כן החלטתם מעוררת ספק אם פעלו לטובת החברה", כותבים בבנק ישראל. עוד מבקרים בבנק המרכזי את העובדה שהדירקטורים פעלו לכאורה שלא כשורה, כאשר הסכימו לדון בנושא שלא נכלל בסדר היום.
אברהם (בייגה) שוחט, מישור ושחק: שלושת הדירקטורים שמכהנים במקביל גם בתפקיד בחברת קרסו (שחק מכהן כיועץ לקרסו), ושבגללם התפוצצה הפרשה, זוכים לביקורת על חלקם בפרשה, אך מדובר בביקורת רכה יחסית. "דעתנו אינה נוחה מההתנהלות הזו שבה הסתפקו השלושה בקיום שיחות עם היו"ר על הכהונה בנושא, במיוחד עקב העובדה שהבעיה לא נוצרה ממהלך של הבנק או אירוע שלא תלוי בהם", נכתב בדוח.
הכהונות הכפולות במזרחי ובקרסו - רקע/עירית אבישר
הפרשה המרכזית שבדק בנק ישראל בדוח היא כהונתם של אברהם (בייגה) שוחט ודב מישור בדירקטוריון הבנק, ובוועדות האשראי והביקורת, במקביל לכהונותיהם כדירקטורים בחברת הרכב קרסו. עוד כיהן בוועדות יוסי שחק, ששימש יועץ לקרסו.
הכהונה הכפולה גרמה לכך, שהשלושה לא יכלו להשתתף בדיונים הקשורים במתן אשראי לקרסו בשל פוטנציאל ניגוד העניינים. מכיוון שבוועדת האשראי יש רק 6 חברים, יציאתם של השלושה מהדיונים בנושא קרסו הביאה לכך שלא היה מניין חוקי לקיום דיון והצבעה, וסוכלה אפשרות לתת אשראי לחברה.
בעקבות זאת השלושה הודיעו בספטמבר 2011 כי הם מתפטרים מוועדת האשראי, אך לא מוועדת הביקורת. בפברואר 2012 צורפה סבינה בירן לדירקטוריון, וכחברה בוועדת האשראי והביקורת, וכך ניתן היה לאשר עסקאות גם ללא השלושה, אלא שאז הופר האיזון בין כמות הנציגים של בעלי השליטה בדירקטוריון (קבוצות עופר וורטהיים), והוחלט לאייש שוב את הוועדות.
נערכה הצבעה נוספת, ובירן לא נכללה בוועדת הביקורת כדי לא לפגוע באיזון. זו ההצבעה אשר לגביה בנק ישראל טען כי הדירקטוריון קיבל החלטה שלא לטובת הבנק, אלא מאינטרסים אחרים.
וכך חזר המצב לקדמותו. באפריל ובאוגוסט נערכו שתי ישיבות של ועדת הביקורת, שבהן הובא לאישור אשראי לקרסו, אבל לא ניתן היה לדון בבקשות בשל הרכב הוועדה. בעקבות שתי הישיבות האלה, החלה חליפת מכתבים בין יונס לשוחט ומישור, כאשר במכתב השני של יונס, הוא היה תוקפני ודרש מהם לבחור בין תפקידיהם בקרסו ובבנק, ולא להמתין למציאת פתרונות.
במקביל הודיע אייל עופר, מבעלי השליטה, לשוחט כי לא יתמוך בו לכהונה נוספת בבנק. בתחילה פורסם כי הדחת שוחט מהדירקטוריון נבעה מפרשת קרסו ומהיחסים הבעייתיים של שוחט עם יונס.
אלא שבהמשך התברר כי הסיבה לכך הייתה בכלל נושא אחר: עופר גילה כי שוחט לקח חלק במהלך שתכננו חלק מהדירקטורים, להדחת פרי מתפקיד היו"ר ומינוי שוחט במקומו. עופר כעס על הצעד, והודיע לשוחט שלא יתמוך בו לכהונה נוספת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.