בשבוע שעבר נודע כי ישי דוידי, מנהל קרן פימי, שעבד בעבר כמאבטח בחברת אל-על, סגר מעגל והפך להיות בעל השליטה בחברת התעופה הלאומית. לאתגרים הרבים שיעמדו בפני דוידי בעקבות רכישת השליטה בחברה נוסף היום (ג') אתגר נוסף, והוא התמודדות עם תביעה בסך 56 מיליון שקל שהגישו 130 סלקטורים (עוזרים לקציני ביטחון), המועסקים בחברה בחוזה אישי.
בתביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, טוענים הסלקטורים כי אל-על מפירה את זכויותיהם ומקפחת אותם ביחס לעובדים אחרים בחברה.
הסלקטורים מבקשים מבית הדין להחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי החל באל-על וכן לפצותם בגין זכויות כספיות וסוציאליות שנמנעו מהם במהלך השנים.
התובעים הם עובדי ביטחון המועסקים על-ידי אל-על ומשמשים בתפקיד עוזרי קב"טים ביחידת "בייס ישראל" - יחידה שהוקמה ב-1998, כאשר בעת הקמתה עובדיה היו עובדי מדינה. עם הפרטת אל-על ב-2003, הפכו הסלקטורים לעובדי אל-על.
היחידה מאיישת לצורך בידוק ביטחוני את התחנות הלא קבועות של אל-על במקומות שהטיסות אליהם הן זמניות או משתנות בהתאם לעונה.
באמצעות עורכי הדין גדעון רובין ופולינה רשף ממשרד רובין-שמואלביץ', טוענים הסלקטורים כי בניגוד לקבוע בהסכם הקיבוצי באל-על, האמור להסדיר את זכויות העובדים בחברה, בחרה אל-על, באופן חד-צדדי וללא כל סמכות, להחריג את עובדי היחידה מתחולתו ולהעסיקם באמצעות הסכמים אישיים, מקפחים ומפלים.
לטענתם, החברה מונעת מהם את זכויותיהם הבסיסיות המעוגנות בחקיקת המגן, ובין היתר הם לא מקבלים שכר עבודה בגין שעות ההתארגנות, במהלכן הם מחויבים לבצע משימות הכנה שונות בשדה התעופה בישראל, טרם המראתם למדינת היעד.
תשלום עבור כוננות
לדברי הסלקטורים, עד שנת 2011 הם לא קיבלו גמול בגין עבודה בשעות נוספות, ולמרות שעיקר עבודתם מתבצעת בשעות הלילה, לרוב הם אינם זוכים לקבל גמול בגין עבודה בלילה.
עוד נטען בתביעה כי למרות דרישת אל-על שהסלקטורים יהיו זמינים במהלך כל חודשי השנה ל-4 ימי עבודה רצופים בשבוע לכל הפחות, הם אינם מקבלים תשלום שכר מינימום (בהתאם להיקף משרתם), כאשר אל-על אינה מספקת להם עבודה בפועל.
הסלקטורים מציינים גם כי בתקופת זמינותם הם מנועים מלעבוד בכל עבודה אחרת, וכך מחד, מונעת מהם אל-על להשתכר ממקום עבודה אחר, ומאידך היא לא משלמת להם כל שכר בגין מניעה זו.
בנוסף לכך, נטען כי החברה מפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי ואינה משלמת לסלקטורים גמול פרטני בגין שעות הכוננות בהן הם עומדים לרשות החברה. זאת בניגוד לקבוצות עובדים אחרות באל-על, המתוגמלות עבור ביצוע כוננויות.
התובעים טוענים גם כי הם לא מקבלים כל גמול פרטני בגין שעות רבות, במסגרתן הם נאלצים לטוס בטיסות לא ישירות, לשהות בשדות תעופה זרים ולהשתמש בתחבורה יבשתית וימית, בכדי להגיע ליעד העבודה ולחזור ממנו לארץ.
"אפליה ברורה"
עוד נטען בתביעה כי בניגוד לעובדי החברה האחרים, שתנאי העסקתם מוסדרים בהסכם הקיבוצי, הסלקטורים לא זכאים לקרן השתלמות, ובנוסף אל-על מפרה את הוראות חוק חופשה שנתית, כשהיא מעמידה לסלקטורים מכסת חופשה שנתית קבועה של 14 יום, ללא כל קשר לוותק.
בתביעה מפורטים ההבדלים בין שכר הסלקטורים לשכר עובדי החברה האחרים, בהם דיילי אוויר, עובדי קרקע ומכונאים, ונטען כי מדובר באפליה ברורה לגבי חישוב שעות נוספות ושעות עבודה בכלל.
"בהתנהלותה זו פועלת אל-על בניגוד לדין ובניגוד להסדרים המטיבים השונים שנקבעו בהסכם הקיבוצי, ויוצרת מצב אבסורדי, מפלה ובלתי צודק בעליל, במסגרתו התובעים - שעובדים לצד עובדי אל-על שונים במשימות דומות - מקבלים תגמול נמוך משמעותית מחבריהם", נטען בתביעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.