אירופה זה שם

דוח הבנצ'מארקינג השנתי של אופ"א שהתפרסם השבוע מהווה את הסקירה המקיפה ביותר על מצב הכדורגל האירופי. מדובר במחקר מפורט בן 124 עמודים, שחושף פרטים דמוגרפים על הליגות הראשונות בכל 53 המדינות החברות באופ"א, מפלח נתונים על השחקנים באירופה, האוהדים במגרשים, המאמנים, הבעלים שמקבלים את ההחלטות, וכמובן צולל אל תוך הדוחות הפיננסיים של הקבוצות ובוחן את מצבו הכלכלי של הענף. בשבועות הקרובים נתייחס כאן ב"גלובספורט" לחלקים ניכרים מפרטי הדוח. בתור התחלה, קבלו כמה עובדות מעניינות שעולות מהמחקר ונוגעות באופן ספציפי לליגת העל הישראלית. אזהרה: רובן לא ממש משמחות.

1. יכולת השרידות של מאמנים בישראל: קלושה.

הזמן הממוצע שמאמן בליגת העל החזיק בתפקיד שלו, מנתונים שנכונים לספטמבר 2012, הוא 0.7 שנים בלבד. המספר הזה מציב את ישראל במקום ה-40, מתוך 47 ליגות שנבדקו, ביכולת ההישרדות של המאמנים. הממוצע הכלל אירופי עומד על 1.5 שנים למאמן בתפקיד שלו, כשהליגה המובילה בתחום היא הצפון-אירית (4.7 שנים בממוצע למאמן). אם זה מנחם מישהו, אנחנו בחברה טובה: בליגה בכירה כמו הסרייה A האיטלקית שורדים המאמנים 0.8 שנים בלבד בממוצע.

2. הכנסה ממוצעת לקבוצה בישראל: מזערית.

הציטוט האלמותי של אבי לוזון גורס כי ישראל היא בין שש הליגות הטובות באירופה, אבל בכל הקשור ליכולת שלה לייצר כסף - היו"ר ממש לא בכיוון. על-פי הדוח, ההכנסה הממוצעת למועדון מליגת העל בעונת 2010/11 הסתכמה ב-4 מיליון אירו בלבד, מקום 22 באירופה. ליגות שבהן אנו נוטים לזלזל לעתים, כמו פולין (6 מיליון אירו לקבוצה) יוון (11 מיליון), אוסטריה (15 מיליון) וסקוטלנד (16 מיליון) נמצאות הרבה לפנינו. אפילו הליגה של קזחסטן מייצרת יותר מזומנים מהליגה של לוזון (5 מיליון אירו בממוצע למועדון).

הליגה המובילה בעולם מבחינת יכולת ייצור הכנסות היא הפרמיירליג - 134 מיליון אירו בממוצע לקבוצה.

3. תשלומי שכר הגיוניים לשחקנים בישראל: לא ממש.

כלכלני ספורט גורסים כי מועדון "בריא" כלכלית הוא כזה שמרכיב השכר שלו לא מגיע ליותר מ-50% מההכנסות השנתיות. גם כאן מצבה של ישראל לא משהו: קבוצות ליגת העל בזבזו 68% מההכנסות שלהן על משכורות בעונת 2010/11. מצד אחד, זה נתון גבוה רק במעט מהממוצע האירופי (65%) וזהה לזה שנרשם בליגה ענקית כמו הפרמיירליג; מצד שני, אנחנו ממש לא רוצים לחקות את הליגה האנגלית בכל הקשור למודלים פיננסיים בריאים: הפרמיירליג נחשבת לליגה ההפסדית ביותר בכדורגל העולמי.

באופן די צפוי, הליגה הכי "בריאה" מבין הליגות הבכירות ביבשת בכל הקשור ליחס הכנסות-שכר היא הגרמנית: הרגולציות הפיננסיות הקשוחות בבונדסליגה מצליחות להציב את היחס שם על 51% בלבד. בשתי ליגות (סרביה ובולגריה) נרשם נתון חולני: בזבזו יותר מ-100% מההכנסות שלהן על תשלומי שכר.

4. ליגה תחרותית בישראל: לא במיוחד.

הדוח בודק גם את רמת התחרותיות של הליגות השונות בהתאם לכמות הקבוצות שהעפילו בעשר העונות האחרונות (2002/03-2011/12) למפעלים היבשתיים של אופ"א (ליגת האלופות והליגה האירופית). ההיגיון מאחורי זה: הרבה נציגות מעידות על תחלופה גבוהה בצמרת הטבלה, שמוליכה להשתתפות באירופה. תחלופה גבוהה בצמרת היא כמובן סימן לתחרותיות. ובכן, גם כאן מצבנו יכול להיות יותר טוב: רק 11 קבוצות ישראליות עמדו בקריטריון והגיעו לאירופה בשנים הללו.

אז נכון, לא הוגן להשוות אותנו לליגות גדולות כספרד, בהן משחקות 20 קבוצות, כששבע מהן מקבלות כרטיס לאירופה מדי שנה (אצלנו רק ארבע קבוצות, כולל מחזיקת הגביע) - ולכן הספרדים גם שלחו 19 קבוצות שונות למפעלים האירופיים במהלך השנים המדוברות; אבל מצד שני, מצבנו מול בלגיה, שבדיה וטורקיה (14 קבוצות), מקדוניה ונורבגיה (15 קבוצות), פולין, סקוטלנד וסרביה (13 קבוצות) ואפילו סלובקיה והונגריה (12 קבוצות) היה יכול להיות יותר טוב.