אקסלנס: התייעלות הבנקים לא תביא לשיפור משמעותי

הנושא המעסיק כיום את מרבית הבנקים - ובמיוחד את השניים הגדולים (הפועלים ולאומי) - הוא ההתייעלות. הבנקים, הסובלים מיחס יעילות תפעולית נמוך (היחס בין ההוצאות להכנסות עומד בממוצע על כ-70%), משקיעים מאמצים רבים לשיפור המצב, בעיקר באמצעות קיצוץ משרות. המטרה היא לקצץ יותר מ-2,000 משרות במערכת הבנקאית.

אלא שלהערכת מיכה גולדברג, אנליסט הבנקים וראש מחלקת המחקר של אקסלנס ברוקראז', מאמצים אלו לא צפויים להניב פירות משמעותיים. "כמעט כל הבנקים הכריזו על תוכנית התייעלות. התוכניות הן בנות השגה ברובן, ואולם גם אם ימומשו, הן לא יביאו לשיפור משמעותי ברמת היעילות של המערכת הבנקאית", מעריך גולדברג, שמבסס את טענתו על מהלכי התייעלות שנעשו בעבר בבנקים.

"ניסיון העבר מלמד כי פוטנציאל שיפור הרווחיות כתוצאה מתהליכי ההתייעלות מוגבל", הוא אומר. "למעשה, משנות ה-90 לא השתפר יחס היעילות של הבנקים - הוא עומד כיום על 68%, לעומת 66% בשנות ה-90. חוסר היעילות בבנקים נובע בעיקר מבעיות מבניות, ולכן פתרונות אמיתיים יבשילו רק כעבור זמן, אם בכלל, והשפעתם של מאמצי ההתייעלות בטווח הקצר תהיה מוגבלת". גולדברג מציין כי הבעיות המבניות יוכלו להיפתר רק באמצעות יישום צעדים משמעותיים. "ברוב המקרים, שינויים כאלה לא ימומשו לפני 2016, הוא אומר.

מצמצמים שטחים

ישנם שני גורמים מרכזיים שגולדברג מסמן, שמשפיעים על היעילות הנמוכה של הבנקים: מספר העובדים וגודל הסניפים. נכון לסוף 2011 ישנם 42.2 אלף עובדים במערכת הבנקאית.

"גם אם מנכים מכמות העובדים בבנקים את עובדי המטה, שהוא מנופח בפני עצמו, אנו מוצאים כי ישנם 21 עובדים לסניף בישראל, לעומת כ-6 עובדים לסניף במערב אירופה", אומר גולדברג. כמו כן, בניגוד לבנקים באירופה שמקטינים את מספר העובדים, הבנקים הישראליים ממשיכים להגדיל את מספר העובדים שלהם על בסיס שנתי (לא כולל נתוני 2012). לדברי גולדברג, מ-2007 הגדילו הבנקים בישראל את מספר העובדים בכ-23%, בה בשעה שבאירופה הבנקים קיצצו את מספר העובדים בכ-6%.

כאמור, בעיה נוספת היא סניפים גדולים מדי. "הסניפים בישראל הם מן הגדולים בעולם", אומר גולדברג. הסוגיה משפיעה על עלויות הבנקים בשני מובנים: ראשית, מחירי הנדל"ן בישראל גבוהים למדי; שנית, מס הארנונה נחשב גבוה בעבור הבנקים, גבוה כמעט פי ארבעה לעומת המס על שטחי משרד רגילים.

לדברי גולדברג, חלק מהבנקים התחילו להתמודד עם הבעיה והחלו לצמצם שטחים בסניפים הגדולים יותר. "בנק הפועלים הקטין את שטח הסניפים הקמעונאיים בכ-11%, גם לאומי קבע יעד של הפחתת 10% משטחי הנדל"ן עד סוף 2014". גולדברג מציין כי במזרחי טפחות ובדיסקונט הבעיה חמורה פחות, הואיל והסניפים קטנים יחסית.

כאשר מבקרים את היעילות הנמוכה של הבנקים, מציינים לרוב את ועדי העובדים החזקים כגורם שלא מאפשר התייעלות, וכן את מנגנון הטייס האוטומטי שמגדיל בקביעות את עלויות השכר. ואולם גולדברג לא משוכנע שזו הסיבה. לדבריו, יש איגודי עובדים חזקים גם בבנקים במדינות אחרות, ועדיין הבנקים בחו"ל יעילים יותר מאלו בישראל. יחס היעילות התפעולית בקרב הבנקים בישראל צפוי להסתכם ב-2012 ב-68%, לעומת 63% באירופה, 61% בארה"ב, 57% בקנדה ו-48% בלבד באוסטרליה.

מבין הבנקים השונים, מזרחי טפחות נחשב ליעיל ביותר עם יחס יעילות תפעולית של 58%, אך לדברי גולדברג ספק רב אם שאר הבנקים יוכלו להגיע לרמה שכזו. "היעילות הגבוהה של מזרחי אינה יכולה לשמש מקור השראה לשאר הבנקים, הואיל ויעילותו נובעת בעיקר מהתמהיל העסקי שונה וכוח עבודה צעיר יותר", הוא אומר. מבין שני הבנקים הגדולים, הפועלים נחשב יעיל יותר לעומת לאומי (יחס היעילות בבנק הפועלים הוא 62% לעומת 71% בלאומי).

"היעילות הטובה יותר בבנק הפועלים נעוצה במידה רבה בעובדה שבבנק זה כוח העבודה הוא צעיר ביותר במערכת הבנקאית מלבד זה של מזרחי, וכן בכך שעובדיו הם בעלי הוותק הנמוך ביותר. נכון ל-2011, ממוצע ותר העובדים בפועלים עמד על 17 שנה, לעומת 26 שנה בלאומי", אומר גולדברג.

עם זאת, גולדברג מעריך כי ב-2013 הירידה הגדולה ביותר בהוצאות תהיה דווקא בבנק לאומי. זאת, בשל הוצאות חד-פעמיות גבוהות בשנה שעברה. לסיכום, גולדברג מעריך כי שינוי משמעותי ביחס ההוצאות - הן בבנק לאומי, הן בבנק דיסקונט הסובל מיחס היעילות הגרוע ביותר - ייראה רק ב-2016. "אז תחל פרישה טבעית משמעותית בשני הבנקים, שתשפיע עליהם", הוא אומר.