12 שנה לאחר סיום העבודות להקמת האגף החדש של הכנסת, מגישה חברת שפיר הנדסה תביעת ענק בהיקף 673 מיליון שקל נגד כנסת ישראל. התביעה הוגשה כעת לאחר שנכשל השבוע הנסיון האחרון להגיע להסכמה עם יו"ר הכנסת היוצאת, רובי ריבלין. הנושא יוקפא עד שיו"ר הכנסת החדש יושבע.
גורמים בשפיר אישרו ל"גלובס" כי עיתוי הגשת התביעה ערב השבעתה של הכנסת החדשה אינו מקרי. לדבריהם, החשש של שפיר היה כי כעת, כשייבחר ראש כנסת חדש, הדיונים עלולים להיגרר עוד שנים ארוכות.
בתביעה טוענת שפיר כי הכנסת דרשה ממנה לבצע "עבודות נוספות בהיקפים עצומים", עד כדי כך שהפרויקט שונה ללא היכר, בעוד ששילמה לה עבור העבודות סכום המהווה רק 28% מעלותו המקורית של הפרויקט.
בין היתר תובעת שפיר 228 מיליון שקל בגין עלויות המימון של העבודות הנוספות, 110 מיליון בגין עלויות העבודות עצמן, סכום דומה בגין הנזק שנגרם לה לטענתה עקב סירובה של הכנסת לאפשר לשפיר להעסיק תושבי מזרח ירושלים בבנייה, ו-160 מיליון שקל עבור מסירה מוקדמת של מבנים בפרויקט.
פרויקט האגף החדש של הכנסת החל ברגל ימין ובצורה נמרצת, כאשר שפיר זכתה ב-31 ליולי 2001 במכרז PFI שפרסמה הכנסת להקמת האגף.
לפי ההסכם שנחתם בין שפיר לכנסת ב-7 לאוגוסט 2001, התחייבה הכנסת לשלם לשפיר 136 מיליון שקל תמורת הקמת אגף משרדים חדש בשם אגף קדמה בשטח 32 אלף מ"ר וחניון בן כ-500 מקומות חניה. האגף משמש ללשכותיהם של חברי כנסת ועוזריהם וכולל גם אגף וועדות, חדרי תקשורת, מחשב וכן מרכז אנרגיה.
העבודות להקמת האגף החלו כבר ב-13 לספטמבר 2001 אך הסתיימו רק בינואר 2009, 4.5 שנים אחרי המועד המקורי שנקבע, כשהסיבה העיקרית לעיכובים היו לא פחות מ-960 עבודות נוספות ושינויים ששפיר נדרשה לטענתה לבצע בתכנית הפרויקט.
חלק מהשינויים נבעו מגילוי מערות קבורה בשטח האגף, דבר שלא היה בשליטתה של הכנסת, אך דרישות אחרות שגרמו לעיכובים הועלו על-ידי הכנסת עצמה, כמו למשל התנגדות גורפת להעסקת של פועלים תושבי מזרח ירושלים בעבודות הבנייה - שגרמה לשפיר נזק כספי כבד, לטענתה.
על-פי התביעה, בהסכם נקבע כי הסכום שישולם עבור עבודות נוספות שערכן עולה על 84.5 מיליון שקל ייקבע במשא-ומתן נפרד בין הצדדים. התמורה עבור עבודות נוספות שערכן נמוך מ-84.5 מיליון שקל נקבעה בהתאם למחירון החשב הכללי באוצר. עלות העבודה ליזם היא בתוספת של 17% עבור הוצאות שאינן קשורות לעבודת הקבלן.
בנוסף, שפיר טוענת כי סוכם עימה שהכנסת תשלם לה תוספת של 6% מהתמורה המשולמת לקבלן עבור תכנון העבודה הנוספת ו-1.85% עבור שירותי פיקוח וניהול. בפועל, טוענת שפיר, הכנסת סירבה לאשר את ביצוע העבודות הנוספות, ושפיר נדרשה לממן אותן מהונה העצמי.
ההתדיינויות המשפטיות בין שפיר לכנסת החלו זמן רב לפני תום הפרויקט.
בספטמבר 2007, בעקבות הבטחה של מנכ"ל הכנסת דאז, דן לנדאו, הגישה ספיר לכנסת חוות-דעת משפטית לגבי הסכומים המגיעים לה לטענתה. בפועל הסכימה הכנסת באוגוסט 2008 לשלם לשפיר כ-30 מיליון שקל, סכום חלקי לטענת התובעת, אך התנתה את התשלום בחתימת שפיר על כתב היעדר תביעות. שפיר חתמה בסופו של דבר על הכתב, אך תוך הסתייגויות שאינן מונעות ממנה, לטענתה, להגיש כעת את התביעה.
בשנתיים האחרונות התנהלו בין הצדדים הליכי גישור בניסיון להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט - אך ב-29 לנובמבר השנה הודיעה הכנסת לשפיר כי היא מבקשת לסיים את המגעים, ודרשה תשלום מהתובעת בגובה 14.7 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
