מבין אינספור טיפוסים, המנהל הדמגוג הוא אחד הבולטים לרעה. לא רק כי דמגוגיה היא דרך שכנוע לא מוסרית, שנשענת על דעות קדומות והטיות ועושה שימוש ציני ופופוליסטי ברגשות האחר, אלא בעיקר מפני שהיא כה יעילה, משכנעת ומהפנטת.
רואה שחור-לבן
אחת התכונות הבולטות של הדמגוג היא הנטייה לקטב. כל סוגיה מורכבת זוכה לפישוט ולהשטחה, לעתים מתוך הנחה שקל לשכנע אנשים בתיאוריות פשוטות ובמונחים של "נכון" ו"לא נכון".
בהתאם לזאת, הדמגוג מחלק הכל ל"טוב" ו"רע" מוחלטים: עובד מאחר לישיבה? סימן שהיא לא חשובה לו (גם אם היא מאוד חשובה לו אך הוא חש ברע או היה עסוק במשימות דחופות אחרות); מנהל לקוח לא עורך עשר פגישות בחודש? הוא לא יעיל לארגון (גם אם בשמונת פגישותיו סגר יותר עסקאות מאחרים).
מאחר שקל יותר לשכנע בטיעונים נחרצים, קליטים, שטוחים וחד-משמעיים, המנהל הדמגוג מרבה להשתמש בסיסמאות (ולא בכדִי הדמגוגים הם המנהלים שעובדים נוהגים לחקות יותר מכל בפטפוטי מסדרון והומור). אולם אין זה הכרחי שיש ממש בתוכן הסיסמאות. למשל, במקרה של מנהל שחוזר שוב ושוב על המשפט "זריזות היא שם המשחק" - זריזות אכן חשובה, אך האמנם בכל מצב? מה עם יעילות, העמקה, יצירתיות?
בנוסף לזה, בגלל הקיטוב המתמיד, נדיר למצוא פתח לדיונים מעמיקים עם הדמגוג. לרוב, יש דרך אחת ש"נכון" ללכת בה, ואין על כך ויכוחים רבים בצוות - אם בזכות כושר השכנוע המצוין של המנהל, אם בשל חרדת העובדים מפניו, או אם בגלל הקולגות שנמנעים מעימותים עמו. וזה הלא בדיוק מה שהמנהל הדמגוג אוהב - צוות הומוגני של יסמנים.
מפרש תחרות כיריבוּת עוינת
נטיית המנהל הדמגוג לקטב מקושרת גם לדחף היריבוּת שלו. אם יש רק "טוב" ו"רע", הרי שכל מי שמשתייך לצוות שלו או מסכים עם עמדותיו משויך למחנה שלו, ומי שחולק עליו משויך למחנה הנגדי.
נקודת המבט של הדמגוג עד כדי כך תחרותית, עוינת וחד-משמעית, שאינו מבחין בניואנסים. למשל, כשטענות העובד שחולק עליו בעניין אחד זהוֹת לטענות העבר של המנהל עצמו בעניין אחר.
מובן שלא רצוי לעובד להשתייך למחנה היריב. הוא צפוי לזכות במקרה הטוב להתעלמות, ובמקרה הקיצוני להדרה - לא רק על ידי המנהל בעצמו, אלא מצד יתר הנאמנים והנסחפים אחריו. וקשה שלא להיסחף כשהדמגוג מקצין את המצב ומתבלו באלמנטים רגשיים: מצד אחד משתמש ברטוריקה שמעצימה את המחנה שלו ("חבר'ה, המהלך היה הצלחה, אתם גדולים, אתם מבריקים, אני גאה בכם"), ומצד שני מפגין זלזול וביטול כלפי המחנה הנגדי ("בל ניפול לטעויות הטיפשיות שעושים אלה שעובדים בקומה מתחתינו. וכולם יודעים על איזה צוות אני מדבר. שימשיכו להסתכל עלינו מלמטה!").
חלקלק, שוקל מילים
במקביל לכל זאת, כדי לא להצטייר כרשע חסר מוסר, הדמגוג מקצין את צדקתו ומציג את דעותיו תחת מעטה חיובי. הוא משתמש ברטוריקה חיובית כשהוא מתאר את פועלו, ושלילית כשהוא מדבר על ה"אויב", בהתאם למסר שבו הוא רוצה לשכנע.
כך, "זריזות" של הצוות שלו הופכת ל"פזיזות" של הצוות האחר, "שאיפה להצלחה יתרה" של עובדיו בפרויקט היא "קפיצה מעל הפופיק" של עובדים אחרים בפרויקט מקביל, ו"שירות אדיב" אצלו הוא "חנפנות זולה" אצל אחר.
בדרך זו הדמגוג מצליח להתנער מאחריות על פשלות, שכן אינו אוהב להודות בטעויות. הוא מצדיק כל מהלך שלו, ומתאר פעולות שגררו ביקורת כצעדים שנעשו מתוך מחשבה על טובת האחר. לדוגמה: "החשכנו את האתר כדי לשפרו למען הלקוחות. אנחנו פועלים ללא הפסק לשיפור שירותנו באתר". במקרה כזה, לא סביר שהדמגוג יציין שהפעולה אולי הועילה ללקוחות מצטרפים, אך פגעה פי כמה בלקוחות הוותיקים שנשלל מהם לזמן מה השירות המגיע להם. וודאי שאם חברה מתחרה תעשה כך, הוא יציג זאת אחרת לגמרי ("הטיפשים האלה לא חשבו שכשיורידו את השרתים יקבלו בראש מהלקוחות?").
כך תתמודדו עם מנהל דמגוג
לא לקחת ללב: במקרים רבים, דחיית המנהל הדמגוג את כל מה שמעמיק, נובעת מקנאה טהורה. יתכן אף שהוא עצמו לא מסוגל לערוך ניתוחים ביקורתיים ומורכבים, ולא יכול לשאת את העובדה שמי שתחתיו כן. לכן, כדי לא לחיות בתסכול מתמיד, הזכירו לעצמכם שוב ושוב שהתנהגותו הקשה נובעת מחולשה, ולא מביקורת עניינית כלפיכם וכלפי יכולותיכם.
להיות "תכל'סיים": המנהל הדמגוג לא חובב דיוני עומק. הגיוניים ככל שיהיו, טיעונים מעמיקים להשקפות שאינו אוהד (במיוחד טיעוני הגינות ומוסר) לא יועילו, ורק יפעילו אצלו אנטגוניזם. לכן, כדאי להדגיש בפניו בעיקר תכונות של משימתיות, תקתקנות וביצועיסטיות, ולשמור את יכולת ההעמקה לביצוע המשימות עצמן.
לנסות לאזן: אפשר לנסות לאזן את השליליות שנשפכת מהמנהל הדמגוג ברוח חיובית (בזהירות - הגזמה עלולה להרגיזו). אפשר גם להציע לקחת שטחי אחריות מהמנהל, במטרה לעזור, וכך לסייע גם לקולגות, שיוכלו לפנות ל"שוטר הטוב" ולהתעמת פחות עם "השוטר הרע".
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. מאמריה מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר יש לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.