דיור, יוקר המחיה והביורוקרטיה - במוקד הרפורמות הכלכליות

התוכנית הכלכלית שמגבש אגף התקציבים באוצר, ושתוגש בשבוע הקרוב לראש הממשלה, כוללת בחוק ההסדרים 5 פרקים ובהם כמה עשרות רפורמות מבניות בתחומים שונים. ל"גלובס" נודע כי 5 הנושאים המרכזיים הם: דיור, תחרותיות ויוקר המחיה, שוק העבודה ופריון, יעילות המגזר הציבורי ונטל ביורוקרטי ורגולציה עודפת.

הרפורמות המבניות נועדו ליצור בסיס איתן לצמיחה בת-קיימא, והשלכות הרפורמות על הצמיחה נראות בעיקר בטווח הארוך.

עם זאת, השווקים, חברות הדירוג והארגונים הבינלאומיים נוטים לתת יותר-ויותר משקל לשינויים אלה בשעה של ביצוע השקעות או מתן דירוג.

גולת הכותרת של הרפורמות המבניות מצויה בפרק על התחרותיות ויוקר המחיה. זאת, משום שראש הממשלה הבטיח שיתמקד בסוגיה זו.

אגף התקציבים תכנן לבצע רפורמות בהיקפים שונים כמעט בכל שוק ושוק: מזון, תעופה ("שמיים פתוחים"), מלט, חסמי יבוא כמו חסמי תקינה, תקשורת (טלפוניה נייחת, טלוויזיה ואינטרנט), אנרגיה (לרבות גז וטיפול באיום יצירת מונופול של קבוצת נובל-דלק), חברת החשמל, מים (רפורמה במקורות) ורכב. באגף התקציבים גם מיפו את "המתנגדים" לכל רפורמה ורפורמה.

נציין כי בכמה מהנושאים ישנה כבר התקדמות, או שהטיפול מצוי במחצית הדרך, כגון סוגיית הגז (ועדת צמח) וסוגיית הרפורמה במשק החשמל.

חלק ניכר מהשינויים המוצעים כבר הוצפו במסגרת ועדת טרטכנברג, שניסתה גם לטפל בהיעדר התחרותיות באותם שווקים. גם כאן התברר כי הבעיה אינה קשורה במחסור ברעיונות טובים, אלא בחוסר היכולת הפוליטית של הממשלה והעומד בראשה להעביר ולאשר את אותן רפורמות בכנסת.

שינויים לא פחות חשובים מתוכננים בתחום הדיור, בכל השלבים: תכנון, פיתוח, שיווק ובנייה (מימון) - משום שמדובר במעין "שרשרת יצור"; קיפאון בחוליה אחת יתקע את ההתקדמות של החוליה הבאה. בין היוזמות החדשות נמנית הקמת קרן לפרויקטים של "פינוי ובינוי".

השוויון בנטל

באוצר מוטרדים ממה שמכונה "יחס התלות" - משקלה של האוכלוסייה שאינה בגיל עבודה (מעל גיל 65) ביחס לאוכלוסייה בגיל בעבודה (15-64). יחס זה יקבע במידה ניכרת איך ייראו הכלכלות בעולם בעוד 50 שנה. תופעת הזדקנות האוכלוסייה - שנוצרה בעקבות הארכת תוחלת החיים - הביאה לכך שגם הפעם נכללת ההצעה להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-67, רפורמה שהאוצר נכשל ביישומה ב-2012.

טיפול מיוחד קיבל שינוי הרכב האוכלוסייה, בצורה של הגדלת חלקן של האוכלוסיות הערבית והחרדית בסך האוכלוסייה, אוכלוסיות שמתאפיינות בשיעור השתתפות, שיעור תעסוקה, פריון ושכר נמוכים. דגש ניתן לנשים ערביות, ששיעור השתתפותן במשק הוא הנמוך ביותר; מדובר בהכשרות מקצועיות, מרכזי הכוון ומרכזים ללימוד שפה. כמו כן, התוכנית כוללת השקעות בתשתיות פיזיות (לרבות כבישים) והגדלת התחבורה הציבורית, הקמת אזורי תעשייה משותפים עם רשויות מקומיות חזקות, הרחבת הצהרונים והגדלת ההשקעות בכיתות לימוד. בהקשר זה נציין כי האוצר מתכוון לשמור על סבסוד מלא לצהרונים לאשכולות סוציו-אקונומיים 1-3 - כמעט כלל הרשויות הערביות.

לגבי סוגיית גיוס חרדים וערבים, באוצר מבינים כי מדובר בהחלטה פוליטית במהותה, אך העמדה המקצועית של המשרד מבוססת על שני עקרונות: הדגש של האוצר יהיה על הצטרפותם של החרדים והערבים לשוק העבודה - והרבה פחות לצה''ל (לעניין זה יש השלכות תקציביות מרחיקות לכת). העיקרון השני הוא כי הטיפול בחרדים חייב להיות שונה מהפתרונות לציבור הערבי, בגלל השוני המהותי במאפיינים הפרטניים של האוכלוסיות הללו.

באוצר שוקלים להוסיף פרק נוסף, העמקת הגבייה והאכיפה, שבו ייכללו המלצות הצוות בראשות דורון ארבלי, מנהל רשות המסים. פרק זה נועד להגדיל את הכנסות המדינה.