קרנות הפנסיה המקיפות החדשות הן האפיק העדיף מבחינת התשואות בחיסכון לטווח הארוך. כך עולה מבדיקת התשואות באמצעות נתוני הגמל-נט, הפנסיה-נט והביטוח-נט של האוצר. בסך הכול, שלושת האפיקים השונים השיגו ב-13 השנים האחרונות תשואה מצטברת גבוהה משמעותית מקצב עליית מדד המחירים לצרכן. קרנות הפנסיה והפוליסות המשתתפות ברווחים אף השיגו תשואה גבוהה מזו שרשמו באותה תקופה מדד ת"א 25 ומדד ת"א 75.
"גלובס" בדק את התשואות הממוצעות של אפיקי קרנות הפנסיה המקיפות החדשות, הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח וקופות הגמל לתגמולים, בין השנים 2000 עד 2012. מהבדיקה עולה, כי קרנות הפנסיה המקיפות החדשות השיגו בתקופה זו תשואה ברוטו דומה לזו של הפוליסות המשתתפות ברווחים, וגבוהה בהרבה מזו של הקופות לתגמולים. הדבר נכון גם כאשר באפיק הקופות לתגמולים מכלילים רק את התשואה הממוצעת של הקופות הפרטיות והבנקאיות שהיו פעילות לאורך כל התקופה.
מינואר 2000 ועד סוף 2012 הציגו קרנות הפנסיה המקיפות החדשות תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-157%, שהם תשואה שנתית של כ-7.5%. הפוליסות המשתתפות ברווחים (קרן י') השיגו באותה תקופה תשואה מצטברת של כ-156% - המשקפת אף היא תשואה שנתית של כ-7.5%, בממוצע.
קופות הגמל לתגמולים השיגו על פי הגמל-נט תשואה ממוצעת של כ-130% באותה תקופה - שהם תשואה שנתית ממוצעת של כ-6.6%. בנטרול קופות לתגמולים שאינן פרטיות ובנקאיות ושהיו פעילות לכל אורך התקופה (מרבית הקופות לא נכללות בקבוצה זו), התשואה הממוצעת משתפרת ל-135% (כ-6.8% לשנה), אך היא עדיין רחוקה ממה שמציגים אפיקי החיסכון לטווח ארוך האחרים.
ואולם, בשקלול דמי הניהול מתקבלת תמונה שונה במקצת. התשואות ברוטו, לפני חישוב דמי הניהול, אמנם חשובות לבחינת איכות ניהול ההשקעות, אבל מבחינת החוסך התשואה החשובה יותר היא התשואה נטו - זו שנרשמת לזכותו "באמת" - לאחר ששילם את דמי הניהול. בנטרול גס של דמי הניהול השונים באפיקים השונים מסתמנת תמונה שונה כאמור, שלפיה קרנות הפנסיה השיאו לחוסכים באמצעותן תשואה נומינלית נטו גבוהה יותר משני האפיקים החלופיים כיום.
התמונה משתנה עם דמי הניהול
למעשה, דמי הניהול משנים את התמונה בעיקר לגבי הפוליסות המשתתפות ברווחים, שבהן גובות חברות הביטוח דמי ניהול מהצבירה בשיעור קבוע של 0.6%, נוסף על כך שהן גם זכאיות לדמי ניהול משתנים של 15% מהרווחים בשנים חיוביות. בשקלול גס של דמי הניהול בביטוחי המנהלים ובקופות לתגמולים מתקבלת תשואה נטו דומה למדי בשני האפיקים. עם זאת, נציין, בגמל הנתונים מוטים מעט, ואינם כוללים קופות וקרנות רבות בניהול בתי השקעות שהחלו לפעול במהלך תקופת הבחינה.
במהלך השנים 2000 עד 2012, השווקים והכלכלות - בעיקר בעולם, אך גם בארץ - חוו תהפוכות רבות. החל משנות מיתון וצניחה בבורסות ועד לשנות גאות ארוכות, שבהן כל אפיק השקעה נראה כמנצח. למעשה, במהלך 13 השנים הללו היו מחזורי עסקים משמעותיים, שבסיומם נראה שלהוציא מדד ת"א 25, שעלה בשיעור חד בשנים הללו, שלושת האפיקים שבחנו עקפו את התשואה במדדי מניות מרכזיים (נזכיר כי אפיקי החיסכון לטווח ארוך מושקעים בשורה ארוכה של אפיקי השקעה, בהם מניות, חוב ממשלתי ועסקי, השקעות אלטרנטיביות ועוד).
כך, מינואר 2000 ועד סוף 2012, הניב מדד ת"א 100 תשואה של 120%, בעוד שמדד ת"א 25 טיפס בכ-149%. אמנם מדובר בתשואה שאינה גבוהה מהתשואה ברוטו שהציגו שלושת אפיקי החיסכון לטווח ארוך. ואולם, בנטרול דמי הניהול שהם גבו, התמונה משתנה במקצת. התשואות נטו של שלושת אפיקי החיסכון לטווח ארוך נמוכה מזו שרשם המעו"ף.
נדגיש כי ההשוואה אינה מלאה וברורה מאליה. עד לפני כמה שנים קופות הגמל היו שונות מהותית מאפיקי החיסכון האחרים, וכל השלושה היו רחוקים מלהיות מכשירי חיסכון תחליפיים. במצב הקיים כיום, מערכי ניהול ההשקעות באפיקים השונים מהוקצעים יותר, ובעיקר קשורים האחד בשני. הדבר נכון בעיקר בנוגע לקבוצות הביטוח, שם חטיבות ניהול ההשקעות מנהלות יחדיו את ההשקעות של כל פעילויות ניהול נכסי הלקוחות בתחומי החיסכון לטווח ארוך. אולם בניגוד למצב הנוכחי האמור, בעבר דובר על שווקים שונים לחלוטין, שהלכו והתפתחו באופן ניכר בדיוק בשנים האמורות, והיו רחוקים ממצב התפתחותם כיום.
הדבר אמור בעיקר בנוגע לחלקם המרכזי כיום - והזניח בעבר - של גופי ניהול פרטיים, בעיקר בתחום הגמל (בתי ההשקעות). כמו כן, קרנות הפנסיה המקיפות החדשות הגדולות עברו לניהול השוק הפרטי (קבוצות ביטוח גדולות) רק ב-2004. נוסף על כך יש לציין, כי קרנות הפנסיה המקיפות נהנות מרכיב האג"ח המיועדות, שמהווה 30% מנכסיהן, ומניב להן תשואה ריאלית קבועה של 4.86% לשנה - יתרון בשנים רעות בהשקעות ואבן ריחיים לצווארן בשנים הטובות.
כך או אחרת, נכון לסוף 2012, קופות הגמל לתגמולים, קרנות הפנסיה החדשות והפוליסות המשתתפות ברווחים ויתר פוליסות החיסכון של חברות הביטוח (שאינן ישנות ומבטיחות תשואה), ניהלו נכסים בהיקף מצרפי של כ-463 מיליארד שקל. בשקלול הנכסים שנוהלו בקרנות ההשתלמות נכון לסוף 2012, הרי שמדובר בנכסים בהיקף מצרפי אדיר של כ-589 מיליארד שקל שמנוהלים על-ידי הגופים המסחריים.
נכסים אלה מניבים לגופים המנהלים דמי ניהול מהצבירה, נוסף על אלו שנגבים בחלקם מההפקדות השוטפות, ושמסתכמים במיליארדי שקלים. למעשה, שיעור ממוצע של 1% דמי ניהול מהצבירה מסתכם בדמי ניהול של כ-6 מיליארד שקל לשנה. שיעור זה (1%) כפול מהמקסימום המותר בפנסיה, וקרוב למקסימום החדש שמותר לגבייה בקופות הגמל, ומהווה מחצית מהמותר בפוליסות ביטוח ישנות ובקרנות ההשתלמות.
סיכום התשואות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
