מייקל בלומברג למתנגדים לכנס נגד ישראל: סעו לצפון קוריאה

למי צריך להעניק עדיפות: למארגני כנס אנטי-ישראלי, שמטיפים להטיל חרם כלכלי גורף על ישראל, או לחירות הביטוי? ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, לא הותיר אתמול (ד') מקום לספק. בהתבטאות תקיפה במסיבת עיתונאים, מתח ראש העיר ביקורת קשה על המתנגדים לכנס, שמתוכנן להיערך היום בברוקלין קולג', וקרא להם לשנות כתובת ולחיות בקוריאה הצפונית.

הכנס השנוי במחלוקת נערך ביזמה משותפת של המחלקה למדעי המדינה בקולג', ארגוני סטודנטים וארגונים חוץ-אוניברסיטאיים שמובילים קמפיין תמידי להטיל חרם על מוצרים מתוצרת ישראל ולמשוך השקעות מחברות ישראליות וחברות זרות שסוחרות בישראל או מושקעות בה. בכנס מתוכננים לנאום ג'ודית באטלר, פעילה ותיקה בקמפיינים נגד ישראל בארה"ב וחברה בתנועת BDS (חרם, משיכת השקעות, סנקציות), ועומר בארגוטי, אחד ממייסדי התנועה. המארגנים לא הזמינו נואמים בעלי השקפות מנוגדות.

באטלר, דמות שנואה בממסד היהודי בארה"ב, היא פרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומתמקדת בלימודי מגדר, פילוסופיה פמיניסטית ותיאוריה קווירית (כלומר לימודי מיעוטים מגדריים, או להט"ב). היא חברה בבית-כנסת קהילתי פרוגרסיבי באוקלנד, קליפורניה, וגדלה במשפחה אורתודוכסית. היא תומכת ב"יהדות שאינה קשורה באלימות של מדינה" ואומרת שישראל אינה מייצגת את כל היהודים. ב-2012 היא זכתה בפרס היוקרתי ע"ש תיאודור אדורנו על עבודתה "בתיאוריה פוליטית, פילוסופיה של המוסר ולימודים מגדריים". הזכיה חוללה גל מחאות של ארגונים יהודיים ושל שגריר ישראל בגרמניה.

מזה כמה שבועות מתנהל בניו-יורק קמפיין אינטנסיבי לביטול הכנס. 10 חברים במועצת העיר חתמו על עצומה לנשיאת ברוקלין קולג', קארן גולד, ודרשו לבטל את האירוע או, למצער, שהאוניברסיטה תסיר ממנו את חסותה. העצומה רומזת, שאם הכנס אכן ייערך, עשויה המועצה לבחון המשך התמיכה הפיננסית במוסד. גולד לא התקפלה.

זה הרקע להחלטת בלומברג להטיל את מלוא כובד משקלו למען עריכת הכנס. במסיבת העיתונאים אתמול, הוא הגן על זכות הקולג' להשתתף בייזום כנסים, גם אם הרעיון שביסוד כנסים אלה דוחה. "התנגדותי (לתנועת החרם על ישראל) לא יכולה להיות אגרסיבית יותר", אמר ראש העיר, אך למוסד אקדמי יש זכות ליזום ולנהל פורום על כל נושא שבעולם, "לרבות על רעיונות שאנשים מוצאים אותם מעוררי סלידה".

"אם אתם רוצים ללכת לאוניברסיטה שבה הממשלה מחליטה מה הנושאים שראויים לדיון בקמפוס, אני מציע שתפנו להתקבל באוניברסיטה בקוריאה הצפונית", אמר ראש העיר. "... הדבר האחרון שאנו זקוקים לו הוא שחברי מועצת העיר, או בתי המחוקקים של המדינה, ייתערבו בניהול היום-יומי של מוסדות אקדמאיים וישתיתו החלטות למימון מוסדות אלה על בסיס ההשקפות הפוליטיות של הפרופסורים".

בלומברג רמז, שהגופים שמתנגדים לכנס יורים לעצמם ברגליים: "מה שהמוחים עשו הוא מיקוד תשומת לב הציבור ברעיון (החרם), בעוד שהם, המוחים, היו מעדיפים שאנשים ידברו על רעיון זה מה שפחות... הם פשוט לא חושבים לפני שהם פותחים את הפה. הדרך הטובה ביותר להגדיל את הפופולריות של סרט, ספר, או רעיון כלשהו היא לקרוא לביטולו. בידקו את ההיסטוריה של הקומוניזם ותמצאו ראיות לכך".

דברי בלומברג עוררו זעם אצל פעילים יהודיים שמתנגדים לכנס. דב הייקינד, ציר בבית-הנבחרים של מדינת ניו-יורק, אמר שראש העיר "יצא מדעתו... רק בלומברג יודע מה טוב בשבילנו"?

מכל מקום, דברי ראש העיר לא צריכים להפתיע איש. הוא חסיד מושבע של חירות הביטוי. ב-2010 הוא תמך ביזמה להקים מסגד קהילתי ליד גראונד זירו, האתר בדרום מנהטן שבו ניצבו המגדלים התאומים שחרבו בהתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001.

כמה עשרות סטודנטים שתומכים בעריכת הכנס הפגינו אתמול בקמפוס של ברוקלין קולג' ונשאו כרזות מחאה: "הזכות ללמד", "הזכות לנקוט עמדה", "הזכות לחינוך", "החזירו את חירות הביטוי" ו"הזכות להביע עמדה".

ו"ניו יורק טיימס", במאמר מערכת, קשר את המאמצים לבטל את הכנס בברוקלין קולג' לשימוע בסנט על אישור מינויו של צ'אק הייגל למשרת שר ההגנה. כזכור, שימש הייגל מטרה להתקפות קשות של סנטורים רפבוליקניים שצלבו אותו בגין התבטאויות נגד ישראל , כהגדרתם, שהייגל השמיע במרוצת השנים.

לקח "מייאש" מהשימוע של הייגל הוא, שהמרחב הפוליטי (בארה"ב) שבו אפשר לדון על ישראל בגילוי לב "הולך ומתכווץ", כותב העיתון. מותחי הביקורת על הייגל לא ניסו להבין את השקפותיו אלא ניסו לדחוק אותו באלימות מילולית לעמדה נוקשה שמצדדת בישראל. "אכיפת אורתודוכסיה כזו אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של ארה"ב או של ישראל".

"ברוקלין קולג' ניצב עתה לפני פורענות דומה בגין החלטתו לקיים אירוע בהשתתפות שני נואמים שקוראים להטיל חרם על ישראל", נאמר במאמר המערכת. "ה'טיימס' מתח ביקורת על ההתנחלויות של ישראל, אך הוא אינו מצדד בהטלת חרם עליה. מכל מקום, אנו מגנים בתוקף על החלטתה של נשיא הקולג' לקיים את האירוע, למרות הביקורת הקשה של המתנגדים והאיומים של חברי מועצת העיר לקצץ את המימון לקולג'. איומים כאלה מקפיאים את הדיון הציבורי ושמים ללעג את רעיון החירות האקדמית".